המדינה תשקיע 300 מיליון שקל ב-4 שנים להתייעלות אנרגטית

ביום רביעי תושק תוכנית שתחלק עד 3 מיליון שקל לכל פרויקט התייעלות אנרגטית ■ סלטי שמיר משקיעה 2.1 מיליון שקל בהתייעלות אנרגטית

תחנת כוח רידינג, חברת החשמל / צלם: איל יצהר
תחנת כוח רידינג, חברת החשמל / צלם: איל יצהר

ביום רביעי יתקיים בבית התעשיינים כנס הסברה ראשון בנושא מסלול הסיוע להתייעלות אנרגטית למפעלים, לעסקים ולרשויות מקומיות. כנס ההסברה יסייע בהבנת מסלולי הבקשות שניתן יהיה להגיש למדינה לסיוע בהיקף של 75 מיליון שקל בשנה ו-300 מיליון שקל בסך הכל. את התוכנית גיבשו במשותף משרדי האנרגיה, הכלכלה והתעשייה, הגנת הסביבה והאוצר, כמימוש של החלטת הממשלה 542, להפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית.

היעד שקבעה הממשלה הוא צמצום צריכת החשמל ב-17% עד 2030, לעומת תרחיש של עסקים כרגיל. המענקים במסגרת התוכנית יחולקו בשלב ראשון לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל, ולרשויות מקומיות בדירוג סוציו-אקונומי 1-5. גובה כל מענק יהיה עד 3 מיליון שקל בשנה. את הבקשות תבחן ועדה המורכבת מנציגי המשרדים, וזו תבחר את הזוכים במענקים, בהתאם לשיעור החיסכון הצפוי הגדול ביותר.

כדי לעודד טכנולוגיות ישראליות בתחום, יינתנו במסגרת התוכנית מענקים של עד 20% מההיקף לפרויקטים להתקנה מסחרית ראשונה של טכנולוגיה ישראלית חדשה. גם כאן יהיה רף עליון של 3 מיליון שקל. את התוכנית תפעיל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה (לשעבר מרכז ההשקעות) במשרד הכלכלה.

שר האנרגיה, ד''ר יובל שטייניץ, אמר כי מטרת התוכנית היא "לבסס משק אנרגיה ישראלי עצמאי". לדבריו, "מסלול הסיוע יעניק הזדמנות שווה לרשויות מקומיות וליזמים לפתח פרויקטים חדשניים בתחום זה, ולקחת חלק בביסוס הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל''.

בתוך כך הודיעה השבוע חברת סלטי שמיר כי היא משקיעה 2.1 מיליון שקל בתהליך התייעלות אנרגטית ושדרוג מערך הקירור שלה במפעלה באזור התעשייה ברקן. החברה חתמה במסגרת זאת על הסכם לשבע שנים עם חברת GVK פתרונות קירור. בסיום התהליך אמור המפעל לחסוך כמיליון קוט"ש וכ-450 אלף שקל בשנה.

לדברי סלביק גרויסמן, מנכ"ל GVK, "אנו מספקים פתרונות של הגדלת יכולות הקירור והגדלת התפוקה, ללא הגדלת צריכת החשמל". בפרויקט בסלטי שמיר מתוכנן שדרוג מערך הקירור המהיר במפעל (Blast chiller), המצנן את הסלטים מטמפרטורה של 90 מעלות ל-5 מעלות, במטרה למנוע התפתחות חיידקים בטמפרטורה גבוהה.

מערך הקירור המהיר מהווה כיום צוואר בקבוק במפעל. מהלך ההתייעלות צפוי להגדיל את קצב הקירור פי שלושה, מה שיאפשר להגדיל משמעותית את תפוקת המפעל. לדברי גרויסמן, "אחד האתגרים בפרויקט היה פיתוח ותכנון הנדסי ייחודי של מפזרי קור, שיתמודדו עם סביבת עבודה אגרסיבית הנוטה לייצר קורוזיה". מהנדס המפעל, אמנון גרוס, הוסיף כי "פרויקט ההתייעלות כולל ניטור און-ליין של מערכות הקירור ושליטה מרחוק בהתאם לנתונים המתקבלים".