התושבים מתנגדים לתוואי הרכבת במושבה הגרמנית בירושלים

תושבי המושבה הגרמנית בירושלים גילו לפני כחצי שנה על הרכבת הקלה שמתוכננת לעבור ברחוב הראשי שבעמק רפאים ■ ואז הכול הסתבך

הדמיית הרכבת ברחוב / צילום: תוכנית אב לתחבורה
הדמיית הרכבת ברחוב / צילום: תוכנית אב לתחבורה

"לא תהיה רכבת רפאים לא בעמק רפאים ולא בפארק המסילה", מצהיר בצלאל שמחוביץ, בעל נכס עסקי בעמק רפאים. שמחוביץ נמנה על קבוצה לא קטנה של תושבים וסוחרים שמתנגדים למעבר הרכבת הקלה במושבה הגרמנית בירושלים. לפני כשנתיים החליטה עיריית ירושלים לשנות את אחת השלוחות של הקו הכחול, שיחבר את שכונות גילה ומלחה בדרום עם שכונת רמות בצפון ויחצה את מרכז העיר, ולהעבירה מפארק המסילה - שתושביו התנגדו להריסתו ושהפך בשנים האחרונות לסיפור הצלחה עירוני - לרחוב עמק רפאים.

מסקרי תנועה שנעשו על ידי מתכנני הקו, צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, עולה כי בשעות השיא בבוקר כ-70% מהתנועה ברחוב עמק רפאים היא תנועה עוברת, הגורמת לפקקים, פיח, זיהום ורעש. לטענת המתכננים, יוסטו מהרחוב כל האוטובוסים ורוב התנועה העוברת לצירים ראשיים אחרים ויוחלפו ברכבת קלה נקייה, מהירה ולא מזהמת.

"התוכנית המוצעת גרועה", טוען מנגד האדריכל פרופ' משה מרגלית, קתדרת אונסק"ו למורשת המודרנית, אוניברסיטת ת"א. "היא מסתכלת על היבט תחבורתי בלבד בראייה לא עמוקה. שתי המסילות שהופכות למסילה אחת יוצרות צוואר בקבוק. זה רחוב צר, ולהכניס רכבת קלה זה כמו להכניס חבל סיירים בקוף של מחט".

"עמק רפאים הוא אחד משלושה רחובות יחידים בירושלים שמתאפיין במגורים, במסחר, בפעילויות חברה ותרבות ובילוי רחוב - המושבות ועמק רפאים הם עדות חיה להיסטוריוגרפיה של העיר ולמורשת התרבות ושימושם כסלון העירוני של העיר כולה", אומר מרגלית. "הרחוב הולך להשתנות ללא הכר, בין השאר בנוכחות גדר בטיחות שתפריד בין תנועת רכב פרטי לרכבת. כל הרחוב יהיה בעל אופי תחבורתי כמו שרואים ברחוב קרן היסוד, אבל ברחוב הרבה יותר צר. בכך יאבדו כל המאפיינים הייחודיים של המקום".

"כשאמרו שתיסע רכבת קלה בעמק רפאים אמרתי 'וואלה איך זה יקרה? תוך כמה זמן? ברור שהעסקים יקרסו אבל אחר כך יהיה נורא נחמד ושקט'", מספר מרדכי אברהם, יו"ר מתנגדי מעבר הרכבת הקלה בעמק רפאים. "להבדיל מרחוב יפו, בעמק רפאים תעבור רכבת כל 3.5 דקות בממוצע לאחד הכיוונים ותקשה על מעבר הולכי רגל וכלי רכב שייאלצו להמתין ברמזור עד שהרכבת תחלוף. הרחובות הצדדיים והשקטים יורחבו כדי לקלוט את התנועה שתוסט מעמק רפאים ויהיו פקוקים, סואנים ובהיעדר מדרכות ברובם - מסוכנים", מוסיף אברהם.

