ביקורת על החלטת וינשטיין לייצג את שטיינמץ: "שבירת אתוס"

בשירות הציבורי ובעולם המשפט יש מי שמסירים את הכפפות נגד היועמ"ש לשעבר, שהעז לחצות את הקווים וחזר לשוק הפרטי: "המהלך שלו הוא מטאפורית כמו תקיעת סכין בגב"

בני שטיינמץ ויהודה ויינשטיין/ צילומים: יוסי כהן ואיל יצהר
בני שטיינמץ ויהודה ויינשטיין/ צילומים: יוסי כהן ואיל יצהר

הידיעה שפורסמה בשבוע שעבר, לפיה היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין, מצטרף לצוות ההגנה של איש העסקים בני שטיינמץ, החשוד בתשלום שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה אלפא קונדה ולרעייתו, עוררה ביקורת מצד גורמים במערכת המשפט בכלל ובצמרת הפרקליטות בפרט.

משפטן בכיר אמר היום (א') ל"גלובס" כי החלטת וינשטיין לחזור לשוק הפרטי ולייצג איש עסקים, איל-הון, שחשוד בעבירות פליליות, מוכיחה כי הביקורת שנמתחה על וינשטיין, שלפיה הוא המשיך לאורך השנים לשרת את הכסף הגדול של אנשי העסקים, כנראה נכונה. "זה לא מפתיע שדווקא וינשטיין, מכל היועצים המשפטיים לממשלה, עשה צעד ששובר אתוס, שלפיו היועמ"שים לא הולכים לשוק הפרטי, משום ש'כל האיש הזה הוא שבירה של אתוס'".

המשפטן ציין כי "אין מוינשטיין ציפיות. אם היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר, אהרן ברק או מני מזוז למשל, היו עושים צעד כמו שעשה וינשטיין - היינו אומרים: 'וואו, איך זה יכול להיות?', אבל מוינשטיין אין ציפיות, אז אי-אפשר להתאכזב".

המשפטן הוסיף כי העובדה שוינשטיין החל לייעץ לשטיינמץ ימים ספורים אחרי תום "תקופת הצינון" של שנה מסיום תפקיד היועמ"ש, מדגישה את הבעייתיות בצעד שבחר. "הצעד של וינשטיין הוא לא בלתי חוקי, אבל יש בו טעם לפגם".

לדברי משפטנית בכירה בשירות הציבורי, שטיינמץ חשוד בעבירה על האיסור לתת שוחד לאיש ציבור זר, שהיא חדשה יחסית בחוק העונשין הישראלי, ומעולם כמעט לא נאכפה. "כיועמ"ש, וינשטיין צידד במדיניות הקשוחה שכפה ארגון ה-OECD על מדינת ישראל וקידם את המהלך הזה בארץ. כעת, במסגרת הייצוג של שטיינמץ, וינשטיין יצטרך להציג קו משפטי שסותר את הקו שקידם כיועמ"ש. מהבחינה הזאת תהיה לו בעיה אתית לעשות דברים הפוכים לחלוטין מהמדיניות שהוא הוביל".

המשפטנית טוענת כי "בעבור פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה שעוסקים בלהמשיך את דרכו של וינשטיין, בהיבט של מלחמה במתן שוחד לאנשי ציבור זרים, המהלך של וינשטיין הוא מטאפורית כמו תקיעה של סכין בגב".

לדבריה, "שטיינמץ הוא לא נאשם שגרתי בתיק שגרתי. זה תיק דגל במאבק בשוחד לעובדי ציבור זרים. גורל התיק יקבע במידה רבה את האופן שבו החוק הזה ייאכף בעתיד, והנה בא המפקד של הצבא ועורק לצד השני".

 

נראות חשובה מכסף

פרופ'-עו"ד יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, אומר שהחלטת וינשטיין לייצג את שטיינמץ היא "מעשה נורא לאמון הציבור במוסד היועמ"ש. אני 'מת' מזה. איך אין לו בושה? אני לא מבין את זה".

אלבשן מבהיר כי וינשטיין אינו פועל בשום צורה בניגוד לחוק, ואפשר למצוא מיליון תירוצים לכך שמה שהוא עושה זה בסדר. "אבל התפקיד הזה, של יועץ משפטי לממשלה, מסמל אתוס שהוא הרבה יותר גדול מהבן אדם שממלא אותו. לפרוש מהתפקיד הזה וללכת לייצג איש עסקים פרטי, זה מעשה שלא ייעשה. יש כאן השחתה של רשויות השלטון".

לטענת אלבשן, וינשטיין פותח את הדלת גם ליועצים המשפטיים הבאים שיבואו למלא את תפקיד היועמ"ש לכמה שנים, ואז יחזרו לשוק הפרטי. "אם יועץ משפטי לממשלה יודע שבתום הכהונה הוא יעבור לשוק הפרטי, אז אולי כדאי שיהיה נחמד למשרד עורכי דין פלוני או אלמוני, ואולי לא כדאי לו להתעמת יתר על המידה עם איש עסקים או עם איש ציבור כזה או אחר". 

