הפרקליטות הצבאית הגישה ערעור על עונשו של אלאור אזריה

הפרקליטות הצבאית לא מוותרת לאלאור אזריה: הפרקליטות הצבאית הגישה היום (ג') לבית הדין הצבאי ערעור על העונש של שנה וחצי מאסר שהוטל על אזריה על-ידי בית הדין הצבאי בקריה בתל-אביב, והיא מבקשת להחמיר בעונשו.

נזכיר כי בית הדין הצבאי בקריה התחשב במצבו של "החייל היורה", אלאור אזריה, ובנסיבות החריגות של הזירה שבה פעל, וגזר על אזריה שנה וחצי מאסר בלבד בגין הרשעתו בהריגת המחבל עבד אשריף בחברון ב-24 במארס 2016. כן הוטלה על אזריה שנת מאסר על-תנאי.

ההחלטה התקבלה בדעת רוב, כאשר שופט המיעוט, ששמו לא מוזכר בגזר הדין, סבר כי יש להחמיר יותר בעונשו של אזריה ולהעמידו על בין 30 ל-60 חודשי מאסר.

בכך נדחתה עמדת הפרקליטות הצבאית, שביקשה מבית הדין להטיל על אזריה עונש של בין 3 ל-5 שנות מאסר. סנגוריו של אזריה טענו מנגד כי יש לפטור אותו ממאסר, לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה. 

נציין כי גם סנגורו של אזריה, עו"ד יורם שפטל, הגיש בשבוע שעבר ערעור משלו. 

שופטי בית הדין הצבאי התחשבו, לדבריהם, בקביעת העונש בכך שעד מקרה הירי ביצע אזריה שירות צבאי טוב ואף היה חייל מצטיין; וכן בהשלכות הקשות שגרם ההליך המשפט לאזריה ולבני משפחתו. כן ציינו שופטי בית הדין הצבאי כי נטען שאזריה סובל מפוסט-טראומה, והוא נפגש עם קצין בריאות הנפש; וכי עוד שיקול להקלה בעונש היה שהמעשה של אזריה התבצע בזירה עוינת שהתרחש בה פיגוע קודם לכן, ואף הייתה התרעה לביצוע פיגוע נוסף, כך ש"יש לתת משקל מה בעת גזירת הדין".

עוד ציינו השופטים, כשיקול לטובתו של אזריה, כי מדובר היה באירוע המבצעי הראשון שבו הוא לקח חלק, והמקרה הראשון שבו נדרש לטפל בחייל פצוע. השופטת הלר ציינה גם כי מדובר היה בזירה עוינת, לאחר פיגוע, וברקע עמדו התרעות לפיגועים. השופטים התחשבו במידת מה גם בכך שאזריה לא קיבל פקודות כיצד להתנהל בזירה.

עם זאת, לדברי בית הדין, "מעשיו של אזריה פגעו בערכים חברתיים ובראשם בערך של קדושת החיים הנעלה בערכים, ובערך טוהר הנשק הקדוש כל-כך בצה"ל, שעלינו להגן עליהם כדי לחזק את החוסן הערכי של החברה הישראלית ושל הצבא בפרט".

השופטים הזכירו כי אזריה פגע בשבוי ועשה שימוש בכוח קטלני בנשק. "נזכיר כי בישראל הצבא הוא צבא העם, הוא מקיף את כל שדרות הציבור, וכל צעירה וצעיר מקבלים לידיהם נשק לצורך תפקידם. אין מחלוקת שרק צבא מוסרי הוא זה שיכול לאויביו", כתבו.

השופט שבמיעוט סבר כי על צה"ל לחרות על דגלו את הצורך בשמירתו הקפדנית של ערך קדושת החיים, הרם מכל הערכים, וזאת לאור התוצאות הקשות הנלוות להפרתו ולפגיעה בו. מתוך התחשבות בחומרת המעשים מחד ובנסיבות הייחודיות של המקרה מאידך, ראה השופט שבמיעוט לקבוע את מתחם העונש ההולם ולהעמידו על 30 עד 60 חודשי מאסר.

נזכיר כי אזריה, לוחם בחטיבת "כפיר", ירה בראשו של המחבל עבד אשריף בחברון ב-24 במארס 2016, בעת שזה שכב פצוע וחסר אונים על הארץ, והרג אותו. האירוע תועד על-ידי פעיל ארגון "בצלם". אזריה נעצר, והוגש נגדו כתב אישום באשמת הריגה והתנהגות שאינה הולמת חייל.

אזריה טען כי פעל מהגנה עצמית. במהלך המשפט טענה ההגנה כי מעדויות החיילים והאזרחים שנכחו בזירת האירוע ניתן להתרשם כי התחושה בקרב כלל הנוכחים באירוע החבלני הייתה שעדיין נשקפת סכנת חיים, ולכן הירי היה מוצדק בנסיבות העניין. עוד טענה ההגנה כי לא ניתן לבחון זירת אירוע חבלני ללא התחשבות בכלל נסיבות האירוע.

בעדותו אמר אזריה כי ביצע את הירי כיוון שחש סכנה וחשש שהמחבל נושא על עצמו חגורת נפץ. לחלופין טען החייל כי המחבל כבר היה מת כשירה בו.

מעשהו של אזריה והתגובות של צה"ל והמערכת הפוליטית לאירוע עוררו סערה ציבורית רחבה בישראל, שלא שככה עד היום. משפטו של אזריה בבית הדין הצבאי ביפו קיבל סיקור תקשורתי נרחב, ולכל ישראלי כמעט הייתה דעה כלשהי על המשפט ועל המעשה. 

נזכיר כי בראיון בלעדי שנתן ל"גלובס" בחודש דצמבר האחרון התובע המוביל במשפט אזריה, עו"ד נדב ויסמן, אמר ויסמן כי "הירייה הזו של אלאור אזריה היא 'אירוע השנה', והמשפט הזה הוא 'משפט השנה' ואפילו יותר מזה".

ויסמן הוסיף ואמר ל"גלובס" באותו ראיון כי "אני מייצג במשפט אלאור אזריה עמדה שהיא לשיטתי מאוד צודקת. היא צודקת ערכית, היא צודקת מהותית, והיא צודקת עובדתית. אני מנהל את המשפט בגלל שאני חושב שאני עושה את הדבר הנכון, כך שהחוויה שלי היא בסופו של דבר חוויה חיובית".