אברהם סנפירי, כלכלן בכיר, מציין בעיה נוספת: "מכיוון שבחלק הצפוני תהיה רק מסילה אחת רכבות יאלצו להמתין 4 דקות עד שהרכבות שמנגד יחלפו. אין פרויקט כזה בשום מקום בארץ ואם קורה משהו למסילה, כל הרכבות בירושלים תקועות".

מתנגדים לאי-תוכנית

לעומתם, אהוד הלוי, אדריכל ותושב רחוב עמק רפאים, חושב שהרכבת תאפשר שיפוץ ושימור הרחוב בהתאם לתוכנית אב לשימור המושבות, ושזו הזדמנות לקבל תקציב ממשלתי גדול לצורך שיפוץ ושדרוג הרחוב.

חוה טפרברג, מתווכת ותושבת המקום, חושבת שהרכבת תסייע לשימור האווירה והרחובות, אולם היא מדגישה שהתושבים חרדים ורוצים לדעת האם יהיו הפקעות, האם יזיזו גדרות, מה יהיו הסדרי התנועה החדשים ברחובות הצדדיים ואיך יראו הרחובות והמדרכות.

טפרברג: "המתכננים הציגו לנו סקיצה קטנה שהיא איזה תרגיל בחשיבה, לא יותר מזה. אם היתה תוכנית מפורטת זה היה משקיט חלק מחרדות התושבים".

"אפילו סמטת ג'ימי תהפוך לציר נקז תנועה מצפון לדרום לפי התכנון", מציין אברהם. לדבריו, "מדובר בסמטת זיכרון לכלב ואין בה מקום ליותר משתי עגלות ילדים. כששואלים את המתכננים איך יהיו הסדרי התנועה ברחובות הצדדיים, הם טוענים שהפירוט יבוא בשלב מאוחר יותר. כך התושבים מוצאים עצמם נאלצים להתנגד לאי-תוכנית".

מבקרי התוכנית חוששים לא רק מהסדרי התנועה שלטענתם אינם ברורים אלא גם מתקופת עבודות הבנייה, שיובילו לסגירת עסקים רבים.

יוסי סעידוב, ממקימי עמותת 15 דקות ותושב גוננים, תומך בתוכנית אך מצדיק את חששות הסוחרים. "העירייה והממשלה צריכות לתת קודם כל רשת ביטחון לסוחרים. זורקים אותם לכלבים. צריך לפצותם ולמנוע מהם להגיע לעוני". סעידוב מתייחס גם למשך העבודות: "צריך לתחום את תקופת העבודות לתקופה מינימלית ולקבוע אותן בשיתוף עם התושבים. צריך גם לדאוג שהרחובות הצדדיים לא ייהפכו ל'אגריפס 2', כלומר לא יהפכו לרחובות מעבר פקוקים וסואנים כשאלו ייסגרו לכלי רכב".

רותי דנה, מדריכת טיולים וסוחרת, מפנה את הזרקור גם לפגיעה קשה בתיירות במושבה הגרמנית בתקופת ביצוע העבודות ואחריהן.

ליו"ר הפורום האורבני במינהל הקהילתי גינות העיר וחבר הנהלת המינהל, אבנר הרמתי, בטן מלאה על התנהלות צוות תוכנית אב לתחבורה בתהליך שיתוף הציבור. "אין כאן הבנה מה זה באמת לשתף את הציבור בצורה טובה ונכונה", טוען הרמתי.

לטענת עיריית ירושלים וצוות תוכנית אב לתחבורה, הם השקיעו 4.5 שנים בשיתוף הציבור וקיימו למעלה מ-11 מפגשים: "אנו מאוד סומכים על המינהלים הקהילתיים כמייצגי הציבור ונבחריו. הם שקבעו את אופן השיתוף וליבון הנושאים, תוך הדגשה שהם האחראים ליידוע הציבור הרחב בשכונה. פעלנו על פי בקשותיהם בכל תהליך הדיאלוג ושיתוף הציבור".