ואלבשן מזכיר: "כבר ראינו איך זה קרה אצל רגולטורים אחרים, שחטאו לתפקיד הציבורי שלהם, ומיד אחרי סיום הכהונה הציבורית הלכו לעבוד במגזר הפרטי. כאשר מדובר ביועמ"ש זה חמור יותר, כי היועמ"ש צריך להיות ראש וראשון לשלטון החוק".

- וינשטיין הוא במקצועו עורך דין פלילי. אתה מצפה שעקב היותו יועמ"ש, הוא יישב בבית ויכתוב ספרים?

אלבשן: "התשובה היא כן. יש הרבה דברים שהוא יכול לעשות. שיעשה בוררויות, שילך לאקדמיה. הוא הולך להופיע עכשיו מול אנשים שעד לפני כמה שעות היו תחת מרותו. יושב עם ישראל מהצד ורואה את המשפט שבו וינשטיין מייצג או מייעץ לאיש עסקים פרטי כעורך דין, מה העם יחשוב?

"דרך אגב, באופן אישי, אם היה מדובר במישהו שצריך לפרנס את עצמו, אז זה היה עדיין קשה ולא ראוי, אבל הייתי מצליח להבין את זה. אבל בשלב בקריירה שבו נמצא וינשטיין, עם הפנסיה והרכוש שצבר, אז ברור שהוא לא נדרש לזה, והיה מקום שיעדיף את אמון הציבור ואת הנראות הציבורית על פני הכסף. המהלך של וינשטיין מוריד אותנו בהרבה מובנים במדרון חלקלק".

- וינשטיין הגיע לתפקיד היועמ"ש מהמגזר הפרטי, וכעת הוא חוזר אליו. אפשר להתייחס אל כהונתו כ"שירות מילואים זמני" בשירות הציבורי.

פרופ' אלבשן: "לעבוד בשירות הציבורי זה לא שירות מילואים, זה שירות לכל החיים, וזה נכון שבעתיים ליועץ המשפטי לממשלה".

לאור המהלך של וינשטיין, פרופ' אלבשן סבור כי על הכנסת לחוקק חוק שיאסור על יועמ"שים לעבור לשוק הפרטי בתום כהונתם. "פעם זה היה ברור מאליו שדבר כזה לא ייעשה. היום כנראה אין ברירה אלא לחוקק חוק שיועמ"ש לא יכול לפנות לשוק הפרטי. ואם זה יגרום לכמה אנשים לא לרצות לשמש בתפקיד - סימן שמלכתחילה הם לא היו צריכים לשמש בתפקיד הזה".

משפטן בכיר נוסף שעבד בעבר שנים רבות בשירות המדינה אומר כי התשובה לשאלה - האם החלטת וינשטיין לייצג את שטיינמץ היא לגיטימית - תלויה בשאלה האם וינשטיין עסק בענייניו של שטיינמץ בשנותיו כיועמ"ש. "בני שטיינמץ היה על שולחן הדיונים בפרקליטות, אבל לא בהכרח שיהודה וינשטיין היה מעורב בזה בתפקידו".

סנגור ידוע ומוערך אמר לנו היום גם הוא כי החלטת וינשטיין לחזור לשוק הפרטי ולייצג את שטיינמץ היא בעייתית מאוד. "קודם כל, וינשטיין שובר אתוס רב-שנים. מאז קום המדינה לא זכור לי שיועץ משפטי פרש לעסקים פרטיים. היו יועמ"שים, כמו מיכאל בן-יאיר, שהלכו להיות בוררים. האחרים, אהרן ברק, יצחק זמיר, מאיר שמגר, מני מזוז, פנו לשיפוט בבית המשפט העליון, ובהמשך, אחרי הפרישה משיפוט, חלקם הלכו להיות בוררים ו/או מגשרים.

"חשוב לזכור שלפי תנאי הכשירות, יועמ"ש הוא מי שראוי לכהן גם כשופט בבית המשפט העליון. זה לא נאמר סתם, רק בשל הידע המשפטי הנדרש, אלא גם בשל פרופיל אישיותי מסוים של האיש שממלא את התפקיד הבכיר הזה. לכן, פנייה של יועמ"ש לייצוג לקוחות פרטיים, היא דבר לא פשוט".

