שוויון? אישה בישראל מרוויחה 15.1% פחות מגבר לשעת עבודה

אישה מרוויחה 7,666 שקל בממוצע בחודש, לעומת גבר שמרוויח 11,219 שקל - פער של 31.7% ■ בקרב העצמאים הפער גדל ל-43% ■ גם בחישוב לפי שעת עבודה, גבר עדיין מרוויח 15.1% יותר מאישה בממוצע

קריירה  / צילום: thinkstock
קריירה / צילום: thinkstock

לקראת יום האישה הבינלאומי שחל היום (ד'), ארגון נעמ"ת פרסם סרטון רשת ויראלי בשם "שליש פחות", שבא להמחיש באופן ויזואלי את פערי השכר בין גברים ונשים, העומד לפי הסרטון על פער של שליש. הסרטון גרף כבר מעל ל-500 אלף צפיות ואלפי שיתופים, אך מנגד גם תגובות רבות מגולשים, שטוענים כי מדובר בנתון מוטה שלא משקף גם את הפער בשעות העבודה.

השבוע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים אודות נשים בשוק העבודה בישראל, השופכים אור על הטענות.

מן הנתונים עולה כי בשנת 2015, 48.3% מהשכירים היו נשים, לעומת 51.7% גברים.

ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה עמדה על סך של 7,666 שקל, ושל גבר שכיר עמדה על 11,219 שקל - פער של 31.7%, ובחישוב ההכנסה החודשית החציונית הצטמצם מעט, אך עדיין עמד על 27%.

בקרב העצמאים הפער אפילו יותר גדול. בשנת 2015 היו בישראל כ-390 אלף עצמאים (כ-11% משוק העבודה), כאשר 63.9% מהם גברים ו-36.1% נשים.

ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית הייתה 7,065 שקל ושל גבר עצמאי הייתה 12,399 שקל, פער של 43% אחוז. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-38.2%

חלק מהפער בין המינים אכן נובע מהבדל במספר שעות העבודה, שעמד בקרב השכירים על 44.9 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.7 שעות עבודה בשבוע לאישה וגברים עצמאים עבדו בממוצע 3.14 שעות שבועיות יותר מנשים עצמאיות. 

אך בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה בקרב השכירים, הפער בין המינים עדיין עמד על 15.1%, שלדברי הלשכה נובע בחלקו מבחירת תחום התעסוקה וההבניות של שוק התעסוקה הישראלי.

כך למשל, בחינה מפורטת של משלחי היד הראתה כי יותר משליש מהנשים היו מועסקות במקצועות כמו מטפלות סיעודיות במשקי-בית, אחיות מוסמכות, סייעות למורים, עובדות סוציאליות ויועצות בתחומי חברה ורווחה, מנהלות חשבונות, עובדות מזכירות, מנהלות משרדים, פקידות משרד כלליים, קופאיות ומוכרות כרטיסים, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, מורות לחינוך מיוחד, מחנכות לגיל הרך ובעלות משלח יד בתחום ההוראה. בכל אחד מהמקצועות הללו, הנשים מהוות יותר מ-70% מהמועסקים.

בצד השני של המשוואה, נשים נמצאות באחוזים קטנים יותר במקצועות מכניסים יותר. למשל, בתחום ההיי-טק עבדו 107.5 אלף נשים ב-2016, לעומת 189.7 אלף גברים המועסקים בתחום זה. כלומר, הנשים היוו 36.2% מכלל המועסקים בתחום. 

חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע ל-57.2%, וחלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע באותה שנה ל-34.1%.

עוד נתון שחשוב להדגיש הוא ש-68% מכלל המועסקות עבדו עבודה מלאה בדרך-כלל (35 שעות ויותר בשבוע), ו-32% עבדו עבודה חלקית (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים, לעומת זאת, 86.8% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך-כלל, ו-13.1% עבדו במשרה חלקית.

מבין הנשים שעבדו בעבודה חלקית, 13.5% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו (בדומה לגברים שעבדו חלקית בדרך-כלל ועשו זאת שלא מרצון).

אך למרות הפערים, לפי הדו"ח 90% מהנשים מרוצות מעבודתן לעומת 87% מהגברים, ו-61% מהמועסקות מעריכות שיש להן סיכוי גדול או סיכוי גדול מאוד למצוא עבודה במקרה שיאבדו את מקום עבודתן (לעומת 58% מהגברים). כמו כן, נשים חשות קצת יותר ביטחון תעסוקתי מהגברים, כאשר ל-9% מהגברים היה חשש גדול או חשש גדול מאוד שלא תהיה להם עבודה בשנה הקרובה, לעומת 7% מהנשים.

לעומת זאת, שיעור הנשים המרוצות מההכנסה שלהן נמוך בהשוואה לגברים: 56% לעומת 62%, בהתאמה. לא מפתיע לאור פערי השכר. 

 

אמא עובדת

29.5% מהאימהות עבדו במשרה חלקית בדרך-כלל. אימהות אשר הילד הצעיר שלהן בגילי 0-4 נוטות יותר לעבוד במשרה חלקית. 30.8% מהן עבדו במשרה חלקית בשנת 2016, זאת לעומת 26% מבין האימהות לילד בגילאי 10-14 עבדו בעבודה חלקית.

אחוז האימהות הנשואות הלוקחות חלק במעגל העבודה הגיע ל-75.4%. 78.3% בקרב אימהות לילד אחד, 79.5% בקרב אימהות לשני ילדים ו-63.7% בקרב אימהות ל-4 ילדים או יותר. אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות: 81.4%.

גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות היה גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות (6% לעומת 4.2% ,בהתאמה).

בשנת 2016 היו בישראל 148.8 אלף נשים שעבדו כעצמאיות. מספר זה מהווה 8.4% מכלל הנשים המועסקות, כאשר בקרב האימהות אחוז העובדות כעצמאיות מכלל האימהות המועסקות עומד על 10.3%.