מנגד, להרמתי לא ברור למה בצוות תכנית אב לתחבורה מתעקשים על כך שהפורום האורבני הוא הציבור. "אמרנו להם 'הצגה לפורום המצומצם שלנו (10-5 משתתפים) זה לא שיתוף ציבור. אנחנו רוצים שתציגו תוכנית ברורה ומפורטת לקהילה כולה'". עוד טוען הרמתי שלא רק שהם לא קיבלו תוכניות מפורטות וברורות כפי שביקשו, אלא שנודע להם במפתיע במפגש שהתקיים במארס האחרון כי כבר בינואר אשתקד התקיים דיון בתוכנית בוועדה המקומית. לטענת חברי הפורום האורבני, משגילו התושבים על מעבר הרכבת בעמק רפאים הם כעסו על חברי הפורום שלא שיתפו אותם. לעומתם, עידית רובין, חברת הנהלת מינהל קהילתי גינות העיר והפורום האורבני, היתה מאוד מרוצה מהתנהלות הליך שיתוף הציבור. "מההתחלה הרגשתי שהשיח בין הפורום האורבני, צוות תוכנית אב לתחבורה והמומחים מטעמם היה כדי ללמוד ולא כדי לנפנף".

המתנגדים טוענים כי רבות מהמלצות הדרג המקצועי בעירייה שניתנו לוועדה המקומית לפני הפקדת התוכנית בוועדה המחוזית לא יושמו, והתוכנית הופקדה כמו שהיא.

דוח של 111 עמודים

המושבה הגרמנית היא מהשכונות היותר יוקרתיות בירושלים. כ-25% מהתושבים הם מעל גיל 65 (השיעור הגבוה ביותר מבין השכונות בירושלים). רבים מהם אקדמאים, בעלי תפקידים בכירים ועובדי מדינה. התושבים שנאבקו להגנת הצביון האורבני הייחודי של המושבה הגרמנית על ידי שימור מבנים היסטוריים, כמו בית העם הטמפלרי, קולנוע סמדר ובריכת ירושלים, לא ויתרו גם הפעם. על אף שידעו שהתוכנית בדרכה להפקדה בוועדה המחוזית, השלב האחרון בתהליך האישורים, פנו לחברי המועצה בקואליציה ובאופוזיציה כדי לקבל עוד זמן ללמוד את התוכנית. ראש העירייה, ניר ברקת, הסכים לבקשתם והקציב להם ארכה של שלושה חודשים שבמהלכם התבקשו לבדוק חלופות לתוואי הרכבת בעמק רפאים. ראש העירייה התחייב שלא להפקיד את התוכנית עד תום תקופה זאת.

לורה ורטון, חברת האופוזיציה במועצת העיר, טוענת: "ראש העירייה מתמודד על מקום ברשימת הליכוד, לכן לתחושתי הוא לא מקדיש מספיק מזמנו לדברים שמשפיעים על העיר ועל התושבים וזה מאוד מלחיץ אותי".

בתום שלושה חודשים, לאחר עבודה מאומצת של כ-50 תושבים, הוגש דוח מפורט שכלל 111 עמודים. הדוח בחן שלוש חלופות - עמק רפאים, רחוב הרכבת ודרך חברון-התנופה-פייר קניג. התושבים שכרו שישה מומחים שכתבו חוות דעת בנושאים שנבדקו, בהתייחס לשלוש החלופות. "היה לנו קשה מאוד להעריך את החלופות מבחינת עלות-תועלת מכיוון שלא קיבלנו את הנתונים. אף אחד לא בדק מספרים. כל מה שכתוב בתוכנית זה שחברה שעסקה בנושא העריכה כי העלות הכוללת של הקו היא 8 מיליארד שקל", טוען סנפירי, שבחן את את ההיבטים הכלכליים בדוח.

לטענת המתנגדים לתוכנית, לא מעט מידע עדיין חסר ומקשה עליהם בהבנת השפעות התוכנית על הסביבה. דוגמה לכך היא מידע בנושא עצים עתיקים לשימור. לדבריהם, במקום שיוצג מחקר מקיף בנושא העצים העתיקים, הוצג "נספח" בלבד, וספק אם כל העצים לשימור זכו בו להתייחסות.