בדומה למשפטנים האחרים שהתראיינו לכתבה זו, גם הסנגור המוכר לא רואה מכשול חוקי בצעד של וינשטיין, שנעשה לאחר תום תקופת הצינון, אבל לדבריו, "עם התפקיד והכבוד והסמכות של תפקיד היועמ"ש, בא גם קוד התנהגות שהופר כאן על-ידי וינשטיין. שמגר, נשיא העליון לשעבר אמר שבעיניו שופט הוא שופט עד סוף ימיו, ותקף שופטים שבתום כהונתם הציבורית הפכו לפרשנים בתקשורת. אותו דבר אפשר לומר על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה - שנשאר יועץ משפטי לממשלה עד סוף ימיו, ולא ראוי שילך וייצג אנשי עסקים פרטיים, שהמדינה עשויה להעמידם לדין".

- האם ייתכן שוינשטיין לא עמד בפיתוי של "הכסף הגדול"?

הסנגור הידוע: "וינשטיין ידע תמיד לגבות כסף מלקוחותיו המפורסמים והעשירים. בני שטיינמץ הוא לקוח עשיר כקורח, ובטוח שוינשטיין יגבה ממנו הרבה כסף, ואין סיבה שלא. העובדה שוינשטיין היה עד לפני כשנה היועץ משפטי לממשלה, תורמת תרומה גדולה למוניטין שלו ומאפשרת לו לגבות עוד יותר כסף ממה שגבה בעבר".

- מהו שכר-הטרחה שוינשטיין יגבה להערכתך?

"אני מניח שכ-1,000 דולר לשעה".

וינשטיין לא היה מעוניין להגיב.

המסנגרים על וינשטיין: "גם מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר רשות ניירות ערך חוזרים לשוק הפרטי, וזה בסדר"

לא כל המשפטנים שותפים לעמדה שהציגו אלבשן וחבריו, המבקרת את יהודה וינשטיין על החלטתו לחזור לשוק הפרטי. פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שהוא מומחה למשפט חוקתי, יוצא להגנתו של וינשטיין. לדברי בנדור, העמדה התוקפת את וינשטיין היא עמדה טהרנית המתנגדת לכל סטייה משיטה וממסורת מסוימת.

לדברי פרופ' בנדור, "לי זה נראה טהרני מדי. כל עוד לא הייתה מעורבות ישירה או עקיפה של וינשטיין, בתפקידו כיועמ"ש, בענייניו של בני שטיינמץ או קשר לאנשים אחרים הקשורים לחשדות נגדו - אני לא חושב שיש מניעה שוינשטיין יחזור לעסוק במקצוע שלו".

בנדור ציין כי "יועץ משפטי לממשלה הוא לא שופט. המקצוע שלו הוא ייצוג לקוחות. כל אחד עם הבחירה שלו. אני לא חושב שיש פה בעיה אתית או ציבורית".

פרופ' בנדור מזכיר כי בניגוד לרבים מקודמיו בתפקיד היועמ"ש, וינשטיין לא יכול היה להתמודד על שיפוט בבית המשפט העליון, בשל גילו המבוגר. "במצב כזה קשה לדבר על מסורת ועל אתוס. לוינשטיין לא הייתה האפשרות שהייתה לרוב קודמיו, ללכת לבית המשפט העליון".

ליטיגטור מוכר נוסף רואה בצעד של וינשטיין דווקא סימן לנורמליזציה. "יועמ"ש הוא למעשה פקיד שנשכר על-ידי הממשלה. בסופו של דבר, מדובר בעורך דין שהלך להיות יועץ לכמה זמן. הוא לא 'בשמיים' - הוא פקיד ממשלתי שחוזר לשוק הפרטי. גם מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר רשות ניירות ערך חוזרים לשוק הפרטי, וזה בסדר".

מי שמביע עמדה מורכבת, שאינה חד-משמעית בסוגיה, הוא עורך הדין הוותיק ציון אמיר. מצד אחד, שואל-תמה אמיר, "מה לנו כי נלין שגבר נמרץ, מתאגרף חובב, שכוחו במותניו, כמו וינשטיין, שהוא מלא מרץ ויכולת ורצון להישאר פעיל ורלוונטי, רוצה להמשיך לעסוק במקצועו? אין בזה שום דבר בעייתי באופן 'זועק'".

עו"ד אמיר מדגיש כי אין שום מניעה חוקית לצעד של וינשטיין. "והיו גם שופטים שחזרו לשוק הפרטי".

מצד שני, אומר אמיר, להחלטה של וינשטיין לייצג את שטיינמץ "מתלווה איזו תחושה חמצמצה של אי-נוחות מכך שאדם יורד מרום מעמדו כיועץ משפטי לממשלה ושב להתבוסס במי האפסיים של ייצוג לקוחות ואינטרסים של אנשים פרטיים מול המדינה".

על הרקע הזה, עו"ד אמיר אומר כי "אני יכול בהחלט להבין גם את הגישה שתציב עמדה מחמירה שמונעת מיועץ משפטי לממשלה לייצג אנשים פרטיים אחרי כהונתו הציבורית".

