עלייה באמון הציבור בביהמ"ש העליון, ביועמ"ש ובפרקליטות

כך עולה ממדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2016 של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון ■ רמת האמון בשופטים הצבאיים גבוהה - אולם המדד נערך לפני פסק הדין של החייל היורה אלאור אזריה

מרים נאור - נשיאת בית המשפט העליון / צילום: איל יצהר
מרים נאור - נשיאת בית המשפט העליון / צילום: איל יצהר

עלייה באמון שנותן הציבור בבית המשפט העליון, ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות - כך עולה מנתוני מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2016 של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון, המתפרסם זו השנה ה-15.

מהנתונים, שנאספו עד לחודש ספטמבר 2016 עולה כי האמון ביועץ המשפטי ובפרקליטות הוא הגבוה ביותר מאז שהחל להימדד, והאמון בשופטים בכלל ובשופטים הצבאיים בפרט הוא גבוה. "ממצא זה בולט במיוחד לנוכח המאבקים והעימותים שמאפיינים בשנים האחרונות את יחסי הגומלין בין המערכת הפוליטית למערכת המשפט. נראה, על פניו, כי דווקא מערכת המשפט זוכה לאמון ציבורי גבוה יותר", אמרו פרופ' ערן ויגודה-גדות, דיקן הפקולטה למדעי החברה, וד"ר ניסים כהן מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

המדד - אשר נערך זו השנה ה-15 (החל משנת 2001, מלבד שנה אחת ב-2015) על-ידי פרופ' ויגודה-גדות וד"ר כהן מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה ופרופ' שלמה מזרחי מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת בן-גוריון - בוחן את אמון הציבור במספר רב של מוסדות ומשרתי ציבור במדד 1-5 (כשהציונים 1 ו-2 מביעים אי-אמון רב ואי-אמון; 3 - אמון בינוני; וציונים 4 ו-5 מביעים אמון ואמון רב).

זהו המדד המקיף ביותר בישראל כיום, והוא נעשה על בסיס מתודולוגיה שמרנית ומהימנה המספקת דיווח עקבי בכלים של בחינת עמדות ותפיסות הציבור כלפי מגוון גדול של שירותים שהציבור מקבל ובאופן השוואתי.

מדד זה הוא היחידי כיום שמסוגל לספק זווית ראייה מקיפה לאורך שנים על הקשר שבין הציבור, מינהל וממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 453 אנשים המהווים מדגם מייצג לכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, כשהנתונים נאספו בחודשים מאי-ספטמבר 2016. 

רמת האמון
 רמת האמון

אמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשיאו ועומד על רמה גבוהה של 3.25 (לעומת 3.07 בשנת 2014), מה שממקם אותו במקום ה-5 מתוך 22 מוסדות ציבור שנבחרו. זוהי הרמה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז שנת 2001, וזאת לאחר שבשנים האחרונות נרשמה ירידה ברמת האמון במערכת המשפט.

בית המשפט העליון זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר בקרב מערכת המשפט, של 3.18 לעומת 3.07 בשנת 2014. בסך-הכול מדובר באחת מהרמות הגבוהות של אמון הציבור ממנו נהנה בית המשפט העליון החל משנת 2008 - השנה בה החלו למדוד רמה זו במדד.

בתי המשפט המחוזי והשלום זוכים לרמת אמון של 3.12 לעומת 2.99 ב-2014, כשכאן מדובר ברמת האמון הגבוהה ביותר מאז שנת 2008.

3 גופים שנמצאים בשנים האחרונות בעין הסערה - היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומבקר המדינה - זוכים לרמות גבוהות של אמון הציבור.

רמת האמון כלפי היועץ המשפטי לממשלה רשמה עלייה קלה מ-3.01 ב-2014 ל-3.05 ב-2016, הרמה הגבוהה ביותר ב-8 השנים שהיא נמדדת. פרקליטות המדינה רשמה עלייה גבוה הרבה יותר, מ-2.97 בשנת 2014 ל-3.11 ב-2016, וגם במקרה הזה מדובר ברמה הגבוהה ביותר ב-8 השנים האחרונות.

לעומת זאת, מדד האמון הציבורי במוסד מבקר המדינה נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מזה 15 שנה ועומד על 3.12, כאשר בשנת 2014 עמד על 3.3.

גם רמת האמון בשופטים עצמם גבוהה עד גבוהה מאוד: רמת האמון בשופטים צבאיים עומדת על רמה של 3.47, ובשופטים לא צבאיים היא עומדת על 3.38. "המדד נערך לפני המקרה האחרון של החייל היורה אלאור אזריה, ומעניין יהיה לראות האם למקרה הזה תהיה השפעה רבה על אמון הציבור כלפי השופטים הצבאיים, שהיה גבוה ויציב לאורך כל 15 השנים האחרונות", אמרו החוקרים.

כאשר בודקים את רמת שביעות-הרצון מבתי המשפט, רואים תמונה שונה לחלוטין. שביעות-הרצון אמנם עלתה בשנה האחרונה ועומדת על רמה של 2.91, הגבוהה ביותר מאז שנת 2003, אבל עדיין מדובר ברמת שביעות-רצון בינונית עד בינונית נמוכה, שממקמת את מערכת המשפט במקום ה-11 מתוך 19 מוסדות שנבחנו.

"בחודשים האחרונים, לאחר שהנתונים נאספו, הגורמים המרכזיים במערכת המשפט שוב נמצאים בלב-ליבו של הדיון הציבורי, וצריך לראות האם האמון שצברו לאורך שנים ארוכות יעמוד לזכותם", סיכמו החוקרים.

צרו איתנו קשר *5988