איתן אלדר יוצא לחופשי ומכה על חטא: "מתבייש ומביע חרטה"

אלדר נידון במחוזי יחד עם ג'קי בן-זקן ל-3 שנות מאסר (שקוצרו בעליון) בגין הרצת מניות מנופים פיננסים ■ ועדת השחרורים נעתרה לבקשתו לניכוי שליש, והוא ישוחרר בקרוב

אלדר במדי אסיר / צילום: ליאור מזרחי
אלדר במדי אסיר / צילום: ליאור מזרחי

איש העסקים ושוק ההון איתן אלדר - שנידון (יחד עם ג'קי בן-זקן) ל-3 שנות מאסר (שקוצרו בעליון) בגין הרצת מניות מנופים פיננסים - הגיש באחרונה בקשה לשחרור מוקדם ממאסרו, ובעקבות זאת פנתה ועדת השחרורים לקבל את חוות-דעתה של הפרקליטות.

מתברר כי הפרקליטות העלתה טענות עובדתיות שגויות בפני ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, שדנה בבקשתו של איתן אלדר לשחרור מוקדם ממאסרו. זאת, תוך שהפרקליטות התעלמה מפסק הדין של בית המשפט העליון בעניינו של אלדר - כך נודע ל"גלובס".

עם זאת, יודגש כי הטעות של הפרקליטות תוקנה במהלך הדיון בשחרורו של אלדר, והוועדה קיבלה את החלטתה על פי המסד העובדתי הנכון.

ללא קשר לאמירות הפרקליטה, הוועדה החליטה להיענות לבקשתו של אלדר לניכוי שליש מתקופת מאסרו - כך שאלדר ייצא לחופשי בעוד 11 יום, ב-10 בפברואר 2017.

בספטמבר 2015 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, את בן-זקן ואלדר בהרצת מניות חברת מנופים פיננסים הציבורית, שהייתה בבעלות בן-זקן. רוזן קבע כי השניים הריצו את מניית החברה בשלהי שנת 2010, לקראת כניסת המניה למדד תל-אביב 100, במטרה להביא לכך שהמניה תעמוד בתנאים לכניסה למדד.

רוזן הטיל על בן-זקן ואלדר עונש חמור - 3 שנות מאסר וקנס בסך 250 אלף שקל לכל אחד. אלא שהשניים לא השלימו עם ההחלטה וערערו לבית המשפט העליון על גזרי דינם.

על אף שאלדר הגיש ערעור לעליון, הוא החל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בכלא מגידו בצפון, מיד לאחר מתן גזר הדין של השופט רוזן, בינואר 2016. לעומתו, בן-זקן החל לרצות את עונש המאסר רק בחודש דצמבר האחרון, לאחר שביקש את עיכוב ריצוי העונש עד ההכרעה בערעור לעליון, ובקשתו נענתה.

ב-12 בספטמבר 2016 הקל בית המשפט העליון בעונשו של אלדר וקבע כי ירצה 22 חודשי מאסר בלבד, במקום 36 החודשים שגזר עליו בית המשפט המחוזי. העליון קיצר גם את מאסרו של בן-זקן ל-26 חודשי מאסר, במקום 36 חודשי המאסר שהטיל עליו השופט רוזן.

עם זאת, בגזרת הקנס המגמה הייתה הפוכה, והקנס הוקפץ משמעותית: במקום סכום של 250 אלף שקל שהטיל השופט רוזן על כל אחד מהנאשמים, שופטי העליון קבעו כי בן-זקן ישלם קנס 800 אלף שקל, ואלדר ישלם קנס בסך 500 אלף שקל.

המדינה: שלא יעסוק בשוק ההון

השנה חלפה, ובאחרונה פנה אלדר באמצעות עורכות דינו, שני אילוז ומיכל רוזן-עוזר, לוועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר בבקשה לניכוי שליש מתקופת מאסרו. הדיון בבקשת אלדר נערך היום (ב') בפני חברי הוועדה, השופט בדימוס חנוך שילוני, רחל ועקנין, ורה יוגב, וחן בנדרלי.

מטעמו של אלדר הופיעו בפני הוועדה עורכות הדין אילוז ורוזן-עוזר; ואת המדינה ייצגו עו"ד צאלה פרייברג מפרקליטות מחוז צפון (פלילי), שלוותה במתמחה מיכל הופמן.

לפי פרוטוקול הוועדה, הפרקליטה התבססה בטיעוניה בפני ועדת השחרורים על גזר הדין של המחוזי שהוטל על אלדר, תוך שהיא התעלמה מכך שאלדר ערער לבית המשפט העליון, ערעורו התקבל חלקית, ועונשו קוצר.

הפרקליטה אמרה בדיון כי "מדובר במאסר ראשון של האסיר (אלדר, ח' מ') בשורת עבירות הקשורות לפגיעה בשוק ההון, עבירות רבות של קשירת קשר לביצוע פשע, השפעה בתרמית על שערי ניירות ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות".