לטענת האדריכל מרגלית שריכז את הדוח, הממצאים העלו שחלופת עמק רפאים היא הגרועה ביותר, המזיקה ביותר והיקרה ביותר. לעומתה, ההצעה החלופית של דרך חברון-התנופה-פייר קניג היא הטובה ביותר. הוא מציע לחבר את עמק רפאים לתחנות של הקו הכחול הנמצאות בקצות הרחוב על ידי שאטל או אוטובוס חשמלי. לדבריו, חלופה זאת שמהווה מעקף לעמק רפאים מוסיפה לנסיעה 4 דקות, זמן שייתכן שתאלץ הרכבת להמתין בעמק רפאים עד שהרכבת ממולה תחלוף.

המצדדים במעבר הרכבת בעמק רפאים טוענים, בין השאר, כי ישנו חשש להארכה מיותרת של זמן הנסיעה בחלופה שעוברת דרך תלפיות ובכך תיפגע יעילות הקו. לטענתם, אותה חלופה כבר נמצאת בתוכניות הקיימות, ולכן היא אינה חלופה אמיתית.

סעידוב, אחד מהתומכים בתוכנית, טוען כי הערך הראשון של הרכבת הקלה הוא קיצור זמני הנסיעה. לדבריו, "מתכנני הרכבת הקלה והעירייה מתייחסים אל הרכבת הקלה כאל קישוט, כמשהו יפה שעובר בעיר, משפץ ועושה אותה יפה", וזה, לטענתו, ערך משני של הרכבת הקלה.

דיון במחוזי בסוף החודש

הדוח שהכינו התושבים הוגש לראש העירייה ב-28 בנובמבר. ב-1 בדצמבר הגיש ראש העירייה את התוכנית להפקדה בוועדה המחוזית. התושבים טענו כי הולכו שולל. בתגובה, ב-22 בדצמבר הם הגישו עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי. בעתירה נטען כי לא קוימה התייעצות מספקת עם התושבים על התוואי החדש, וכי התושבים העמידו ומימנו "דוח חלופות" - מסמך מקצועי, ארוך ומפורט שלא זכה להתייחסות מעמיקה מצד העירייה בתוכנית שהופקדה - בתום שלושה ימים מהגשת הדוח. זאת כאשר גם המידע לגבי התוכנית, נטען בעתירה, לא היה נגיש במידה מספקת על מנת לאפשר דיון ציבורי מהותי ואפקטיבי.

בעתירה מצוין כי בפגישה שבה הוגש הדוח נאמר במפתיע ע"י נציגי העירייה כי התוכנית מוכנה להפקדה. על כן, נכתב בעתירה, למשיבים לא היתה מלכתחילה כל כוונה לעשות שינוי בתוכנית המתאר המקומית בהתאם לחלופות או להתייחס אליהן ברצינות.

יתרה מכך, בדוח המסכם של צוות תוכנית אב לתחבורה שהוגש לראש העיר בנובמבר 2016 נכתב במפורש כי "כל אחת מהחלופות הנוספות (למעט זו המוצעת בתב"ע) טרם נבחנה באופן מעמיק". בתגובה נמסר מצוות תוכנית אב לתחבורה כי "ההסתייגות שנרשמה בדוח מעידה על ההגינות של הצוות. מההחלופות שהוצעו על ידי התושבים ואשר היו מוכרות לנו מהבדיקות העצמיות שביצענו בשנות התכנון, עולה כי חלקן בלתי ישימות בעליל מבחינה הנדסית, או שהן מאריכות את משך הנסיעה ללא כל סיבה הגיונית ותוך פגיעה בלתי הוגנת חברתית בעשרות אלפים מתושבי השכונות האחרות בתוואי, או שנבחרי העיר אינם מסכימים לה, כגון הרס פארק המסילה או דחיקת הרכבת הקלה למנהרה ללא כל כורח הנדסי".

