"ניתן לחסוך כ-30% מסך צריכת החשמל של משרדי הממשלה"

נציגי המשרדים יעברו קורס ממוני התייעלות אנרגטית ויתוגמלו לפי הישגיהם ■ תופס תאוצה המהלך להעברת מיליון פנסי רחוב לתאורת Led

משרד האנרגיה ואגף החשב הכללי באוצר יוזמים קורס להכשרת ממוני התייעלות אנרגטית במשרדי הממשלהבהתאם להחלטת הממשלה מלפני שנה על הפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית. הקורס יתחיל בשבוע הבא ויהיה בהיקף של 80 שעות לימוד.

החלטת הממשלה על הפחתת פליטות קובעת כי עד 2030 תבוצע התייעלות אנרגטית של 17% לעומת תרחיש עסקים כרגיל. המשמעות היא צריכה שנתית של 80 טרה-ואט שעה בכלל המשק, במקום 96 טרה-ואט שעה כעת. למשרדי הממשלה וליחידות הסמך יש תפקיד חשוב בהשגת היעד, משום שהם חלק משמעותי במגזר הציבורי-מסחרי, שצורך 30% מהחשמל במשק.

לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, "פיילוט שנערך במשרד האוצר הוכיח, כי על ידי החלפת מוצרי חשמל ישנים בחדשים והטמעת כלים מקצועיים לתכנון הצריכה, ניתן לחסוך כ-30% מסך צריכת החשמל המשרדית".

לאחר תחילת עבודתם של ממוני ההתייעלות, יפורסמו נתוני צריכת החשמל והחיסכון של כל משרד ויחידת סמך בהתאם להחלטות הממשלה בנושא. ממונים שישיגו התייעלות בשיעורים גבוהים יתוגמלו על כך במסגרת תחרות שתיערך בתיאום עם נציבות שירות המדינה.

אחד מהמגזרים שבהם פוטנציאל גבוה להתייעלות אנרגטית הוא תאורת רחוב. לדברי יורם גלפרין, סמנכ"ל פיתוח עסקי בגעש תאורה, כלל האצבע אומר שבעולם המערבי יש פנס רחוב על כל שמונה בני אדם, כך שבישראל יש על פי הערכה כמיליון פנסים, שמהם רק כ-100 אלף עברו לתאורת Led חסכונית. כ-10% מהפנסים מוצבים בכבישים בין עירוניים, כלומר הם באחריות נתיבי ישראל.

על פי המשרד להגנת הסביבה, רשויות שלא ביצעו התייעלות משלמות כ-45% מחשבון החשמל שלהן על פנסי הרחוב, בהיקף של כמעט מיליארד שקל בשנה בכל הארץ. לדברי גלפרין, החלפת הפנסים אמורה לחסוך 60%-70% מהעלויות, משום שבעוד שנורת Led מחזיקה 12-14 שנים ללא צורך בתחזוקה, לפנסי רחוב הישנים יש עלות אחזקה של כ-60 שקל בשנה, כולל החלפת נורות בתדירות גבוהה יותר.

דימונה משקיעה בייעול

"לפני עידן ה-Led, השוק הוערך בכ-100 מיליון שקל בשנה, שהגיעו מבנייה חדשה ומאחזקה שוטפת", אומר גלפרין. "כיום השוק הוא בסדר גודל של מיליארד שקל, אבל הצמיחה היא לא ליניארית. רק בשנתיים האחרונות הוחלפו כ-100 אלף גופי תאורה. אנחנו מבצעים בימים אלה פרויקטים להחלפת פנסים בכמה רשויות, בהן בת ים, לוד, דימונה, טבריה והרצליה. הפרויקט החדש ביותר הוא בדימונה, שם החלה החלפת יותר מ-5,000 פנסים בעלות של כ-7 מיליון שקל.

"החיסכון המשמעותי בחשמל, הבאזז החזק מאוד שיש סביב התייעלות אנרגטית, יחד עם המענקים הממשלתיים - הכל מתחבר לכך שבטווח של 5-7 שנים, כל תאורת הרחוב תוחלף ל-Led. בדטרויט החליפו את כל התאורה בעיר תוך שנתיים, ובלונדון הציבו ב-2015 יעד להחלפת כל התאורה עד 2025. לכן יש הרבה מאוד אופטימיות, לשם צועד העולם".

המענקים שעליהם מדבר גלפרין הם בגובה 75 מיליון שקל בשנה לארבע שנים לפרויקטים של התייעלות אנרגטית, שלהם מתווספות ערבויות מדינה להלוואות של 500 מיליון שקל לביצוע פרויקטים בתחום. בנוסף הודיעו המשרד להגנת הסביבה וקק"ל על מימון של 175 מיליון שקל נוספים לפרויקטים של התייעלות אנרגטית בפריפריה.

על פי טיוטת התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שפורסמה בינואר השנה, היקף ההשקעות הנדרשות באמצעים שאינם רוחביים מוערך ב-24 מיליארד שקל עד 2030, לעומת תועלת של כ-80 מיליארד שקל, כלומר תועלת משקית נטו של 56 מיליארד שקל. כחלק מהתכנית מוצע לאסור בהדרגה את השימוש בתאורה לא יעילה.

לנוכח הטרנד הגובר, הקימה געש לאחרונה חטיבה לניהול פרויקטים של התייעלות אנרגטית, הנותנת פתרונות היקפיים, הכוללים בין השאר מימון. "תכנון התאורה מותאם לפי הצרכים של כל רשות, שיכולה להתנהל מול ספק אחד בלבד ולא צריכה לתזז בין עשרות גורמים", אומר גלפרין. "אנחנו מסיימים התקנת 7,000 פנסים בבת ים, מתחילים את הפרויקט בדימונה, ועובדים גם במגוון קיבוצים ויישובים. בנוסף התקנו יותר מ-100 אלף נורות Led ב-9 בתי חולים".

- כמה מתחרים יש לכם?

"זו שאלה מעניינת, כי אפשר ללמוד ממנה הרבה על השוק הזה בשנים האחרונות. לפני 5-7 שנים היה יוצא מכרז והיו ניגשים שלושה-ארבעה קבלנים, מקסימום חמישה, שהיו קשורים לספקי תאורה כמו געש. כיום לכל מכרז פומבי שיוצא מגיעים 40-50 מתמודדים ולבסוף ניגשים כ-30.

"השוק גדל משמעותית בשנתיים האחרונות. בשנה הבאה ייצאו הרבה מכרזים ברשויות לקראת הבחירות, כי המימון מגיע מתוך החיסכון ותאורה טובה היא שינוי שהתושבים יכולים להרגיש בקלות. השוק בשל להחלפת תאורה מסיבית".