שוויון או זכויות יתר?

כל ניסיון להגיע לשוויון אמיתי בין גברים לנשים בישראל נתקל בהתנגדות

גירושים/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גירושים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

נתחיל בסיפור: ד"ר גילי וד"ר מורן היו זוג מושלם. אחרי כמה שנות נישואים מוצלחות ושני ילדים משותפים, הם התגרשו. כמו כל זוג שלישי בישראל.

לד"ר גילי ולד"ר מורן שכר נאה ביותר. כל אחד מהם מרוויח 18 אלף שקל בחודש. נשאלת השאלה - מה יהיו תשלומי המזונות במקרה הנוכחי?

עם השאלה הזאת מתחיל שופט לענייני משפחה את הרצאותיו בהשתלמויות לעורכי דין. לאחר כמה תשובות שנזרקו באולם, שלא קלעו, שאל אחד הנוכחים: מי הגבר ומי האישה? "בדיוק", מסביר השופט, זאת הבעיה של דמי המזונות במדינת ישראל.

ובכן, למי שלא יודע, בישראל התשובה לשאלה מי יישא במזונות לילדיו, היא מגדרית. זה השיקול העיקרי, ולפיו האישה לא מכלכלת את ילדיה, גם אם היא עובדת ומרוויחה סכום גבוה או דומה לזה של האב.

זאת אינה אפליית הגברים היחידה. הגברים בישראל סובלים מזה שנים מדימוי שלילי, המייחס להם תכונות של כוחנות ודורסנות. כחלק מדימוי זה, הנוצר וטופח על-ידי ארגוני נשים, נתפס הגבר כיצור לא משפחתי שכל תכליתו היא לכלכל את הבית. אין לו יכולת או רצון לגדל ילדים, ומסוגלותו ההורית מוטלת בספק מעצם מגדרו. זאת, מול האישה הנתפסת כטיפוס פמיליארי שכל-כולה מוקדש לגידול הילדים מבוקר ועד ערב.

ארגוני נשים לא הסתפקו בהחדרה רבת-שנים של מסר זה, המקעקע את אבהותם של הגברים. בשנים האחרונות החלו קמפיינים ממומנים על-ידי חלק מאותם ארגונים המתארים גברים רבים כאלימים. למשל, הקמפיין שעלה בטלוויזיה של "כל אישה רביעית היא מוכה", שבעצם אומר: כל גבר רביעי ברחוב או במקום העבודה הוא גבר מכה.

כחלק מקידום מסרים אלה, עושים ארגוני נשים שימוש מניפולטיבי במספרים. כך למשל, כדי לבסס את הטענה כי רצח נשים בידי גברים הוא "מכת מדינה", מנופח מספר הנרצחות באופן שאין לו קשר למספר האמיתי. כיצד? מחברים את כל מקרי הרצח, כולל נשים שנרצחו בידי נשים, או נשים שנרצחו על רקע כבוד המשפחה או על רקע פלילי - ומייחסים את כל המקרים לגברים במגזר היהודי. כך הצליחו ארגוני נשים להפוך מקרים חריגים וקיצוניים ביותר, גם בהשוואה למדינות מערביות, ל"תופעה" ול"מכת מדינה".

המציאות בשטח שונה מרחק שנות אור מהמסרים שארגוני נשים מטפטפים. מחקרים מצביעים כי מספר מקרי האלימות מצד נשים, הן כלפי גברים והן כלפי ילדים, גבוה יותר מזה שבקרב גברים.

גם הטיעון השגור לפיו אלפי נשים מופלות לרעה בבתי הדין הרבניים וסובלות מסרבנות גט - הופרך לאחרונה שוב, כשהוכח כי יש יותר סרבניות גט מאשר סרבני גט.

גם נתונים אחרים שמביאים ארגוני נשים, כגון פערי שכר ושיעורי השתכרות של נשים מול גברים, מנותקים לעתים קרובות מהמציאות - מה שלא מפריע לכלי התקשורת לפרסם לעתים נתונים מסולפים שאותם ארגונים מפיצים מזה שנים.

סיבוב פרסה לפנינו? הגברים עדיין בוכים

ולמרות זאת, יש ריח של שינוי באוויר. בשבוע שעבר התכנסה לראשונה ועדת הכנסת לשוויון חלוקתי וצדק חברתי, בראשותו של ח"כ מיקי זוהר, לדיון באחד הנושאים הנפיצים במדינה - זכויות גברים, ובמיוחד זכויות הגברים הגרושים.

