מנכ"ל רוסאריו קפיטל: "לקחו את שכר הבכירים בפיננסים לקיצוניות"

הבורסה של תל-אביב המשיכה להצטמק גם בשנת 2016. אם בשיאה עמד מספר החברות הנסחרות על יותר מ-700, הרי שעם פתיחת 2017 התכווץ מספר החברות בבורסה ל-452 בלבד, פועל יוצא של מחיקת חברות מהמסחר מחד והיעדר הנפקות אקוויטי ראשוניות מאידך. במקביל, חלה ירידה של 13% במחזור היומי הממוצע לרמה של כ-1.26 מיליארד שקל. האם ב-2017 נראה שינוי במגמת הדעיכה?

ליאור פייס, מנכ"ל רוסאריו קפיטל, חברת המחקר והחיתום, אומר כי "מבחינתנו, החתמים, שנת 2016 הסתיימה בתנופה, בין השאר בשל עדכון המדדים הצפוי, שהביא לכך שחברות שרוצות להיכנס למדדים החדשים, וצריכות לשם כך להגדיל את החזקות הציבור בהן, מנפיקות מניות. זה יימשך גם ב-2017 בשל עדכון המדדים. לא מעט מהחברות ירצו להגדיל את החזקות הציבור על מנת להגדיל את משקלן במדדים".

- אתה מעריך שמספר החברות בבורסה יגדל השנה?

"בהקשר של הנפקת אקוויטי, יש כמה חברות שבוחנות הנפקה ראשונית. הצפי שלנו הוא שהמחצית השנייה של 2017 תהיה טובה להנפקות בארה"ב, לרבות בתחום הפארמה, וזה אולי ישפיע לחיוב גם על תל-אביב. אבל קשה לדעת כעת אם בסוף השנה נראה יותר חברות נסחרות בבורסה".

- ומה התחזית לגבי שוק האג"ח הקונצרני ששבר שיאים ב-2016?

"השוק ימשיך להיות אקטיבי גם במהלך 2017, אם בהיבט של מיחזור חוב או גיוסים לצורך המשך צמיחה. אנחנו לא מעריכים שהריביות יעלו בצורה משמעותית, ולכן שוק החוב ימשיך להיות אטרקטיבי".

- עושה רושם שהגופים המוסדיים מסתערים על כמעט 'כל מה שזז'.

"יש סגמנטציה בשוק האג"ח העולמי בין חברות מדורגות וכאלה שלא. שטר הנאמנות של חברה שלא מדורגת, או שיש לה דירוג נמוך, הרבה יותר מהודק מזה של חברה מדורגת. רואים שהמרווחים שלהן גם הרבה יותר גבוהים וזה מצביע על כך שהמשקיעים יודעים כמעט תמיד לכמת את הסיכון ולא מסתערים על כל חברה. כשהם בוחרים כבר להשקיע, הם דואגים ששטר הנאמנות יהיה מהודק וגם מבקשים את הפרמיה המתאימה".

"לתת לחתמים לבצע אנליזה למנפיקה"

בשאלה מה עוד אפשר וצריך לעשות כדי לאושש את הבורסה, אומר פייס כי "יכול להיות שאם המדינה תתן כרית ביטחון ותייצר סנטימנט חיובי לגבי חברות היי-טק ופארמה קטנות, נראה עוד שוק שמתפתח. גם סקטור הנפט והגז התרומם באמצעות הציבור דרך ההשקעות ביחידות ההשתתפות, בין השאר עקב הטבות מס שהמדינה נתנה למשקיעים. אפשר לחשוב על מספיק הטבות כדי לייצר שווקים. אנחנו מדינה עם מספיק רעיונות וחברות, אבל הגופים המוסדיים צריכים לקבל תמריץ. בדיקה של חברת היי-טק או ביומד היא יותר מסובכת".

- פרויקט האנליזה של הבורסה לא עוזר בזה?

"אנשים ציניים לגבי אנליזה שממומנת על ידי החברה עצמה, ובצדק. לנו החתמים יש השם שלנו, וגם לאנליסטים שלנו, אז אולי אילו ניתנה אפשרות לחתם לבצע אנליזה על החברה שהוא מנפיק, זה היה עוזר".

- זה גם בעייתי...

"בכל העולם זה עובד כך. חשוב לנו מאוד השם והמוניטין שלנו, ולכן לדעתי זה לא בעייתי. הרי אם 'נפשל' פעם אחת או פעמיים, יותר לא יעבדו איתנו. אפשר לגרום כאן לשינוי משמעותי שיחסוך הרבה מאוד זמן למוסדיים".

- מה אתה חושב על ההגבלות על שכר הבכירים בפיננסים?

"לקחו את זה לקיצוניות. לא מסתכלים על ההבדלים בין שכר קבוע למשתנה. אם מנכ"ל מביא תשואה, אין לי שום בעיה לתגמל אותו באמצעות בונוסים או אופציות. אולי צריך להגביל את שכר הבסיס באיזו צורה, אבל צריך לאפשר תגמול נאות ברכיבי השכר המשתנים. הגבלות השכר מרתיעות כיום רבות מהחברות המבקשות להנפיק בבורסה".

