"ישראל היא בין השווקים ששיעור האנשים העשירים בה גדול"

סטפן קמפ, בכיר ביוליוס בר, מסביר בראיון ל"גלובס" מדוע למרות המלחמה בסודיות הבנקאית, הבנקאות הפרטית בשווייץ משגשגת ■ "רכישת לאומי שווייץ - עסקה מוצלחת"

סטפן קמפ/ צילום: שלומי יוסף
סטפן קמפ/ צילום: שלומי יוסף

קרוב לשנתיים לאחר שיוליוס בר השלימו את רכישת לאומי שווייץ מידי בנק לאומי, ובבנק השווייצרי שבעי רצון מהרכישה. "אנחנו מרוצים מאוד מהתוצאות של הרכישה. לאומי עשו עבודה מעולה בניהול התהליך מול הלקוחות שלהם וההוכחה לכך היא שכמעט אף לקוח לא עזב בעקבות העברת הבעלות", אומר בראיון ל"גלובס", סטפן קמפ, סגן נשיא יוליוס בר אירופה והאחראי על פעילות הבנק בדרום אירופה ובישראל.

לאומי שווייץ ניהל בבנקאות פרטית נכסים בהיקף של כ-5 מיליארד פרנ"ש, ותמורת תיק הנכסים שילמה יוליוס בר 10 מיליון פרנ"ש. בתקופת המכירה היה לאומי בשלהי חקירת הרשויות האמריקאיות בסוגיית הסיוע ללקוחותיו להעלים מס - פרשה שבגינה שילם הבנק כ-400 מיליון דולר. מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח החליטה באותה תקופה כי הבנק ייצא מפעילות הבנקאות הפרטית הבינלאומית, והעסקה המרכזית לחיסול פעילות זו הייתה מכירת לאומי שווייץ ליוליוס בר.

 - לאומי מיהר להיפטר מהבנק בשווייץ על רקע החקירה. למה קניתם את נכסיו? זה לא להכניס ראש בריא למיטה חולה?

"אני לא יודע מה הניע את לאומי למכור את הפעילות שלהם בשווייץ. זו הייתה כנראה החלטה אסטרטגית שלהם להתמקד בעסקי הליבה, בעת שאנו חיפשנו להתרחב. בכל אופן, לא קנינו על עיוור. יש לנו צוות חזק שעשה בדיקת נאותות".

 - האם מצאתם לקוחות בעייתיים וביקשתם מהם לעזוב?

"אני מעדיף שלא לפרט בנושא. באופן כללי ניתן לומר, שאנחנו יכולים להעזיב מיוזמתנו לקוחות שאינם עומדים בכללי הרגולציה, אבל אם זה קרה - זה היה לפני העברת הבעלות מלאומי ליוליוס בר. את תהליך הבדיקה עושים לפני המעבר. אתה לא מעביר אליך לקוחות ואז מודיע להם שהם לא מתאימים".

 - לאומי אינו היחיד להצטמצם בחו"ל. בנק הפועלים מכר חלק מפעילות הבנקאות הפרטית בחו"ל, וייתכן כי בעתיד ימכור את פועלים שווייץ כולה. תירצו לקנות אותו?

"היו שמועות על כך שאנו רוכשים את הפועלים שווייץ אבל איננו מגיבים לשמועות. פועלים שווייץ הוא אמנם יותר בנק שווייצרי, אבל יש לו מוניטין טוב בדומה ללאומי. באופן כללי, אנחנו בפוזיציה של להסתכל על השוק ולבדוק אפשרויות לרכישה. אני מעריך שנמשיך לגדול באמצעות רכישות, גם מבחינת נזילות יש לנו היכולת לבצע זאת. עם זאת, קצב הרכישות יואט לעומת השנים האחרונות, כדי שנוכל לעכל ולקלוט היטב את מה שכבר רכשנו בעשור האחרון".

מעטה הסודיות נסדק

תחום הבנקאות הפרטית בעולם בכלל, ובשווייץ בפרט, עבר שינויים דרמטיים בעשור האחרון. הרגולטורים בארה"ב הבינו שלקוחות רבים העלימו כספים לבנקים שמחוץ למדינתם תחת מטריית הסודיות הבנקאית. הכריזו מלחמה על מעלימי המס. כתוצאה מכך הוקשחה מאוד הרגולציה, ומעטה הסודיות הבנקאית נסדק באופן משמעותי.

