נשק עירוני 2017: קיה פיקנטו מציעה יותר בכל התחומים

פיקנטו החדשה: יותר אבזור, יותר אופנה ועיצוב, יותר בטיחות - וללא שינוי במחיר ■ יש כיום אופציות זריזות ונוחות יותר, אבל החבילה הכוללת עדיין מציבה אותה בצמרת

קיה פיקנטו / צילום: יח" צ
קיה פיקנטו / צילום: יח" צ

כל סטודנט שנה א' למנהל עסקים מכיר את שלושת המ"מים שנדרשים להצלחה שיווקית: מוצר נכון, מחיר נכון ומיצוב נכון. אבל בשוק הרכב הישראלי נדרשת גם מנה נכבדה של מ"ם נוסף: מזל. קיה פיקנטו, למשל, נחתה אצלנו ב-2011 בעיתוי אידיאלי.

באותם ימים החל פלח המיני לצבור תאוצה בחסות המיסוי ה"ירוק", וההיצע המקומי כלל בעיקר כמעט-מכוניות זעירות עם אבזור בסיסי ומנועים חלושים עם תיבה ידנית או רובוטית. פיקנטו, שהציעה עיצוב של מכונית "אמיתית", מרחב פנים נדיב, ארבעה חלונות חשמליים, מנוע סביר ותיבה אוטומטית אמיתית, נכנסה לפלח הזה כמו דג פיראנה רעב לבריכה של דגי זהב.

כבר ב-2012 העפילה המכונית לצמרת המכירות בפלח שלה ולא הרפתה מאחיזתה עד לשנה שעברה. לפני שנתיים הוא אף הפכה למכונית הנמכרת ביותר בכלל השוק, ובמקביל ישראל הפכה ליעד היצוא הגדול ביותר של הפיקנטו בעולם. רק לשם פרופורציה: בשנת 2016 נמסרו בישראל כ-13,300 יחידות של המכונית. בכל שוק הרכב האירופי, שמונה כ-15מיליון מכוניות בשנה, נמכרו באותה שנה כ-55 אלף יחידות של הפיקנטו.

לפיכך, אין זה מפתיע שכחלק מתהליך חידוש הדגם לשנת 2017, זכה השוק הישראלי מהיצרן ליחס מיוחד, שמתבטא בין השאר בהתאמה ייעודית של חבילת האבזור והבטיחות התקנית של הרכב לצרכי השוק הישראלי ובשדרוג יחס האבזור-מחיר.

הפיקנטו 2017 ניצבת על פלטפורמה חדשה, אבל לא קל לדעת את זה במבט מבחוץ. בסיס הגלגלים מעט ארוך יותר וחלוקת האורך בין הסרנים שונה מעט. אבל הממדים החיצוניים נותרו כמעט זהים וכך גם הפרופורציות המוכרות, שגורמות לה להיראות גדולה יותר מכפי שהיא באמת. החרטום מתהדר בסט חדש וספורטיבי של פנסים, גריל ופגושים, ובשילוב עם חישוקי 15 אינץ' אופנתיים בגרסת האבזור הגבוהה, שעמדה למבחן, היא מצליחה להיראות יותר מאמצעי תחבורה בסיסי, שנמצא בתחתית שרשרת המזון המוטורית.

שינוי מוחשי יותר בוצע בתא הנוסעים. עמדת הפיקוד נראית כעת עשירה, בוגרת ומוקפדת לא פחות מאשר במכוניות מקטגוריות גבוהות יותר. אין אמנם פריטי עיצוב אופנתיים ותוססים, כמו בחלק מהמתחרות האירופיות, אבל לוח המחוונים הקלאסי מציג את כל המידע החיוני והנדסת האנוש מופתית. יש גם מחשב דרך קטן ויעיל, בקרת אקלים אלקטרונית, בלימת חירום אוטומטית בעיר ואפילו מערכת טורדנית של מובילאיי, שמסופקת כסטנדרט.

מוקד העניין החזותי במודל 2017 הוא מערכת המולטימדיה שניצבת במרכז ומציעה תפריטים בעברית ומגוון מכובד של פונקציות ואפשרויות שליטה, אם כי התגובה של המסך למגע איטית באופן מפתיע. כל העסק עטוף בדיפונים נאים, שעדיין עשויים מפלסטיק נוקשה אבל נראים הדוקים ואיכותיים, ומשולבים בהם רכיבים מתכתיים נאים. את החבילה משלים הגה קטן ונעים לאחיזה עם מערך מתגים הגיוני ומתוכנן היטב.

הספסל האחורי מרווח דיו עבור שני מבוגרים ממוצעי קומה ומציע מרחב ראש נדיב ומרחב ברכיים מתקבל על הדעת. במקרה חירום ניתן לדחוק מאחור גם נוסע שלישי רזה. היושבים מלפנים נהנים ממרווח מכובד, ומשטחי הזכוכית הנרחבים מכניסים הרבה אור לתא. את החבילה השימושית משלים תא מטען בנפח מכובד יחסית לקטגוריה - 255 ליטר, די והותר למטען של "סידורים בעיר".

