התירוץ של המדינה מדוע לא למנות מי שאינו רופא למנכ"ל בי"ח

ככל שמתארכים הדיונים בבג"ץ סביב התעקשותה של המדינה שלא לאפשר למי שאינו רופא לנהל בית חולים ממשלתי, כך הולכת ומסתבכת המדינה בטיעונים מביכים שמצליחים להקפיץ לפחות חלק מהרכב השופטים.

כך היה גם היום (ב'), כשנציג המדינה התבקש על-ידי השופטים להסביר מדוע המדינה מתעלמת מהעובדה שכבר בסוף שנות ה-90 עבר בכנסת תיקון לחוק פקודת בריאות העם, ולפיו גם מי שאינו רופא יכל להתמודד על תפקיד כזה.

נציג המדינה, עו"ד נחי בן אור, השיב כי מדובר ב"חוק לא עמוק", שכן חקיקתו נעשתה באמצעות חוק ההסדרים, וזאת רק כדי להכשיר באופן עקרוני מינוי מנהלים שאינם רופאים, כשהכוונה בעיקר לבתי חולים שאינם בבעלות המדינה.

"אני לא מכיר רבדים של עומק בחקיקה, חוק זה חוק", אמר בתגובה השופט מני מזוז. "חצי מספר החוקים שלנו בנוי מחוק ההסדרים", הוא הוסיף.

מזוז המשיך להקשות על נציגי המדינה, והסגיר במידה רבה עד כמה טיעוני המדינה לא מבוססים לשיטתו. "90% מהניירת שהשחתתם הם על השאלה האם מנהל בית חולים צריך להיות רופא, אך זו לא השאלה האמיתית, זו לא השאלה העומדת במרכז הדיון. השאלה האמיתית היא איך התיקון לחוק מתיישב עם המכרזים לתפקיד מנהל בית חולים? בתשובותיכם אתם רק מגדילים את סימן השאלה", הוא הטיח.

לדבריו, התיקון לחוק ביטל הלכה למעשה את דרישת הסף במכרזים לפיה על המנהל להיות רופא, מה גם שבמקרה וממנים מנהל שאינו רופא, החוק מחייב מינוי של מנהל רפואי תחת המנכ"ל. "האם כשהמחוקק בא ועושה תיקון עדכני, המדינה בכובעה כבעלת בית חולים יכולה לנהוג הפוך?", שאל מזוז.

עו"ד ארנה לין, שמייצגת את ההסתדרות הרפואית שהצטרפה מיוזמתה כמשיבה בעתירה לאור התנגדותה למינוי מנהל שאינו רופא, טענה כי אין סתירה בין התיקון לחוק לבין השארת דרישת הסף במכרז. לדבריה, התיקון לחוק אפשר יותר מרחב לשיקול-דעת, אולם נציבות שירות המדינה, כמי שקובעת את תנאי המכרז, שקלה את שיקוליה ובחרה להשאיר את דרישת הסף על כנה.

העתירה, נזכיר, הוגשה על-ידי איריס לווינשטיין, מנהלת תאגיד הבריאות (קרן המחקרים) בבית החולים וולפסון. לווינשטיין ביקשה להתמודד על תפקיד מנכ"ל וולפסון לאור יציאתו לגמלאות של ד"ר יצחק ברלוביץ', והיא זוכה לתמיכה מפתיעה מצד כל מנהלי המחלקות בוולפסון, למרות ההתנגדות והלחץ שהפעילה בעניין ההסתדרות הרפואית.

לווינשטיין לא העלתה על הדעת שמשרד הבריאות ימשיך להתעקש שלא לאפשר לה להתמודד על התפקיד, לאחר שבראש המשרד ניצב בפעם הראשונה מנכ"ל שאינו רופא (משה בר סימן טוב), ומי שבעצמו נאלץ להתמודד מול עתירה לבג"ץ נגד מינויו רק מהטעם הזה. לדעת עו"ד ורד גרטל, באת-כוחה של לווינשטיין, ההתנגדות המביכה של משרד הבריאות נובעת אך ורק בשל הרצון לשמור על שקט תעשייתי מול ההסתדרות הרפואית.

יחד עם השופט מזוז ישבו בהרכב השופטים גם יצחק עמית ועוזי פוגלמן.