"אלטרנטיבה מול העולם הישן"

גם עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ושות', מביע התנגדות למגמה של הגבלת שכר הבכירים, שהולכת ו"זולגת" מתחום הפיננסים ומשפיעה יותר ויותר גם על מגזרים אחרים בבורסה. "המגבלה של 2.5 מיליון שקל לבכירים בפיננסים משפיעה על כל השוק", הוא אומר. "זה מחלחל מעבר לתחום הפיננסים, כי למשל יש הרבה אנשים מהתחום שצריכים לאשר למנהלים מתחומים אחרים שכר גבוה יותר, בתור נציגים של גופים מוסדיים, או מנהלי קרנות נאמנות וכדומה. יש להם סוג של מגבלה תודעתית לעשות את זה, כי הם מרוויחים הרבה פחות מהשכר שהם צריכים לאשר לאחרים". 

 עו"ד מיקי ברנע/ צילום: נמרוד גליקמן

לדברי ברנע, המתמחה בין היתר בליווי חברות הנסחרות בבורסה בישראל ובחו"ל, "2.5 מיליון שקל נשמע הרבה אבל בסך הכול כעלות שכר זה לא הרבה. לדעתי המגמה הזאת של הגבלת שכר בכירים היא מאוד בעייתית, גם בגלל שמגבילים את יכולת ההחלטה של הדירקטוריונים. גם כאן צריך לראות איך מאפשרים יותר גמישות".

- אלה החלטות של משרד האוצר והכנסת ולא של הבורסה או רשות ני"ע.

"נכון, אבל לרשות ני"ע יכולת השפעה וצריך שקולה יישמע. צריך להבין גם שהיום הגבולות נפרצו, יש מימון המונים וחברות שמגייסות משקיעים כמו קרנות פרייבט אקוויטי. היום אנחנו חיים בעולם הרבה יותר מורכב, טכנולוגי וגלובלי".

- ויש גם יציאה של חברות ישראליות קטנות לבורסות באוסטרליה או בסינגפור.

"נכון. עכשיו צריך להחליט אם אנחנו רוצים להיות חלק מזה או לוותר על זה. לדעתי אנחנו רוצים וצריכים להיות חלק מהמגמה, ואסור להגיע למצב שהשוק כאן יתייבש לגמרי. הנושא של מימון המונים למשל, שהוסדר כבר בארה"ב ובאנגליה, הוא למעשה אלטרנטיבה מול העולם הישן".

ברנע מסביר כי "באים ואומרים כאן שבגיוסים שמוגבלים בגודל שלהם, אפשר לאפשר פנייה לציבור בצורה הרבה יותר גמישה, וזה מהפכני לעומת מה שהכרנו. קרן הגשמה למשל הולכת להנפיק הרבה פרויקטים שלה באמצעות גוף מנהל אחד ותחת הרגולציה של רשות ני"ע. ויש גופים נוספים שכבר פועלים בכיוון הזה".

קרן הגשמה של אבי כץ וחנן שמש, נציין, מאפשרת להשקיע בפרויקטים יזמיים או מניבים בתחום הנדל"ן בארץ, בארה"ב או באנגליה בסכומי השקעה של לפחות 30 אלף דולר. הנפקה של הפרויקטים בבורסה תאפשר להשתתף בהם גם בסכומים יותר נמוכים, למעשה כמו משקיע שרוכש מניות של חברה ציבורית בכמה אלפי שקלים, או אפילו כמה מאות שקלים. לדעת ברנע, "זה מרתק ונהדר, כי זה מאפשר לגברת כהן מחדרה להשתתף בתחום הזה של השקעות בנדל"ן ומיזמים אחרים, מה שהיה אפשרי עד היום רק למשקיעים עם הרבה כסף".

ברנע, מומחה בתחומי החברות וניירות ערך, המייעץ לחברות ולמשקיעים מוסדיים זה למעלה מ-20 שנה, מוסיף כי "רשות ני"ע הכניסה סט של הקלות בתחומים שונים, כחלק ממפת הדרכים שעיצב היו"ר, שמואל האוזר. למשל, נתנו לחברות שייכנסו למדד טק-עילית אפשרות לדווח באנגלית, תחת כללי חשבונאות אמריקאיים, ועוד מיני כללים והקלות טכניים שקשורים לכללי הדיווח. יש הקלות שנתנו לחברות שמבצעות הנפקה ראשונית, לחמש שנים ראשונות, לדוגמה בנושאים של גילוי וממשל תאגידי, ולמשל כהונה כפולה של יו"ר ומנכ"ל, תנאי העסקה של בעלי שליטה ומקורבים, ועוד. יש גם הקלות שניתנו לחברות ציבוריות רגילות שנסחרות כאן".

- זה משמעותי?

"לא. אבל זה בכיוון הנכון. קשה להגדיר את זה כמהפכני, אבל מבחינת הנטל הרגולטורי, אפשר לדעתי לומר שאלה צעדים ראשוניים בכיוון הנכון".

אז האם יש מקום לאופטימיות? לדברי ברנע, "הנהלת הבורסה נכנסה למוד מאוד שיווקי. היא פונה לחברות ומנסה להגיע לכאלו שלא פנתה אליהם בעבר. גם פרויקט האנליזה שלה הוא חיובי בסך הכול. אין ספק שהבורסה וגם רשות ני"ע מנסות לעשות את שלהן כדי למשוך יותר חברות להפוך לציבוריות. בהשוואה למקום שהיינו בו לפני שנה, יש מקום מסוים לאופטימיות. עם זאת, בנושא הרגולציה - ההקלות צריכות להיות יותר משמעותיות".