"העברת מכון וולקני לצפון - סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי"

כך קובע דוח חסוי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, שבדק את היתכנות יוזמת שר החקלאות אורי אריאל: "ללא יצירת תשתית סביבתית מספקת בצפון דין היוזמה להיכשל"

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ), שהתבקשה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, לבחון את ההצעה שהועלתה לאחרונה על ידי שר החקלאות אורי אריאל להעתקת מכון וולקני ממרכז הארץ לגליל המזרחי, שוללת באופן החלטי את היוזמה ואת השלכותיה - כך עולה מהדוח החסוי של הוועדה שהגיע לידי "גלובס".

המולמו"פ פועלת מתוקף חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ומשמשת זרוע החשיבה האסטרטגית של משרד המדע. המועצה ממליצה לממשלה על מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח, מפיקה דוחות ועורכת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל ככלי להשגת היעדים הלאומיים.

חברי צוות הבדיקה היו חברי המולמו"פ חיים רוסו ואמנון חזקיה, בכירי הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה-תעשייה. הדוח נמסר ביולי 2016, אולם עד כה הוא נותר חסוי, בניגוד לדוחות אחרים שפורסמו בחודשים האחרונים. הדוח לא נמסר לוועדה מייעצת שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף חודש ינואר, שמטרתה לבחון את העתקת פעילות מכון וולקני לצפון. הוועדה התבקשה להגיש את מסקנותיה בתוך 60 יום מהמינוי.

לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת נבחרה שירי ברנד, ממלאת מקום ראש מנהל התכנון במשרד הפנים. חברים נוספים בוועדה הוא עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, שמקדם יחד עם אריאל את העתקת המכון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, ואודי אדירי מאגף התקציבים במשרד האוצר. יו"ר מכון וולקני, פרופ' אלי פיינרמן, מונה למשקיף בוועדה.

בניגוד לעמדתו של השר אריאל

צוות המולמו"פ הדגיש את הקשיים הצפויים במעבר של חוקרים ומדענים לצפון, על רקע סירובם להתרחק ממוקדי מוסדות השכלה ומחקר, כמו הפקולטה לחקלאות ומכון ויצמן, המהווים את המערכת הסביבתית התומכת. הצוות הציג כישלונות של תהליכים כאלה במוסדות מחקר חקלאיים בעולם.

"צוות המולמו"פ משוכנע", נאמר בדוח, "שללא הבטחת המעבר של עיקר החוקרים, המהנדסים ואנשי התמיכה לאתר בגליל, קיימת סבירות גבוהה מאוד שהמכון יאבד במידה רבה את יכולתו לחקור, לחדש ולתרום לחקלאות בישראל, עד כדי ניוון תחומי פעילות רבים.. תנאי הכרחי להצלחת ההעתקה של מרכז מחקר הוא בהצלחת העברתו של עיקר כוח האדם המוביל לתקופה ארוכה לאתר החדש. תנאי זה הוא הכרחי גם אם האתר החדש עשיר בכוח אדם איכותי ומנוסה".

הצוות מצטרף למסקנות של חוקרים אחרים, כמו פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' אהרון צ'חנובר, שטענו בחודשים האחרונים שסביבת העבודה (Ecosystem) של מכון וולקני חיונית לעבודתו, חוסכת עלויות ומחזקת את איכות המחקר.

"לכן", אומר הצוות, "העתקה של מרכזי מחקר ללא הבטחה מראש לנכונות החוקרים להעתיק את מקום המחקר וללא קיומה של המערכת הסביבתית התומכת, מקטינה מאד את הצלחת המהלך. הניסיון המצטבר בעולם מראה כי שני התנאים המפורטים לעיל כמעט שאינם ניתנים להשגה. זו גם כנראה הסיבה לקושי באיתור דוגמאות להעתקה של מרכזי מחקר שצלחו ושרדו לאורך זמן.. התשתית בצפון אינה תחליף לסביבה התומכת במיוחד של הפקולטה לחקלאות ולמכון ויצמן".