לקראת סוף השנה תשיק קיה עם פיקנטו מנוע 1 ליטר טורבו חדיש וחזק (100 כ"ס), שישודך לתיבה רציפה. אבל עדיין לא ידוע אם מחיר המכונית (שתלוי גם בקבוצת הזיהום) יהיה משתלם. בינתיים המנוע שמוקצה לשוק הישראלי הוא אותו 1.2 ליטר ותיק ומוכר, עם הספק של 86 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית בת ארבע מהירויות. כל העסק רתום למשקל עצמי של פחות מ-1 טון ובתנאים עירוניים טיפוסיים מייצר תנועה די זריזה. היציאות מהרמזור מרגישות נמרצות יותר ממה שרומז נתון התאוצה מאפס ל-100 (13.2 שניות), המהירות נצברת בקצב סביר והשיוט די רגוע במהירויות בין עירוניות עד כ-120 קמ"ש. השברולט ספארק זריזה יותר אבל הפיקנטו לא מפגרת בהרבה.

בתנאים יותר תובעניים, כמו עליות רציניות עם שניים-שלושה נוסעים או יציאה לעקיפה, נדרשת נהיגה בסגנון עדות המיני. כלומר לרמוס את הדוושה הימנית, לדחוף את המנוע עד לאזור הקו האדום ולהתעלם מהמחאות המכאניות בווליום גבוה.

התיבה האוטומטית מבצעת כל מה שנדרש ממנה בעיר בצורה חלקה למדי, אבל בעליות לעתים אין ברירה אלא להוריד הילוך ידנית. זה בהחלט לא סגנון מעודן, אבל הדחף עדיין טוב יותר מאשר בכמה מהאלטרנטיבות העירוניות שפגשנו בפלח. ברוכים הבאים לעולמם של הנהגים העירוניים בעלי התקציב המוגבל.

התנהגות הכביש מפתיעה לטובה. חלוקת המשקל של ההיגוי מאוזנת היטב ויש די היזון חוזר. נטיית הגוף בפניות הדוקות מרוסנת במידה סבירה והצמיגים השמנמנים מספקים אחיזה סבירה בהחלט בהתחשב במעטפת הביצועים. היציבות הכיוונית ברוחות צד על הכביש המהיר סבירה בהחלט ואילו בעיר היא נהנית מקוטר סיבוב מזערי, לצד ממדים קומפקטיים וראות טובה לכל הכיוונים. מנגד, נוחות הנסיעה נוטה יותר מדי לצד הקופצני ובולטת במיוחד בעת מעבר על מהמורות במהירויות בין עירוניות. זה כנראה המחיר של בחירה בגלגלי 15 אינץ' עם צמיגים בחתך עבור רכב זעיר.

בשורה התחתונה קיה פיקנטו 2017 מציעה יותר מהתכונות החיוביות, שהפכו אותה ללהיט מכירות מקומי. היא מרווחת ושימושית כרכב למשפחות צעירות או כרכב שני/שלישי במשפחה, היא קומפקטית דיה לצורך הישרדות בעיר, נראית מכובדת, מציעה רמת אבזור תקני מרשימה באותו רף מחיר של המכונית היוצאת, זריזה מספיק לשימושים עירוניים ולא תאכזב גם בגיחות בין עירוניות מזדמנות.

מכיוון שבפלח המחיר הצפוף של 80 אלף שקל פלוס/מינוס כבר יש כיום מתחרות לא פחות חזקות ומרווחות, וב-85 אלף שקל כבר מוצאים מתחרות חזקות מקטגוריות גבוהות יותר, כמו איביזה 1 ליטר, מה שיקבע בסופו של דבר את ביצועי המכירות של הפיקנטו יהיה מרווח ההנחות הסמוי, שתלוי בשערי המטבע. וכאן נראה שיש כיום לפיקנטו הרבה תחמושת במחסנית.

קיה פיקנטו
 קיה פיקנטו

המתחרות

שברולט ספארק

ב-83 אלף שקלים, לפני מבצעים והנחות, מציעה הגרסה הבכירה של שברולט ספארק עיצוב פנים וחוץ בוגר, חלל פנים מרווח ורמת אבזור מכובדת. תא המטען קטן משמעותית לעומת הפיקנטו אבל מנוע ה-1.4 ליטר, שמשודך לתיבה רציפה, מספק את הביצועים הזריזים בפלח למרות חספוסו המכאני

יונדאי I 10

ה-I10 כמעט זהה לפיקנטו מבחינה מכאנית וב-83 אלף שקלים, לפני מבצעים, מציעה גרסת ה"סופרים" רמת אבזור מקיפה מאוד יחסית לפלח. מנוע ה-1.2 ליטר והתיבה האוטומטית זהים לפיקנטו, אם כי הממדים החיצוניים גדולים במעט. הביצועים מעט יותר איטיים

סיאט איביזה

ב-85 אלף שקל מציעה גרסת הבסיס של האיביזה חלל פנים גדול יותר, מנוע טורבו חזק בנפח 1 ליטר, שמייצר ביצועים טובים מהמקובל בפלח המיני. במחיר הזה האבזור די בסיסי ואינו כולל פריטים רבים שמציעות המתחרות הקטנות. עוד לא ברור אם הדגם שבדרך יצליח לשמור על אותה רמת מחיר