בעקבות העתירה נקבע דיון שיתקיים ב-29 בינואר בבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה בקשה זמנית של העותרים להקפאת ההליכים טרם הדיון, תוך שהוא מדגיש שכל החלטה שתתקבל תחייב את עיריית ירושלים גם בהמשך.

במקביל, כמה תושבים משכונת גוננים הסמוכה החליטו לשלוח מכתב לראש העירייה שבו הם הביעו תמיכתם במעבר הרכבת בעמק רפאים. איתמר שחר, תושב גוננים ואחד מהחתומים על המכתב, טען: "בעיני הדוח מאוד מוטה ומגמתי נגד הקו והנימוקים נגדו לא היו מאוד ענייניים. התייחסות העירייה לדוח היתה עניינית".

פלר חסן-נחום, מחזיקת תיק התחבורה והשימור בעירייה: "זה מאוד מבורך שהיה פה תהליך שיתוף ציבור כל כך מעמיק וזה יכול להוות תקדים איך צריך להתקיים תהליך כזה. רק חבל שהזמן שהקדישה העירייה לבחינת תוצאות הדוח לא היה ארוך יותר". לדברי ד"ר רונית לוין-שנור, מומחית לדיני קניין ותכנון ובנייה במרכז הבינתחומי, "כדי ששיתוף ציבור יהיה בעל משמעות, הרשות צריכה להקפיד על עריכתו בתכנון הראשוני ושהוא יכלול דיאלוג פתוח, כן ומקיף ככל שניתן עם קהלי יעד שונים המושפעים מהפרויקט".

מהרגע שהתוכנית הוגשה להפקדה בוועדה המחוזית החל הזמן להגשת השגות לתוכנית. המתנגדים, שהגישו בקשה להירשם כעמותה, קיבלו הארכה לתקופת הגשת ההתנגדויות עד ה-6 במארס בעקבות בקשתם מהוועדה המחוזית. הם קיימו כנס לפני כשבוע, אליו הגיעו לדבריהם כ-350 תושבים, שמטרתו לגייס תמיכה לעמותה, להסביר לציבור את התוכנית ואת שלב ההתנגדויות ולסייע לו להגישן. מובילי קבוצת המתנגדים טוענים כי כרגע יש להם כ-600 תומכים רשומים והם צופים שיגיעו לאלפים. "ההליך לא נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה. אנו רק בתחילת הדרך ולא ניתן לרכבת הקלה לנסוע בעמק רפאים", מצהיר אברהם. "אנחנו שומרי החומות של ירושלים*.

מנגד, מתכנני הקו בטוחים בצדקת דרכם. מצוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים נמסר: "רבים הם התושבים המייחלים לתחבורה מודרנית ונקייה עבורם ועבור ילדיהם. הצלחת הקו הראשון הביאה לביקוש עצום מכל שכונות העיר הדורשות שהרכבת הקלה תגיע גם אליהן ואנו מתכוונים להגיע גם אליהן עם יישום התוכנית הגדולה הכוללת בניית 10 קווי רכבת קלה ועוד כהנה מת"צים עד 2030.

"התנועה ברחובות הקטנים של עמק רפאים לא צפויה להשתנות ותישאר מתונה כיאה לרחובות קטנים. תדירות הרכבות בעמק רפאים תהיה סבירה עד נמוכה, כך שמעבר הרכב הפרטי מהסמטאות יהיה נוח ובטוח. במקטעי הרחוב המשותפים נדרשת לפי הנחיות הבטיחות של משרד התחבורה הפרדה בגובה של 30 ס"מ בלבד. הפרדה זו תוכל להתבצע באמצעות אבן שפה ואין כל צורך בגדר. לבקשת התושבים הצוות בוחן אפשרות להוספת תחנה. מפרט העצים לשימור ואלה שיהיה צורך להעתיקם מופיעים בתוכנית שהוצגה לתושבים ולנציגיהם, שהוגשה לוועדה המחוזית ופתוחה לעיון הציבור, כמו כל שאר מסמכי התוכנית ונספחיה.