כמו כן החלו האמריקאים בחקירות כנגד סדרה של בנקים בשווייץ. בישראל, כאמור, לאומי הגיע להסדר, ואילו מול פועלים ומזרחי טפחות החקירה עדיין בעיצומה. גם יוליוס בר נכלל ברשימת הבנקים שהיו בחקירה, והוא סיים אשתקד את הפרשה עם קנס של 547 מיליון דולר. אלא שעוד בנקים אחרים סגרו את פעילות הבנקאות הפרטית הבינלאומית כתוצאה מהשינויים בעולם, יוליוס בר רק גדל ומחפש להתרחב.

 - במה מתבטאת ההתרחבות שלכם?

"אנחנו פעילים רק בבנקאות פרטית ולכן האסטרטגיה שלנו היא לפעול במדינות רבות בעולם בתחום זה. אנחנו מחפשים הזדמנויות לגדול ובעשר השנים האחרונות עשינו זאת בכ-15 רכישות שונות בעיקר בשווייץ, אך גם באירופה, דרום אמריקה ואסיה. הרכישה המרכזית שלנו הייתה פעילות הבנקאות הפרטית של מריל לינץ' שמחוץ לארצות הברית".

 - איזה עתיד יש לבנקאות הפרטית אחרי שאיבדה את הערך המרכזי שלה - הסודיות?

"נכון שסודיות בנקאית מוחלטת כבר אינה יתרון מבדל של שווייץ. שווייץ לקחה חלק בתוכניות החלפת המידע עם מממשלות שונות, ויישרה קו עם העולם. אבל צריך לשים את הנושא בפרופורציה: שווייץ לא ידועה רק בסודיות הבנקאית אלא גם בניסיון שרכשה בתחום ניהול כספים, ויש לכך חשיבות כשעשירי העולם מחפשים היכן לנהל את כספיהם.

"שליש מהנזילות של עשירי העולם מרוכזת בצפון אמריקה. שם באמת מרבית הכסף מוחזק בבנקים מקומיים, אבל בשאר העולם המצב שונה. יש הרבה מאוד לקוחות עשירים במדינות שונות בעולם שרוצים לפזר סיכון ולהחזיק כספים מחוץ למדינת המקור שלהם, במיוחד במקרים שבהם מדינת המקור אינה יציבה מספיק. בהקשר הזה שווייץ נותרה החשובה והמרכזית עבור לקוחות בינלאומיים בשל המסורת, היציבות והניסיון שנצברו בה".

 - כלומר החקירות, הקנסות הכבדים, והירידה בסודיות הבנקאית לא פגעו בבנקאות השווייצרית?

"ממש לא. שווייץ נותרה פלטפורמה בינלאומית לניהול כספים. אם מסתכלים על היקף הנכסים הפרטיים שמנוהלים בבנקים בשווייץ, המספרים רק גדלו והלכו. הבנקאות השווייצרית גדלה משמעותית בעשור האחרון משום שהעושר העולמי המשיך לגדול ונפתחו בפנינו שווקים חדשים.

"מה שהשתנה זה המקור של הלקוחות - מרבית הלקוחות החדשים הגיעו בשנים האחרונות משווקים מתעוררים או צומחים, דוגמת סין, מזרח אירופה, דרום אמריקה, המזרח התיכון ובכלל זה כמובן ישראל. בנוסף לכך, שווייץ כשוק מקומי המשיכה לצמוח, בין היתר כתוצאה מזרים שעברו לגור בה".

 - ובכל זאת אנחנו רואים הרבה בנקים זרים יוצאים מפעילות בשווייץ.

"זה נכון. אם בעבר היו 300 בנקים בשווייץ, היום יש פחות מ-150. הסיבה לכך היא שהרגולציה על הבנקים בשווייץ התהדקה, מה שהגדיל את העלויות. לכן עליך להיות עם היקף נכסים גדול כדי לעמוד בהוצאות האלה. זו הסיבה שבנקים נסגרים או מתמזגים, ושהיתרון לגודל נהיה מהותי.

"במקביל, ההכנסות נשחקו בעקבות העלייה בתחרות, והיעדר 'פרמיית הסודיות', בגינה שילמו הלקוחות כסף. אנחנו התמודדנו עם זה תוך יצירת מוצרים חדשים והגדלת היקף הנכסים המנוהל שלה בלי להגדיל את הוצאות התפעול בהתאמה".

