אושר חוק מוסר התשלומים: קבלנים יקבלו תמורה תוך 70 יום

ברשויות המקומיות המועד יעמוד על 80 ימים, ובמקרה של פרויקט במימון ממשרד ממשלתי מקסימום הימים יעמוד על 150 יום ■ משרד הכלכלה: "פתרנו בעיה של שנים" ■ הקבלנים: "החוק נכנע לביורוקרטיה שקיימת כיום"

עליית המחירים בשוק גורמת לקבלנים רבים לחדלות פירעון / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
עליית המחירים בשוק גורמת לקבלנים רבים לחדלות פירעון / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הצעת חוק מוסר התשלומים אושרה היום (ג') בוועדת הכלכלה של הכנסת. לפי ההצעה, התמורה לספקים ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות תגיע תוך 30-45 ימים את התמורה.

למרות זאת, הספקים עם היקפי העסקאות הגדולות ביותר למשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, כלומר קבלני הביצוע, מוחרגים ממספר הימים המצומצם הקבוע בחוק. במקרה של ביצוע עבודות בנייה מאפשר החוק העברת תשלום רחוק יותר לקבלן המבצע המגיע עד לשוטף ועוד 5 חודשים.

לאחרונה דיווחו מספר קבלנים על איחורים של חודשים רבים בתשלומים מכיוון הממשלה. לדבריהם, אלה קיבלו מהמדינה את התמורה לעבודתם אחרי שנה ואף מעבר לכך. מכיוון הרשויות המקומיות, המצב היה חמור יותר.

לפיכך, הקבלנים זעקו נגד הממשלה ומשכו ליישר קו בין הקבלנים לבין המשק כולו. לטענת התאחדות בוני הארץ, זאת אחת הסיבות לקריסת חברות הביצוע הרבות בישראל. סיבה נוספת שהעלו הקבלנים היא שמוסר התשלומים הירוד של גופי המדינה נותן לגיטימציה למשק כולו לנהוג כך.

למרות זאת, מדובר בשיפור משמעותי מהמצב הקיים.

לפי החוק, בפרויקט ביצוע שאותו מזמינה המדינה, תהיה המדינה חייבת להעביר את התמורה באופן של שוטף ועוד 70 ימים.

בפרויקטים אותם הרשויות המקומיות מזמינות, אלה יחויבו להעביר את התמורה במסגרת שוטף ועוד 80 ימים.

בפרויקטים באותן מזמינות רשויות מקומיות, אך ממומנים על-ידי משרד ממשלתי - דוגמת בית ספר הנבנה מתקציב משרד החינוך - המדינה מחויבת להעביר את הכספים תוך 60 ימים, והרשות מחויבת לשלם לקבלן בשוטף פלוס 80.

במקרים של מחלוקת בין הרשות למשרד הממשלתי, דבר שמעכב לא פעם את מועד התשלום, קבלן הביצוע יקבל את התמורה לכל היותר תוך 150 יום מהרשות המקומית.

"כוונת הממשלה מבורכת, אך הבעיה היא שהחריגו את הקבלנים", אמר ל"גלובס" גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות בוני הארץ. לדבריו, "זו מכה נוספת לענף הנמצא במצב קשה. הטענות שבגינם דחו את התשלומים - אין בהן ממש, מכיוון שישנם גופים ממשלתיים שעושים פרויקטים מורכבים וענקיים הכוללים בקרות, ועדיין משלמים בתוך 38 יום ממתן החשבונית. במקום להתייעל, החוק למעשה נכנע לביורוקרטיה הקיימת כיום".

"אירוע היסטורי" 

נעמי הימיין רייש, מנהלת תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אמרה כי "מדובר באירוע היסטורי. זה שינוי של בעיה שניסו לפתור שנים רבות. מהות הבעיה היא שהאשראי מגולגל מהגופים הגדולים והחזקים אל הספקים הקטנים, הנאלצים לשאת בעלויות המימון של הממשלה. הדבר הביא לפגיעה בתזרים המזומנים וגילגל את נטל האשראי עליהם".

לדבריה, "הצעת החוק מסדירה באופן ברור את ימי האשראי במשק ומייצרת וודאות בעסקאות וכמו כן קובעת סנקציות על איחורים בתשלומים. כמובן שהחוק מתייחס לכל הספקים במשק ובא לתקן עוול היסטורי, וגם בענף הנדל"ן החוק מקצר את מועד התשלום".