דעה: שינויי המדדים לא יפתרו את בעיית הבורסה הגוועת

רשות ניירות ערך והעומד בראשה, פרופ' שמואל האוזר, האחראי על המסחר בבורסה, אישר לאחרונה שינויי במדדי המסחר. עיקרי השינויים הם בהרחבת המדד המוביל ת"א 25 למדד ת"א 35, הרחבת כמות המניות גם בשאר המדדים, הוספת מדדים חדשים והפיכת מדדי המניות לישראליים יותר.

בעוד שהרושם המתקבל הוא שמדובר במהלך דרמטי ומשמעותי שיסייע להקטין את התנודתיות במניות, ישפר את פיזור המדדים ואת הנזילות והסחירות של המניות, יימנע זעזועים חריפים ויקטין את כוחם של בעלי השליטה, למעשה זהו מהלך שאינו אלא מהלך קוסמטי חסר משמעות אמתית לפתרון הבעיות הקיימות בשוק ההון הישראלי.

במקום לנקוט צעדים רדיקלים שיחלצו את השוק הגוסס מגוויעתו, בחרו ראשי הבורסה לעשות שיפוץ למדדים. נכון ששיפור פיזור המניות הוא דבר חיובי שיקטין תנודתיות במדדים, אך איך הוא יגדיל את היקפי המסחר ואת כמות ההנפקות הראשוניות בשוק?

מניעת כניסת חברות זרות למדדים היא אולי מהלך פטריוטי אבל מנוגד לצורך בעדוד משקיעים זרים להשקיע בבורסה שלנו ובהגדלת המסחר בעזרת כספם של אותם משקיעים זרים.

השקת מדדים חדשים ויצירתיים ככל שיהיו, הם בעצם הכלאה בין מניות עם פרמטר כלשהו משותף ביניהם, שיהוו רק גיוון בסל המוצרים שעל שולחנם של המשקיעים, אבל שלא יגדילו את היקפי המסחר באופן מהותי.

כרף כניסה למדדים, מתנה הרפורמה את הגדלת שעור החזקות הציבור במניות והקטנת כוחם של בעלי השליטה, אולם בעלי השליטה לא פועלים ולא מחליטים על מכירת החזקות על פי שיקולי מדד זה או אחר בלבד, אלא מפעילים שיקולי כדאיות כלכלית ופועלים על פי התחזיות האישיות שלהם לגבי תשואת המניה בעתיד.

הרפורמה במדדים אמנם תפזר כספים בין המניות השונות ותיצור מסחר פנימי, אבל לכל היותר הדבר יעצור את ירידת המסחר בחלק מהמניות הקטנות ומניעת מחיקתן מהמסחר אולם החשיבה היא חשיבה בקטן משום שהמטרה העיקרית צריכה להיות הגדלת היקפי המסחר, הגדלת כמות החברות הנסחרות ומשיכת חברות בינוניות וגדולות לגייס הון בבורסה ולא רק באמצעות גיוסי אג"ח בסכומי עתק שחושפים את כל המשקיעים לסיכון מטורף, שהפך לנוהג ב-10 השנים האחרונות.

קברניטי הבורסה ואנשי הרשות בוחרים לשים פלסטר על הבעיות האמיתיות במקום לבצע צעדים משמעותיים כגון: הגדלת אנשי המקצוע המסוגלים לבדוק תשקיפים של חברות מחו"ל שינפיקו מניות בישראל, עידוד ומתן הטבות לבעלי הון מהארץ ומחו"ל אשר יסכימו לרכוש חברות בורסאיות מובילות שנקלעו לקשיים, הקמת בורסה נוספת לשם הפרדת המסחר בין חברות גדולות מאוד לקטנות ובין בטוחות יותר לבטוחות פחות כפי שנהוג למשל בארה"ב ובאנגליה ובכל המדינות המפותחות בעולם.

כאשר יבוצעו צעדים אלה, הרי השקלים המנוהלים אצל המוסדיים אשר כבר זמן רב יוצאים להשקעות בחו"ל - יופנו ברובם חזרה לשוק הישראלי, יגדילו מאוד את המחזורים ובכך ישנו את המגמה ויגרמו לחברות רבות לשקול להנפיק כאן.

לאחרונה מונתה דורית סלינגר למנהלת רשות שוק ההון החדשה, אך מסיבה לא ברורה התערבותה בשוק ההון בוששת לבוא, וחבל שכך. לא מתקבל על הדעת ששוק המניות הישראלי גווע למוות, בשעה שקיימים כל-כך הרבה רגולטורים ומנהלים מקצועיים שעומדים בראש הבורסה, שכל מה שביכולתם להציע כדי לחלץ אותה מהבוץ בו היא שקועה כבר תקופה ארוכה, הינה רפורמה המתרכזת בשינוי קוסמטי במדדים.

הגיע הזמן ששתי הרשויות יחד עם הבורסה ישימו בצד אינטרסים שונים או מנוגדים, יחלו לשתף פעולה ויבצעו מהלכים משמעותיים יותר להחזרת הבורסה בתל-אביב לגוף פעיל, משמעותי ומכונן בכלכלה הישראלית.

■ הכותב הוא בעל משרד ייעוץ פיננסי המתמחה בהשבחת חברות, דירקטור בלשכת רואי החשבון ובחברות ציבוריות.