בית המשפט הכריע: עיתון "גלובס" יימכר לאלונה בר און

מניות מוניטין שהיו בבעלות אליעזר פישמן יימכרו לבתו של חיים בר און ז"ל ב-106 מיליון שקל, המשקפים לעיתון שווי של 45 מיליון שקל ■ בכך העדיף השופט אורנשטיין את הצעת בר און על הצעת דוד דוידוביץ' ■ לראשונה תחזיק אישה בכלי תקשורת בישראל

אלונה בר און / צילום: איל יצהר
אלונה בר און / צילום: איל יצהר

נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, קבע היום (ג') כי המניות של חברת מוניטין עיתונות, המחזיקה בעיתון "גלובס", שהיו בבעלותו של איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, יימכרו לחברת אילקורפ של משפחת בר און ב-106 מיליון שקל. המחיר משקף ערך של 45 מיליון שקל לעיתון. בכך העדיף השופט את הצעתה של בר און על פני הצעתו של איש העסקים היהודי-רוסי דוד דוידוביץ'. 

משמעות ההחלטה היא שאלונה בר און תהיה בעלת השליטה ב"גלובס". מדובר בהיסטוריה בעולם התקשורת בישראל, שכן היא האישה הראשונה שתחזיק בכלי תקשורת בארץ.

"אני מאשר את ההתקשרות בין כונסי הנכסים לכלל המניות בחברת מוניטין, קרי 74.86% לפי הסכם אילקורפ, ולפעול בהתאם להוראותיו", קבע השופט והורה לכונסי הנכסים, עורכי הדין אייל רוזובסקי ורונן מטרי, לדווח לבית המשפט על קידום המימוש של ההסכם לא יאוחר מ-15 באפריל 2017.

אורנשטיין אימץ בכך את ההסכם שנערך בין הכונסים למשפחת בר און במסגרת הגישור שנערך בפני השופטת המחוזית בדימוס, הילה גרסטל. לדברי השופט, "בין שיקוליי - ההלכה שלא בנקל יתערב בית המשפט בעמדת בעל התפקיד, ולא קמו לדעתי טעמים לעשות כן, לא נפל דופי בהתנהלות כונסי הנכסים שעשו רבות כדי להשיא את התמורה עבור המניות, התמיכה הנרחבת של כלל הצדדים, עמדת מרבית הנושים, והיתרון בכך שתהיה קבוצה אחת של בעלי מניות מאשר החלופה של שני בעלי מניות אם תתקבל הצעת דוידוביץ'".

מוניטין מחזיקה במניות של כמה חברות, בהן עיתון "גלובס" ובית הדפוס שלו, 90% בזכויות משותפות בשותפות בשם גלובסקום, אופציה לרכישת מניות הוט אחזקות תקשורת מחברת "קול אחזקה" ומניות בחברת מוניטין שבקופתה מיליוני שקלים במזומן.

לאחר שפישמן והחברות שבבעלותו נקלעו לחובות של מיליארדי שקלים לבנקים ולגורמים אחרים, מונו כונסי הנכסים על 54% ממניות מוניטין עיתונות, ששועבדו לבנק לאומי בגין חוב של 700 מיליון שקל. מטעם בנק הפועלים, שהחזיק בשיעבוד על 17.4% ממניות מוניטין, מונו עורכי הדין פיני רובין וירון אלכאווי ככונסי נכסים.

הכונסים פעלו כדי למכור את המניות וביצעו תחילה מכירה של מניות "גלובס" בלבד לדוידוביץ'. ואולם, אורנשטיין קבע כי לא הייתה לכונסים סמכות לעשות כן, שכן הם לא הוסמכו למכור את מניות "גלובס" אלא את מניות מוניטין שמוחזקות על-ידי "גלובס".

הצעות משופרות

ב-21 בפברואר, בתום הגישור, הוגשה לשופט בקשת כונסי הנכסים שאליה צורפה המלצת המגשרת לאשר הסדר בין כונסי הנכסים לחברת אילקורפ. הכונסים התייחסו גם להצעת דוידוביץ' לרכוש את מניות מוניטין ב-100 מיליון שקל וכתבו כי לדעתם הצעה זו פחותה.