"מרגע הגשת הדוח של התושבים נרתמנו לעיון מפורט בהצעות, שמרביתן נבחנו כבר לפני שנים. נתנו התייחסות מקצועית מכובדת להצעות התושבים, וקיימנו ישיבה מקדימה עמם לליבון הפרטים והשאלות והצגנו את התשובות בפניהם ובפני ראש העיר וסגניו בדיון שנמשך למעלה מ-3 שעות. דומה כי יחס כזה של ראש עירייה ושל מערכת ציבורית, ראויים לשבח ומשמשים דוגמה ומופת של שיתוף".

שלוחת עמק רפאים: 1.2 ק"מ, כל 3-4 דקות

הדרך ההיסטורית מירושלים דרומה לתוך ערוץ נחל רפאים החלה כשביל לפרדות ולחמורים. במחצית המאה ה-19 בנו הטמפלרים "כפר-רחוב" גרמני (Strassendorf). משני צדיו של הרחוב הצר והקצר הוקמו בתי מגורים ומאחור בתי מלאכה, רפתות ובעלי חיים. הכפר מנה בזמנו כ-40 בתים.

לפי התוכנית, בשלוחת עמק רפאים, שאורכה 1.2 ק"מ, תנוע הרכבת הקלה בין תחנת החאן שמצפון לרחוב עמק רפאים לבין תחנת רחל אמנו לשני הכיוונים לסירוגין על מסילה אחת. בין תחנת רחל אמנו לתחנת אורנים הדרומית לעמק רפאים היא תשוב לתצורה המלאה של שתי מסילות. לאורך הרחוב מצפון ומדרום תתאפשר תנועה חד-סטרית וחד נתיבית של רכב פרטי, אך לא ניתן יהיה לחצות במכונית את עמק רפאים מקצה לקצה. באזור רחוב רחל אמנו מוצעת תחנת הרכבת הקלה ומדרחוב, שבו תתאפשר רק תנועת רכבת קלה.

על פי התוכנית, תעבור הרכבת כל 8-6 דקות בכל כיוון, כלומר כל 4-3 דקות תעבור רכבת בעמק רפאים.

"לצמצם עד כמה שניתן תביעות פיצויים"

עיון במסמכי התוכנית מגלה הערות של העירייה המופנות למתכנני הקו לגבי תשריטים הנוגעים לה. במכתב מהאגף לתכנון העיר בעירייה מה-10 בדצמבר 2015 הממוען לאדריכל התוכנית ארי כהן נכתב: "יש להימנע מהכנסת שטחים לגבולות התכנית שאינם נדרשים לצורך תכנון וביצוע הקו הכחול. זאת, בין היתר, כדי לצמצם עד כמה שניתן תביעות פיצויים בעתיד".

מהערה זאת עולה השאלה האם נקיטת מדיניות זו בעצם לא מעוררת את רוב ההתנגדויות של התושבים לתוכנית, עקב חוסר הוודאות שהיא יוצרת, בין השאר, לגבי הסדרי התנועה ברחובות הצדדיים שעלולים להיות מושפעים מהתוכנית. ובכלל, האם הימנעות מתביעות היא שיקול תכנוני?

עו"ד רועי גיא-גרין, מומחה למשפט מינהלי, אומר: "ככל שטענת העותרים נכונה, ואכן המידע ששימש את מקבלי ההחלטות בעירייה לא היה נגיש לציבור במלואו, או שלא נשקל בכובד ראש ובצורה יסודית, הרי שהדבר יוצר חשש שהרכבת דוהרת מבלי לעצור בתחנה המתבקשת של שיתוף הציבור. נראה שיהיה קשה להוציא את האבן מן הבאר בשלבים מאוחרים יותר, מכיוון שהוועדות הבאות לדון בנושא אינן מעצבות את התוכנית במקור. סוף מעשה במחשבה תחילה, כדי למנוע בכייה לדורות".

מפת רכבת
 מפת רכבת