עמדת צוות המולמו"פ עומדת בסתירה לעמדתו של שר החקלאות אריאל, לפיה המחקר במכון וולקני יכול להתקיים על ידי הפעילות הקיימת כיום בצפון תוך פינוי קרקעות במרכז הארץ לטובת בנייה, ובניגוד לטענתו של אריאל, שהעברת המכון תיתכן גם מבלי להעביר את חוקרי וולקני לצפון.

המסקנה של הצוות היא, ש"תהליך העתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות ולכן יש להימנע ממנו".

חיזוק הקשרים עם האקדמיה

צוות המולמו"פ ממליץ להשקיע משאבים בפיתוח אזורי הגליל והנגב כמנוף לפיתוח כלכלי, ומדגיש "בכל מקרה על המשך הקיום והפיתוח של ליבת הפעילות במרכז, אשר תתמקד במחקר עומק, בחיזוק הקשרים עם האקדמיה המובילה בארץ.. המולמו"פ ממליצה לשקול אפשרות לעבות הפעילות המחקרית במכון על ידי העתקה של הפקולטה לחקלאות (רחובות) אל קמפוס מכון וולקני".

הצוות ממליץ לגבש תוכנית שתארך לפחות עשור, במסגרתה תוקם באופן הדרגתי שלוחת פעילות של המכון בגליל שתתמקד בפעילויות יישומיות הרלבנטיות לצפון, ולשקול העמקה מסויימת של היכולות בשלוחה דרומית של המכון.

בסיום הדוח אומרים החוקרים: "המולמו"פ אינה ממליצה על כל מהלך של העתקת פעילות משמעותית צפונה, מבלי שיינקטו לאורך זמן הצעדים שיבטיחו קיום תשתית של חוקרים ותשתית סביבתית תומכת (אקדמיה ומעבדות)".

חוקרי מכון וולקני מסרו בתגובה לדוח המולמו"פ: "יצא המרצע מן השק. כעת ברור שהסתרת חוות הדעת הממשלתית אשר בדקה ומצאה רק לאחרונה שאין להעתיק את מכון וולקני מטילה צל כבד על פעילות הוועדה שהוקמה לאחרונה. הוועדה הזו, כך מסתבר כעת, נועדה לתכלית אחת: לעקוף בדיקה ממשלתית קודמת, אחראית יותר, על ידי גורמים מוסמכים יותר, שמצאה כי אין להעתיק את מכון וולקני. לא פלא אם כך שהרכב הוועדה שמינה נתניהו מורכב בעיקרו מאנשי נדל"ן ומבלי צירופם של אנשי מדע ומחקר חקלאי שכן הדבר האחרון שמעניין את שר החקלאות הוא לפעול באופן ענייני בעניין יוזמתו להעתיק את מכון וולקני לצפון.

"חוקרי מכון וולקני קוראים לכל הנוגעים בדבר להסיר ידיהם מהיוזמה הפגומה של שר החקלאות נוכח גילויה של חוות הדעת ולבטל את 'ועדת הנדל"ן' שנועדה so called לבחון את עתידו של המחקר החקלאי. הסתרת חוות הדעת של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח מהציבור - ואף מחלק מחברי הוועדה - מאפילה על התהליך כולו ומוטב היה, לו היה מבטלים באופן מיידי את ההצגה לציבור של ועדה הבוחנת באופן "אמיתי" את הדרוש בחינה.

"הסתרת חוות הדעת הינה רק עוד פרק נוסף בחוסר הענייניות באופן בו שר החקלאות מקדם את יוזמתו למן הרגע הראשון. זה החל משתי חוות דעת מוזמנות שניסו לתמוך בהעתקת המכון אך ללא ביסוס כלכלי או מקצועי. זה המשיך עם קידום היוזמה למרות שכל הנוגעים בדבר, כולל שר החקלאות בעצמו, כבר מודעים היטב לסיכונים שמציבה היוזמה למחקר החקלאי במדינת ישראל. ומסתיים בהקמה שערורייתית של ועדה אשר התעלמה לחלוטין מחוות הדעת.