עוד טענה עו"ד פרייברג כי "אלדר נדון ל-36 חודשי מאסר בפועל ולקנס בסך 250 אלף שקל" - אך בפועל, גזר הדין החלוט שהוטל על אלדר לאחר הדיון בבית המשפט העליון היה 22 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 500 אלף שקל.

בהמשך דבריה ציינה הפרקליטה כי מעשיו של אלדר הוגדרו בגזר הדין כמעשים של שחיתות ולמען בצע-כסף, תוך פגיעה בציבור ובאלפי משקיעים שהשקיעו את כספי חסכונותיהם בבורסה.

הפרקליטה הביעה התנגדות לשחרורו המוקדם של אלדר, ואמרה, בין היתר, כי יש הרבה בעיות בחוות-הדעת הפרטית לשיקום שהגיש אלדר, וכי "מועד השני-שלישים של האסיר הוא בעוד חודש, ויש לו זמן כדי שהוא יציע מקום תעסוקה אחר (ולא בשוק ההון). אם הוועדה בכל זאת תסבור כי יש לשחררו, אנחנו מבקשים שהוא לא יעסוק בשוק ההון".

עוד טענה הפרקליטות כי אלדר הציג תוכנית שיקום, שבמסגרתה ביקש להיות מופנה לעבודה "שיש לו שם קשרים", ולכן יש, לדבריה, צורך שהוא יציע מקום עבודה אחר.

לאחר שהפרקליטה סיימה לטעון את טיעוניה נגד קיצור המאסר, הגיע תורה של עו"ד שני אילוז, המייצגת את אלדר. אילוז, שנדהמה מהטעויות העובדתיות הבסיסיות של באת-כוח המדינה, מיהרה להעמיד דברים על דיוקם והבהירה כי אלדר מרצה עונש של 22 חודשי מאסר, ולא של 36 חודשים, וכי הקנס שנגזר עליו ואשר אותו שילם היה של חצי מיליון שקל - ולא כטענת הפרקליטה.

אילוז הביעה תרעומת על כך שהפרקליטה סירבה לשוחח עימה לפני הדיון. "ניסיתי לשוחח עם חברתי אתמול, ואם היא הייתה מסכימה לשוחח אתי, היה נחסך חלק גדול מהדיון", אמרה.

עו"ד אילוז הוסיפה ותקפה את התנהלות הפרקליטה, ואמרה כי "מבחינתי זו התנהגות בלתי ראויה - חברתי פרקליטה בכירה, והייתי מצפה ממנה לנהוג אחרת. אתמול בבוקר היא אמרה לי שהיא לא מוסרת עמדות לפני הדיון, היא לא דיברה איתנו, ולכן היא טוענת דברים לא מדויקים".

בנוסף לוויכוח שהתגלע בין הפרקליטות לבין עורכת הדין של אלדר על העובדות וסביב הפנייה של אילוז לפרייברג יום קודם לדיון, העלו הצדדים טענות מהותיות באשר לבקשתו של אלדר לניכוי שליש ממאסרו.

בסופו של דבר נעתרה הוועדה לבקשת אלדר לניכוי שליש, וקבעה כי "לאחר ששקלנו את נתוניו של האסיר ואת טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי האסיר ראוי לשחרור מוקדם ונמצאו תנאים המאפשרים זאת".

הוועדה גם נימקה את החלטתה: "למסקנה זו הגענו בהתחשב בכך שהאסיר מרצה מאסר ראשון, התנהגותו בכלא תקינה, ובהסתמך על חוות-הדעת החיובית ביותר של גורמי הטיפול בשירות בתי הסוהר".

בדיון בוועדת השחרורים בבקשתו של איתן אלדר, 47, לניכוי שליש, קיבל אלדר עצמו מחברי הוועדה הזדמנות לומר דברים. אלדר היה נרגש וקיבל אחריות מלאה על המעשים שבהם הורשע. אלדר אמר כי "תקופת המאסר הייתה חוויה מאוד קשה. למרות זאת היא הייתה חלק מתהליך של הפנמה כנה של המעשים האסורים שעשיתי, ומכאן החרטה המלאה שלי".

אלדר הוסיף ואמר כי "אני בא מעולם נורמטיבי לחלוטין. הייתי קצין בצבא, למדתי משפטים, הוסמכתי לעורך דין ולא עסקתי בזה. עסקתי במשך 20 שנה עם גופים גדולים במשק, מעולם לא הייתי חלק מעבירה פלילית, ואני מתבייש ומביע חרטה בפני כל המשקיעים".

אלדר סיכם את דבריו בטון אישי נרגש, ואמר: "אני אב ל-4 ילדים ומגדל 6 ילדים. הם הולכים בגללי עם אות קין קשה. אני מביע חרטה עמוקה".

דבריו של אלדר לא נפלו על אוזניים ערלות. בקרוב הוא יוכל לחזור לילדיו ולמשפחתו ולנסות לפתוח דף חדש בחייו.

עו"ד שני אילוז, המייצגת את אלדר, מסרה בתגובה: "אני מברכת על החלטת ועדת השחרורים, שהורתה על שחרורו המוקדם של מרשי וקיבלה את כל טענותיי".