מעצרים של אזרחים שאיימו בפייסבוק על שופטיו של אזריה

מרגע הרשעתו בהריגה של "החייל היורה" אלאור אזריה אתמול (ד') על-ידי בית הדין הצבאי, מתמודדת משטרת ישראל עם הסתה לאלימות נגד שלושת השופטים שהרשיעו את אזריה ובעיקר נגד ראש ההרכב, אל"מ מאיה הלר.

ההסתה והקריאות לפגוע בשופטים, כמו גם ברמטכ"ל גדי אייזנקוט, באנשי תקשורת, ובעצם בכמעט כל מי שהביע תמיכה בבית הדין הצבאי, החלו אתמול בהפגנות סוערות שנערכו מחוץ לבית הדין. הן נמשכו הלילה והיום, וביתר שאת, ברשתות החברתיות. בכמה מקרים עוכבו לחקירה באזהרה אזרחים שאיימו לפגוע בשופטת הלר ובשופטים האחרים, בהם שני אזרחים שנעצרו בחשד להסתה באינטרנט נגד שופטיו של החייל עזריה.

המשטרה הבהירה כי היא עוסקת באופן תדיר בפעילות ניטור ברשת האינטרנט של פרסומים המהווים חשד לעבירה פלילית, כגון איומים והסתה, ואף פרסומים המהווים חשש לחיי אדם. לדברי המשטרה, היא תמשיך לפעול כל העת בניטור פעילות ברשתות החורגות מהבעת דעה לגיטימית והנחשדות כעבירה פלילית.

במשטרה ציינו כי חופש הביטוי הוא נר לרגלה של הדמוקרטיה, אך מאידך הבהירו כי המשטרה לא תאפשר כל הסתה לאלימות או פגיעה בסדרי שלטון ואישי ציבור באשר הם, ותפעל ביד נוקשה כנגד אלו שיחרגו מגבולות המותר, תוך מיצוי הדין עמם.

"ה' ישלם לה על הכול"

במסגרת פעולות אלה של המשטרה, עוכבה אמש לחקירה תושבת קריית גת, בת 22, בחשד לאיומים ברשת. החשודה כתבה בפוסט בפייסבוק כי "צריך לקחת רימון ולפוצץ את השופטת ואת כל החלקים שלהה לפזר במקומות שונים, שיאכלו אותה הכלבים. ה' ישלם לה על הכול". המשטרה ציינה כי הפרסום הוא בעל מאפיינים פליליים של קריאה לאלימות וחשד להסתה.

בתום חקירתה, שבה מסרה את גרסתה, שוחררה הצעירה בתנאים מגבילים, בהם איסור הבעת עמדה ברשת החברתית למשך 30 ימים ואיסור יצירת כל קשר עם נשוא הפוסט שבגינו נחקרה.

מאוחר יותר עצרה המשטרה תושב ירושלים בן 54, בחשד שגם הוא הסית נגד השופטת הלר, והוא צפוי להיות מובא להאכת מעצר. החשוד הביע תמיכה בפייסבוק בזיכויו של אזריה והוסיף: "אני מודיע קבל עם ועדה: אל"מ מאיה הלר - לא תסיים את שנתה. היא פוסקת דין ארץ, ואני פוסק לה דין שמיים, למען יראו וייראו הדורות".

עוד כתב החשוד בפוסט המסית כי "הדוגלים בהרשעתו של 'חייל צבא השם' יקבלו מרורים, וכל הקללות הכתובות בתורה ילוו אותם ואת משפחותיהם עד סופם".

משטרת מחוז ירושלים מסרה כי האיש חשוד בכך ש"הביע ביקורת קיצונית על החלטת השופטים בגין הרשעתו של החייל אלאור אזריה".

בתוך כך, נאלץ היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, להוציא הודעה חריגה אחרי הכרעת הדין שמגנה על המשטרה ובתי המשפט. "ביממה האחרונה הושמעו למרבה הצער התבטאויות שונות ביחס למערכת אכיפת החוק בישראל - הן ביחס להכרעת בית הדין הצבאי בעניינו של החייל אלאור אזריה, והן ביחס לאגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל", מסר מנדלבליט.

היועמ"ש ביקש בנסיבות אלה להדגיש את מה שהוא לדבריו המובן מאליו: "מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, ובכללה מערכת המשפט הצבאית, ממלאות את תפקידן באופן עצמאי, ללא מורא וללא משוא-פנים, ומתוך שיקולים משפטיים ענייניים ומקצועיים בלבד. כיבוד שלטון החוק המדינה וההכרעות השיפוטיות הוא אבן-יסוד בדמוקרטיה הישראלית".

עוד מסר היועמ"ש כי "טענות לפיהן גורמי אכיפת החוק פועלים כביכול מתוך שיקולים זרים, הן טענות חסרות יסוד, חסרות אחריות, ויש להוקיען בכל תוקף".

"לא פעל מתוך הגנה עצמית"

סמל אלאור אזריה, חייל חטיבת "כפיר" המכונה "החייל היורה", ושמשפטו הפלילי מעסיק את הציבור הישראלי ואת מנהיגיו מזה חודשים ארוכים הורשע אמש על-ידי בית הדין הצבאי בהריגתו של המחבל הפצוע, עבד אלשריף, בחברון ב-24 במארס 2016 ובהתנהגות שאינה הולמת. גזר דינו של אזריה יימסר בעוד כחודש, ועורכי דינו הודיעו כי הם יערערו על הכרעת הדין.

בהכרעת הדין דחו השופטת הלר וחבריה להרכב בית הדין הצבאי, סא"ל ירון סיטבון וסא"ל כרמל וואהבי, אחת לאחת את טענות ההגנה שהעלו סנגוריו של אזריה, ובראשן את הטענה המרכזית כי פעל מתוך הגנה עצמית.

שלושת השופטים פסקו כי "לא הייתה מחלוקת על כך שהנאשם ירה בראשו של המחבל, וכי הירי היה אסור בנסיבות המקרה. בנוסף, הוכח בפנינו למעלה מכל ספק סביר כי מתקיים קשר סיבתי בין הירי שביצע הנאשם לבין מותו של המחבל אלשריף".

השופטים הוסיפו כי הוכח בפניהם למעלה מכל ספק סביר כי "הירי שביצע אזריה לא היה נעוץ בסכנה שנשקפה מהמחבל, אלא הסיבה לירי נעוצה בכך שהמחבל תקף בסכין את חבריו של אזריה ליחידה ואף פצע אחד מהם, ולפיכך 'הגיע למחבל למות'".

השופטים העבירו ביקורת נוקבת על דרך ההגנה בה בחרו הסנגורים, עורכי הדין אילן כ"ץ ואייל בסרגליק. בין היתר נפסק כי "ההגנה לא בחלה בהאשמות חמורות למדי שכוונו כלפי התביעה הצבאית בכלל והעומד בראש מערכת אכיפת הדין בצה"ל, הפרקליט הצבאי הראשי, בפרט. מדובר בטענות חמורות אשר אנו לא מצאנו להן בסיס, ואנו קובעים כי נטענו בעלמא".

לאחר הכרעת הדין הביעו פוליטיקאים מהימין - ובהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שרת התרבות, מירי רגב, ושר החינוך, נפתלי בנט, תמיכה במתן חנינה לאזריה. אולם, קריאות לחנינה נשמעו גם בצדה השמאלי של המפה הפוליטית, כשח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) קראה "לשקול ברצינות חנינה לאזריה, כמו שניתנה בפרשת קו 300".