דינמיות התקציב: ב-2016 ההעברות התקציביות היו 28 מ' ש'

לעומת התמונה הלא מחמיאה של השינויים בתקציב, אגף התקציבים מציג נתונים מרשימים על שיעורי הביצוע של התקציב

חלוקת כספים / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב
חלוקת כספים / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

במהלך 2016 בוצעו בתקציב המדינה שינויים בהיקף כולל של כ-28 מיליארד שקל - כך עולה מנתוני סיכום של אגף התקציבים באוצר. מדובר בגידול של כ-350% לעומת היקף השינויים התקציביים שנעשו ב-2015, שעמד על כ-8.2 מיליארד שקל. עם זאת, תקציב 2015-2016 אושר רק ב-19 בנובמבר 2015, כך שבפועל המדינה התנהלה פרק זמן קצר ביותר - כ-40 יום - לפי התקציב שאושר לאותה שנה. השוואה נכונה יותר תהיה ל-2014, שבמהלכה הגיע היקף השינויים התקציביים לכ-32 מיליארד שקל, כלומר ירידה של כ-13%.

תקציב המדינה מחולק לסעיפים. כל סעיף מחולק לתוכניות וכל תוכנית - לתקנות. בסך הכול בנוי התקציב מכ-80 סעיפים, כ-700 תוכניות וכמה אלפי תקנות. מנתוני אגף התקציבים עולה כי ב-2016 נעשו כ-2,451 שינויים ברמת התוכנית, כלומר כמעט 4 שינויים בממוצע בכל תוכנית ותוכנית. שינוי תקציבי עשוי לנבוע ממספר רב של גורמים. חלק מהשינויים נובעים מתכנון לא מדויק או לקוי, חלקם מעידים דווקא על התקדמות בביצוע התקציב וחלקם חיצוניים ואקסוגניים: מתכנון לקוי, דרך אילוצים פוליטיים, קיצוצים רוחביים או לעתים דווקא מימוש של תכנית שבנויה על אבני דרך.

איך לסווג את 2016?

השינויים התכופים בתקציב המדינה מעוררים ביקורת רבה, כולל מצד גופים כלכליים בינלאומיים שמשתאים נוכח העובדה שהתקציב בישראל הוא רק בסיס לשינויים. עיקר הביקורת מתמקד בכך שהתקציב המאושר בתהליכי החקיקה הראשיים בכנסת שונה לחלוטין מהתקציב הסופי. המציאות הזאת, טוענים המבקרים, מחלישה ומערערת את הפיקוח של הכנסת על תקציב המדינה משום שבעוד שהתקציב הרשמי מאושר בכנסת בהליך שמחייב שלוש קריאות במליאה, שינוי תקציבי של העברת כספים מתוכנית אחת לאחרת מצריך רק את אישור ועדת הכספים.

בעקבות עתירה עקרונית לבג"ץ שהגישה ח"כ סתיו שפיר נגד נוהלי האישור של ההעברות התקציביות, גיבשו אנשי האוצר והיועץ המשפטי לממשלה נוהל חדש שאמור להבטיח שקיפות רבה יותר ולאפשר לחברי ועדת הכספים לדעת טוב יותר מה הם מתבקשים לאשר ומדוע. הנוהל מחייב בין היתר לאפשר לחברי הכנסת פרק זמן מינימלי של שבוע לעיון בפנייה לפני שהיא מובאת לאישור הוועדה. התוצאה הלא מפתיעה של הנוהל החדש היא התארכות משמעותית בפרק הזמן העובר מרגע הגשת פנייה לוועדת הכספים ועד לאישורה: משך הזמן הממוצע הגיע ל-30 יום כמעט ב-2016, בהשוואה לכ-11 יום בלבד ב-2015 ו-16.69 יום ב-2014.

באגף התקציבים טוענים כי נתוני 2016 מוכיחים שבהסתכלות רב-שנתית, יש מגמת ירידה בהיקף השינויים התקציביים. באגף מבססים את הטענה הזאת על השוואה לשנים שניות בתקציבים דו-שנתיים, הנחשבות מועדות לשינויים רבים יותר, בשל הקושי לצפות זמן רב מראש את הצרכים. באוצר סיווגו את 2016 כשנה שנייה בתקציב דו-שנתי - צעד נכון מבחינה פורמלית אך מוטל בספק מבחינה עובדתית, משום שתקציב 2015-2016 אושר כחודש וחצי לפני תחילת 2016, מועד שאינו שונה מהותית ממועדי אישור תקציבים חד-שנתיים רגילים.

באוצר מציינים כי היקף השינויים קטן ביחס לתקציב המדינה כולו, כ-8% מתוך תקציב של כ-350 מיליארד שקל, אבל השיעור גדל ליותר מ-10% כשמוציאים מתוך התקציב את החלקים הקשיחים, כמו הוצאות שכר, בהיקף של כ-100 מיליארד שקל.

לעומת התמונה הלא מחמיאה בתחום השינויים התקציביים מציג אגף התקציבים נתונים מרשימים על שיעורי הביצוע של התקציב. תת-הביצוע של תקציב המדינה עמד ב-2016 על סכום זניח של כ-300 מיליון שקל, כלומר, יותר מ-99% ביצוע. ב-2015, לשם השוואה, לא נוצל סכום של 4.5 מיליארד שקל וב-2014 נרשמו היקפי ביצוע גבוהים במיוחד במשרדי התחבורה (105.4%), החוץ (105.4%) והתקשורת (103%). היקפי הביצוע הנמוכים ביותר נרשמו במים ובביוב (49.8%), בתיירות (59.2%) באנרגיה (74.3%) ובתקציב הכנסת (80.2%).

"גלובס" פנה למשרד האוצר וביקש לקבל נתונים על מספר השינויים שנעשו בתקציב ברמת התקנה, אך נענה שהנתונים אינם בנמצא ואיסופם ייקח זמן רב.

השינויים המרכזיים
 השינויים המרכזיים

צרו איתנו קשר *5988