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, סבור כי הביקורת על וינשטיין מבוססת על טעות בתפיסת תפקידם של עורכי הדין בשירות הציבורי. "בשיטה שלנו, בדומה לשיטות במדינות דוברות אנגלית, ההזדהות של עובדי השירות המשפטי הציבורי היא בראש ובראשונה מקצועית. בשונה מן המשפטנים הציבוריים האירופים, המזהים את עצמם בעיקר עם ציבור עובדי המדינה ולא עם חבריהם למקצוע, המשפטנים האנגלו-אמריקאים הגיעו משורות המקצוע ושומרים לעצמם את היכולת לחזור אליו.

"כשהאנגלו-אמריקאים מייצגים את המדינה בשירות הציבורי, הם עושים את עבודתם נאמנה; וכשהם מייצגים לקוח פרטי, לפני או לאחר תקופת השירות הממלכתי, הם עושים עבודה חשובה לא פחות מבחינה ציבורית".

לפרופ' שפירא יש לכך דוגמאות למכביר. Ramsey Clark, למשל, היועץ המשפטי לממשלה בתקופת הנשיא לינדון ג'ונסון, הפך לאחר מכן לאחד מחשובי הסנגורים בארה"ב, וייצג באינספור של תיקי רצח, פשעי נאצים וסחר בנשק. בין השאר, קלארק שימש כסנגורו של סדאם חוסיין לאחר תפיסתו.

"גם אצלנו, משה לדור שימש כסנגור פרטי לאחר ששימש כפרקליט מחוז ירושלים, ולפני ששימש כפרקליט המדינה. מישאל חשין פרש מתפקיד מחלקת בג"צים, ייצג לקוחות פרטיים כסנגור בתיקים פליליים ובבג"ץ, ואחר-כך עבר לכהן כשופט בבית המשפט העליון".

פרופ' שפירא מסכם כי "דווקא היכולת לעשות את המעברים האלה (דוגמת זה שעשה וינשטיין מהמגזר הפרטי לציבורי וחזרה - ח' מ') מחזקת את מעמדם של עורכי הדין בשירות הציבורי: הם ממחישים באופן שבו הם עצמם מתנהלים כי הם אינם מוטים במלאם שום תפקיד, כי המדינה היא בעל דין ככל בעל דין אחר, וכי קטגור איננו מכובד בעיניהם מסנגור". 

שטיינמץ ממשיך לחזק את צוות ההגנה

מאז שאיש העסקים בני שטיינמץ נעצר על-ידי משטרת ישראל לפני כ-3 שבועות בחשד למתן שוחד לנשיא גינאה, שטיינמץ מקיף את עצמו בטובי המשפטנים, בתקווה שהם ייחלצו אותו מהתהום שאליה נפל או עלול ליפול.

שטיינמץ שכר תחילה את שירותיו של עו"ד יובל ששון ממשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. בהמשך הוא שכר גם את שירותיהם של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין ושל פרופ' אלן דרשוביץ.

לדברי שטיינמץ בתגובתו, השניים הצטרפו כיועצים לצוות משפטנים בינלאומיים מובילים, "במטרה להאיר את פרטי הפרשה ולהביא לערכאות המתאימות בעולם את יוזמי הקנוניה".

היום נודע ל"גלובס" כי שטיינמץ ממשיך לחזק את הצוות המשפטי שמייצג אותו, והוא שכר בימים האחרונים את שירותיו של המומחה למשפט ולדין הבינלאומי עו"ד ג'יימס ליבסון (James Libson), שותף בכיר בפירמת עורכי הדין הבינלאומית מישכון דה-ריה (Mishcon De Reya), שבה מועסקים 700 עובדים, ולה שלוחות בניו-יורק ובלונדון. ליבסון ייצג לאחרונה את ממשלת אנגליה בעתירות שהוגשו נגד הברקזיט.

דוברו של בני שטיינמץ מסר בתגובה: "שטיינמץ וחברת BSGR שבבעלותו הם קורבן של קונספירציה בינלאומית חובקת זרועות עולם, שמטרתה הפקעת נכסיה של BSGR שלא כדין. במסגרת זאת, BSGR מנהלת הליכי בוררות נגד ממשלת גינאה, ובכוונתה להגיש תביעות כספיות של מיליארדי דולרים נגד אותם גופים.

"עו"ד יהודה וינשטיין ופרופ' אלן דרשוביץ יצטרפו כיועצים לצוות משפטנים בינלאומיים מוביל, במטרה להאיר את פרטי הפרשה ולהביא לערכאות המתאימות בעולם את יוזמי הקנונייה".

מקורבים לשטיינמץ טוענים כי גיוסם של וינשטיין ודרשוביץ - וגיוס בכירים נוספים מעולם המשפט - נועדו לצורך חשיפת הקנונייה שנרקמה נגד שטיינמץ.