בצל הרפורמות לביטול חזקת הגיל הרך ושוויון בנטל המזונות בין גברים ונשים לפי מידת הכנסתם וזמני השהות הילדים עימם - יש לדבר על כאבם הגדול של הגברים.

גבר הנמצא בהליך גירושים יכול להפוך תוך רגע לעבריין, הכול לפי גחמותיה של גרושתו. במוקד הסיכון: גברים המעזים לדרוש מבנות זוגם לשעבר שוויון הורי וחלוקה בנטל המזונות. אלה זוכים לתלונות-שווא במשטרה בגין אלימות, שאוטומטית מתורגמות לצווי הרחקה של האב מילדיו לשבועות ארוכים - ולעתים אף לשנים.

תוכניתנים, אנשי שירות לקוחות, מנהלים, מתווכים, עורכי דין, רופאים ועוד רבים - שעד אתמול הכינו ארוחות ערב לילדיהם והיו אבות למופת - מורחקים מהבית והילדים, בחסות תלונת-שווא של האישה כלפיהם. תלונות אלה הן כה שכיחות, עד שמומחים בתחום טוענים כי לא ראו תיק גירושים בלי אישה המתלוננת כי בעלה לשעבר אלים כלפיה וכלפי ילדיה.

התנהלות זאת באה בעצת עורכי דינה של האישה. כמו כן, ניתן למצאו ברשת האינטרנט הנחיות ברורות לאישה כיצד להילחם נגד הגבר שהוא אבי ילדיה.

ועכשיו נשיב לשאלה בעניין ד"ר גילי וד"ר מורן: גילי הוא הגבר. לפיכך, גילי יישא במזונות ילדיו, בתוספת אחזקת מדור והוצאות בשיעור 40%. בנוסף, גילי ישלם 50% מהוצאות החינוך וההוצאות הרפואיות החריגות.

ד"ר גילי לא יראה את ילדיו היקרים ללבו יותר מדי. מורן תהיה ההורה הדומיננטי, למרות רצונו של גילי בזמני הורות שווים.

בשל העובדה שהיחסים של גילי ומורן עלו על שרטון, גילי הורחק מביתו ולא ראה את ילדיו כחודשיים. מורן הוציאה נגד גילי צו הרחקה, בעידוד עורכי דינה. המשטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות, אבל הותירה בינתיים את הרישום על כנו. מאז המשטרה, גילי פוחד כי יאבד את הקשר לילדיו. 

לגילי אין ממש כסף. דמי המזונות אותן הוא מעביר למורן מכלים מחצית ממשכורתו. בנוסף, גילי מוציא כספים בעבור כלכלת ילדיו בעת הם שוהים עמו. כמו כן, הוא מוציא על מחייתו כולל מגורים ומזון. הוא חושב על כל שקל שהוא מוציא ולא גומר את החודש.

מורן דווקא מסתדרת. חלק ארי של שכר הדירה שלה ממומן מגילי. למורן אין הוצאות על ילדיה. למעשה, מכספי המזונות נותרים למורן עודפים, מהן היא משתמשת גם לעצמה, להוצאותיה האישיות. מורן משקיעה בעצמה, רוכשת מותגים ופוקדת את המספרה אחת לשבוע. מורן נשארת עם הכנסה פנויה של כמה אלפי שקלים כל חודש.

מורן מקבלת מהמדינה כספים והטבות בשווי עשרות אלפי שקלים בשנה, הממודרים מגילי וכלל לא מחושבים לצורך הפחתה בדמי המזונות: מורן מקבלת קצבת ילדים לחשבון הבנק, לשכרה של מורן נוספים נקודות זיכוי בשווי מאות שקלים בשל היותה אם חד-הורית, מורן מקבלת מענק שנתי ניכר ממשרד החינוך, היא מקבלת הנחה אוטומטית מהרשות המקומית במסי הארנונה - ורשימת ההטבות עוד ארוכה.

גילי רוצה לשנות את המצב ורוצה שוויון בין גברים לנשים, כלומר אחריות הורית משותפת ונשיאה משותפת בכלכלת הילדים. מספר תיקים ממתינים להכרעה בבית המשפט העליון בעניין, וטרם ניתנה החלטה. בבג"ץ מונחת עתירה לביטול חזקת הגיל הרך. כמו כן, יש יוזמות חקיקה העיוות עוד כאן, למרות שבתי המשפט מתחילים להבין שהגיע העת לתקן את העוול ומדי פעם מנפיקים החלטות עם היגיון.