 - איום נוסף הרלוונטי על כל המערכת הבנקאית הוא מעולם הפינטק, המאיים להציע פתרונות טכנולוגיים למוצרי הבנקים. אתם מרגישים את האיום הזה?

"הפינטק מאיים יותר על מערכות התשלומים ועל פעילות בנקים קמעונאיים, ופחות הבנקאות הפרטית. לטעמי גם ייעוץ ההשקעות האוטומטי - robot advise, פחות רלוונטי לתעשייה שלנו שמבוססת על מומחים אנושיים. אני חושב שבתחום הבנקאות הפרטית, מה שלא פחות חשוב מהתשואה הוא היחס והשירות האנושי. אני לא רואה בפינטק איום, אלא אמצעי משלים וכזה שאנו יכולים ללמוד ממנו. אנחנו כל הזמן מתעדכנים בתעשייה הזו ויש לנו יחידה פנימית שעוסקת בזה".

 "הגידול במספר העשירים בישראל מגיע לא רק מההיי-טק"

יוליוס בר פתח נציגות רשמית בישראל לפני ארבע שנים, והוא נמצא מאז תחת אחריותו של קמפ. קמפ (48) יהודי ממוצא הולנדי, גדל באיטליה והחל את הקריירה הבנקאית בבנק ABN AMRO ההולנדי, ובהמשך עבר לחטיבת הבנקאות הפרטית של HSBC. הוא הצטרף ליוליוס בר ב-2012, והיה אחראי על פעילות אמריקה הלטינית וישראל של הבנק.

בספטמבר אשתקד ביצעו ביוליוס בר שינוי מבני, שכלל העברת ישראל לחטיבה של אירופה, וקמפ המשיך להיות אחראי על פעילות זו ביחד עם דרום אירופה.

"מאז 2008 ישראל היא אחת מעשר הכלכלות הכי צומחות בעולם. אנחנו מתמקדים במדינות שממשיכות לצמוח, ובכלל זה ישראל. לפי דיווחים שונים של פירמות רואי חשבון וחברות ייעוץ בינלאומיות, עולה שישראל היא בין עשרת השווקים שבה שיעור האנשים העשירים - עם נזילות של יותר ממיליון דולר - הוא הגדול ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה. כמו כן, רובם גם מרוכזים בערים כמו תל אביב, הרצליה וירושלים, כך שקל יותר לאתר אותם", אומר קמפ.

 - מדובר בעיקר בהיי-טקיסטים שעשו אקזיט?

"הגידול לא בא רק מאנשי היי-טק שעשו אקזיט. ישראלים באופן כללי הם יזמים גם בנדל"ן, תעשייה ותחומים אחרים. זה מדהים כמה אנשי עסקים ישראלים אנחנו פוגשים במדינות שונות. לכן ישראל היא אחד השווקים האסטרטגיים שלנו".

 - ואיך התחרות פה מול גופים אחרים בתחום הבנקאות הפרטית?

"התחרות בשוק הישראלי היא עזה, הן מצד בנקים ישראלים והן מצד בנקים זרים שפעילים כאן הרבה שנים. יש פה הרבה אנשים צעירים שנוטים לעבוד עם בנקים ישראלים שהם מכירים מילדות או כאלו שעזרו להם מבחינה עסקית. עם זאת, הם עשויים לשלב גם עם בנק שווייצרי לניהול של לפחות חלק מהכסף".

יוליוס בר

שנת הקמה: 1890

מנכ"ל: בוריס קולרדי

פעילות: בנקאות פרטית

היקף נכסים מנוהל: כ-340 מיליארד דולר

רווח נקי ב-2016: 710 מיליון דולר

מוקדי פעילות: יותר מ-25 מדינות. משרדים בין היתר בציריך, לונדון, דובאי, פרנקפורט, הונג קונג, וטוקיו

מספר עובדים: 6,000

סטפן קמפ

תפקיד: סגן נשיא יוליוס בר אירופה, והאחראי על פעילות הבנק בדרום אירופה ובישראל

גיל: 48

מצב משפחתי: נשוי+2

תפקידים קודמים: מנהל פעילות אמריקה הלטינית ביוליוס בר, COO בבנקאות הפרטית של HSBC

עוד משהו: דובר 7 שפות