דוידוביץ' הגיש בקשה משופרת, ובדיון בפני אורנשטיין נמסרו עדויות הצדדים. באת-כוח העיתונאים, עו"ד גלילה הורנשטיין, מסרה על תמיכת העיתונאים בהצעת בר און. עוד מסרה הורנשטיין כי בבוקר הדיון חתמה בר און על הסכם קיבוצי עם ארגון העיתונאים וועד עיתונאי "גלובס", שלפיו לא יבוצעו פיטורי צמצום בעיתון עד סוף יוני 2018.

באת-כוח עובדי "גלובס" שאינם עיתונאים, עו"ד ליזה חדש, אמרה כי העובדים המיוצגים על-ידה תומכים בהצעת דוידוביץ', בנימוק שהיא יותר בטוחה פיננסית ומבטיחה את זכויות העובדים.

המנהל של נכסי פישמן, עו"ד יוסי בנקל, המליץ על הצעת בר און.

במהלך הדיון שופרה הצעת דוידוביץ' עוד. הוא הודיע כי הוא מוכן להוסיף 6 מיליון שקל.

ב-5 במארס הודיעו כונסי הנכסים כי דוידוביץ' מוכן להעלות את התמורה עבור המניות ל-11 מיליון שקל, ובנק לאומי הודיע כי אין מניעה למכירת המניות לדוידוביץ' לפי הצעה זו. כונסי הנכסים ובנק הפועלים שינו את עמדתם והמליצו גם הם על מכירה לדוידוביץ'.

בר און ואילקורפ הגישו התנגדות מפורטת לכך. טענתם המרכזית הייתה כי הצעת דוידוביץ' המאוחרת הוגשה ללא רשות, ויש להתעלם ממנה, וכי היא אינה מתחשבת בזכות הסירוב של בר און. עוד הועלו טענות חוץ משפטיות וטענה כי ההצעה עדיין נחותה משמעותית מהצעת אילקורפ-בר און ולוקה בפגמים.

השופט אורנשטיין ציין היום כי הוא מתעלם מהצעת דוידוביץ' הסופית, שכן מדובר ב"מקצה שיפורים אסור": "קבלת ההצעה הסופית תהווה פגיעה במוסד אישור מכר נכסים בבית המשפט ככלל ובציפייה הלגיטימית של הצדדים בתיק הספציפי שלפניי", כתב.

השופט אף תהה מה מנע מדוידוביץ' להגיש את הצעתו המשופרת במהלך הדיון בבית המשפט. "ניתנה לו שהות לשקול ולשפר את הצעתו בדיון ובהפסקות שנערכו, והוא אף ניצל את אחת ההפסקות כדי לשפר את הצעתו. לא ניתן על-ידו כל נימוק ענייני לכך שהשיפור בהצעה הסופית לא הוצע כבר במהלך הדיון. גם לדעת כונסי הנכסים, ההליך תם בדיון", כתב.

בבוחנו את שתי ההצעות לגופן כתב השופט כי יש טעם רב בעמדת בא-כוחו של דוידוביץ' בדבר היתרונות הכלכליים בהצעתו. ואולם, לדברי השופט, "נראית בעיניי עמדת בעלי התפקיד שאין בכך משום יתרון מובהק להצעה המעודכנת".

השופט ציין כי לפי ההלכה, "אין בית המשפט ממיר את שיקול-דעת כונסי הנכסים בשיקול-דעתו". השופט הדגיש בנוסף כי קבלת הצעת אילקורפ-בר און משמעה שלמעשה יהיה למוניטין בעל בית יחיד. זאת, "לעומת מצב שתתקבל הצעת דוידוביץ' המעודכנת, שאז נחזור למצב שבו יהיו כמה בעלים: האחד, דוידוביץ' שייכנס בנעלי פישמן, והשני, משפחת בר און".

השופט כתב בנוסף כי בעלי התפקיד שמונו מטעם הנושים בחרו לאמץ את הסכם אילקורפ. "לאומי והפועלים הם בעלי נשייה ניכרת של החברות. משכך, לא יהיה בתמורה שלפי הצעת דוידוביץ' המעודכנת לפרוע את החובות כלפי שני אלה".

אורנשטיין גם ציין כי נתן משקל בהחלטתו לרצון העיתונאים שהודיעו על תמיכה בהסכם אילקורפ וכן להמלצת המגשרת, שפירטה את הליכי הגישור המורכבים שנערכו, את ההתחשבות בגורל עובדי "גלובס" ואת הניסיון למצוא פתרון מוסכם שיאפשר את המשך פעילות העיתון.

צרו איתנו קשר *5988