הרעה בזמני הפריקה של תבואות; "הנזקים מתגלגלים לצרכנים"

יו"ר איגוד יבואני התבואות, אלי סיון, אומר כי בניית הנמלים החדשים לא תעזור מכיוון שהם מיועדים רק למכולות, וכי "הבעיה היא שלנמלים אין מוטיבציה להתייעל"

 ממגורות דגון בחיפה. "יש שיפור בשנה האחרונה", אומרים בנמל / צילום: איל יצהר
ממגורות דגון בחיפה. "יש שיפור בשנה האחרונה", אומרים בנמל / צילום: איל יצהר

איגוד יבואני התבואות מפרסם את נתוני ההמתנות של אוניות צובר לפריקה בנמלים לשנת 2016, שהתקבלו מכלל הגורמים המייבאים לארץ את התבואות, והשווה אותם לנתוני 2013. מדובר בין השאר בחיטה, שעורה ומוצרי גרעינים אחרים למאכל אדם ולמשק החי, המיועדים בעיקר לטחנות קמח, מפעלי מזון ומכוני תערובת. באיגוד טוענים כי ההמתנות בנמלים התארכו במידה ניכרת וכי עלותן מגולגלו לצרכנים בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל בשנה.

הנתונים נוגעים לפריקה בנמל אשדוד, נמל חיפה, מספנות ישראל ורציף ממגורות דגון בחיפה, והם מתייחסים לשני פרמטרים: זמן ההמתנה לתחילת הפריקה וזמן השהייה הכולל עד לסיום הפריקה. על פי הנתונים, זמן ההמתנה הממוצע לתחילת הפריקה היה ב-2016 3.84 ימים, לעומת 2.64 ב-2013, הרעה של 31.25%. בזמן הפריקה הכולל חלה הידרדרות של 24.4%, מ-5.5 ימים ב-2013 ל-7.26 ימים ב-2016.

יו"ר איגוד יבואני התבואות, אלי סיון, מכנה את זמני ההמתנה בנמלים "בלתי נסבלים", וצופה שימשיכו להתארך בגלל עלייה שנתית של 2% ביבוא התבואות והגרעינים. לדבריו, "במקום להשתכלל בדרכי העבודה, נמלי ישראל רק הולכים לאחור, כתוצאה מחוסר תשתיות, חוסר יעילות, אי הקצאת משאבים, מחסור בכוח אדם ועוד. הנזקים מתגלגלים לצרכן הסופי, ומגולמים במחירי הקמח, הביצים, השמן, המרגרינה והבשר בשווקים. הבעיה היא שלנמלי ישראל אין מוטיבציה להתייעל כיוון, שלא מוטלים עליהם קנסות או סנקציות כלשהן".

סיון מוסיף: "גם הנמלים החדשים, שייפתחו בעתיד, לא צפויים לתת לנו פתרון, היות שהם נבנים לקליטת אוניות קונטיינר בלבד, ולא אוניות צובר המובילות מטעני מזון בתפזורת. אנחנו מודעים לכך שמשרדי האוצר והתחבורה סוף סוף מכירים בבעיה, ומבינים את השפעתה הרוחבית על יוקר המזון בארץ, ומקווים לראות בקרוב פעילות לשינוי דרמטי של המצב".

בתחילת החודש שלח מנכ"ל נמל אשדוד, יצחק בלומנטל, מכתב לסיון, בו כתב כי מניתוח פעילות אוניות הצובר ב-2016 עולה כי הן מגיעות לנמל באופן לא מסודר - 66% מהסחורה נפרקו בארבעה חודשים (מארס, מאי, אוגוסט ונובמבר). "חוסר התכנון ביבוא אינו ברמה כזאת בשום ענף אחר שאנו מספקים לו שירות", הוסיף בלומטל.

לדבריו, "מצב זה של חוסר איזון וחוסר תכנון מצדכם" מקשה על הנמל לספק שירות טוב, משום ש"הנמל משנע מגוון מטענים, ואין לו אפשרות להמתין עם רציפים ריקים רק להגעתן של אוניות התבואה. איגוד שינוע הגרעינים מייצג אינטרסים כלכליים צרים של יבואני הגרעינים ולא את הראיה הלאומית של מתן שרות רוחבי של הנמל לכלכלת ישראל".

בתגובה כתב לו סיון כי היקף התבואות המגיע היום לנמל אשדוד קטן מזה שלפני 20 שנה, ובכל זאת השירות רק הולך ומידרדר. עוד כתב כי ענף יבוא התבואות והגרעינים הוא "שוק חופשי ותחרותי ולא מתואם, ואי אפשר לפעול בו שלא בהתאם לחוק ולהנחיות הממונה על ההגבלים העסקיים".

בתגובה לנתונים נמסר היום מנמל חיפה כי הנמל "שיפר באופן דרמטי את הטיפול במטעני צובר למיניהם בשנה האחרונה, ואם יש משמעות כלשהי לנתונים המדוברים, אזי הם מצביעים שיותר ויותר יבואנים בחרו בנמל חיפה בשנה החולפת בזכות השירות, ואנו מברכים על כך".

מחברת נמל אשדוד נמסר: "מבדיקה מעמיקה שקיימנו עולה כי קיים חוסר תכנון בענף היבוא בתפזורת שאינו מקביל לשום ענף אחר שאנו מספקים לו שירות. מצב זה של חוסר איזון וחוסר תכנון בראייה שנתית מערים קשיים רבים על עבודת הנמל ומונע מאיתנו להעניק ליבואנים בתחום זה את השירות המיטבי בסטנדרטים הגבוהים שאנחנו יודעים ומסוגלים להעניק. 

"עם זאת, במהלך השנה האחרונה השקיעה הנהלת נמל אשדוד מאמצים גדולים והצליחה להפחית את זמן ההמתנה הממוצע של האוניות. אנחנו משוכנעים כי במידה וענף ייבוא זה יהפוך למתוכנן ומאוזן הוא יזכה לקבל שירותים טובים יותר מכל נמלי הים וגם מנמל אשדוד".

מספר ימי המתנה לתחילת פריקת אוניות גרעינים ותבואה
 מספר ימי המתנה לתחילת פריקת אוניות גרעינים ותבואה

צרו איתנו קשר *5988