"מכתב המינוי של הוועדה, הרכבה ומטרותיה עולה, כי ההתייחסות אל מכון וולקני, הינה כאל עתודת נדל"ן בלבד. מכתב המינוי עולה עוד, כי אין בו כל התייחסות למהות המוסד, לעבודה המחקרית המתבצעת בו ולתרומתו האדירה לחקלאות ישראל ולהערכה חובקת העולם לה הוא זוכה. לנוכח הגילויים האחרונים, אנו קוראים לביטולה המידי של ועדה זו שנעדרת כל יכולת לבחון בצורה מקצועית את עתידו של המחקר החקלאי במדינת ישראל.

"ראינו את הפזיזות של שר החקלאות אורי אריאל כשהחליט בהחלטה חפוזה ואימפולסיבית, שאמורה לגרור אחריה את התפטרותו מתפקידו - מספק לראש ממשלת רוסיה רחפן במתנה. זאת מבלי לחשוב כיצד פעולה זו פוגעת במחקר החקלאי, ומבלי לחשוב על טוהר מידות. אחר כך, ללא בושה, הוא העז לתקוף את חוקרי המכון על כך באומרו שחוקרי המכון מקדמים את ההתקפה עליו בעקבות יוזמתו להעתיק את המכון לצפון. כאילו חוקרי מכון וולקני שמו בפיו דברים ובידיו פעולות כדי שאחר כך יוכלו לתקוף אותו על כך.

"כעת אנו עומדים מול התהליך הפגום שנועד לבחון את יוזמתו להעתיק את מכון וולקני לצפון ומתבוננים בדאגה על פעולותיו של שר החקלאות אשר ממשיך להתנהג בחוסר אחריות כלפי המחקר החקלאי אלא שהפעם פעולתו זו תביא לחיסולו של המחקר החקלאי ולא תפגע נקודתית בפעילות המחקר המתקיימת במכון בשל מסירת רחפן".

מלשכת שר החקלאות נמסר בתגובה: "אנחנו מכבדים מאוד את חוקרי מכון וולקני ומבינים את מאבקם, אבל הדוח שהוזכר לא הגיע לידינו ולכן אין לנו יכולת להגיב אליו בצורה רצינית ומקצועית. יחד עם זאת, שר החקלאות פועל בשם ממשלת ישראל לקדם את התכנית הממשלתית לפיתוח הצפון תוך העצמה ושדרוג המחקר החקלאי בכלל ומכון וולקני בפרט. לשם כך מינה ראש הממשלה ועדה מקצועית שתקבל את החומרים ותדון בנושא, ואחד מחבריה הוא פרופ' אבי שימחון, יו"ר המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה. אנו לא משתתפים ב"ספינים" ואת כל הטענות והדוחות ניתן להציג בוועדה עצמה".

חוקרי מכון וולקני בתגובה למשרד החקלאות: "משרד החקלאות טען היום בשידור בגל"צ, כי "הדו"ח שהוזכר לא הגיע לידינו ואין לנו יכולת להגיב עליו בצורה רצינית ומקצועית..." עוד נטען בשידור כי משרד המדע החליט ביוזמתו לבדוק את העתקת המכון".

להלן תגובת חוקרי מכון וולקני: "משרד החקלאות מקדם בשנה החולפת ביתר שאת את העתקת מכון וולקני לצפון. חוות הדעת הממשלתית, שהוזמנה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה בראשותו של אבי שמחון, שללה מכל וכל את העתקת המכון לצפון והיא ניתנה ככל הידוע לנו למשרד החקלאות בחודש יולי, שנה שעברה - יותר מחצי שנה . הטענה של משרד החקלאות כאילו הוא לא ידע על קיומה של חוות הדעת מביישת את משרד החקלאות והעומד בראשה.

"כיצד המשרד שאמון על היוזמה לא בחן חוות דעת ממשלתית לעניין יוזמתו? האם יעלה על הדעת שחוות הדעת הזו לא הוגשה לו? אם התשובה לכך חיובית אז לכל הפחות מדובר ברשלנות ולדעתנו מדובר בהיתממות של שר החקלאות. חוות הדעת הזו הוגשה לעיונם של מקבלי ההחלטות, הוסתרה על ידי משרד החקלאות וכדי להתגבר על המחסום שהיא הציבה לו, יזם שר החקלאות הקמתה של ועדה שנועדה לעקוף את מסקנות חוות הדעת החשובה הזו".