המבקר: עשרות מיליוני שקלים שהוקצו לרווחת לניצולי שואה לא נוצלו

כך קובע דוח מבקר המדינה על סיוע המדינה לניצולי שואה ■ המבקר מצא כשלים גם באספקת ארוחות לכ-200 אלף הניצולים ונפגעי הרדיפות, שגילם הממוצע 85

הניצולים / צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה
הניצולים / צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה

"אף שהממשלה החליטה להרחיב את היקף שירותי הרווחה והחברה לניצולי השואה והקציבה לכך תקציב ייעודי, משרד הרווחה לא השלים במשך כשנתיים את גיבושה של התוכנית ולא הביאהּ לאישור האוצר, ולכן לא ניצל 60 מיליון שקל שהממשלה החליטה להקצות לשנים 2014 ו-2015". כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, בדוח ביקורת מיוחד בנוגע ל"סיוע המדינה לניצולי שואה" המתפרסם היום (ד').

עוד קובע המבקר כי "גם בשנת 2016, על אף החלטת הממשלה להקצות תקציב של 40 מיליון שקל, ביצע המשרד רק כ-4.3 מיליון שקל מתוך 27.3 מיליון שקל שאושרו בפועל. בשל אי-ניצול התקציב הניכר נבצרו מניצולים שירותים שיכלו לשפר את רווחתם, לרבות ארוחות חמות, טיפולי בריאות, לחצני מצוקה ובעיקר פעילות חברתית שהייתה יכולה להפיג - ולו במעט - את תחושת הבדידות".

הדוח, המתפרסם סמוך ל"יום הזיכרון לשואה ולגבורה" שיצוין בעוד כשבוע וחצי, מהווה המשך ישיר לדוחות הקודמים שפרסם מבקר המדינה בנושא, ואשר העלו כשלים חמורים בטיפול ובסיוע המדינה לניצולי השואה.

בינואר 2017, יותר מ-70 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, אוכלוסיית ניצולי השואה החיה בישראל מונה כ-158,000 איש וכן כ-56,000 איש שהממשלה הכירה בהם כנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה. גילם הממוצע הוא כ-85 שנה, ומדי חודש נפטרים כ-1,000 מהם.

מהדוח עולה כי נפלו כשלים בסיוע הכולל שהמדינה נותנת לניצולי השואה לשם מילוי צורכיהם השונים, עד כי חלקם אינם מקבלים או יודעים לנצל את מלוא זכויותיהם טרם פטירתם, וחיים בדוחק שיכלו להימנע ממנו לו היו מוענקות להם אותן זכויות.

כך למשל, המבקר ציין כי בתחום הסיוע התזונתי לוקה המדינה בחסר, ונזקקים רבים נשענים על סיוע מעמותות וארגונים חיצוניים בתחום המזון, בין בשל קושי פיזי ברכישת מוצרי המזון או בפעולות בישול, ובין מאחר שהכנסותיהם קטנות מסכום ההוצאות הבסיסי הנדרש לקיום בכבוד.

כבר בשנת 2014, בדוח שפרסם בנושא "פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי", העיר המבקר כי יש לקדם את הביטחון התזונתי של הנזקקים, וכי מוטלת על המדינה האחריות העליונה בנושא, ואל לה לסמוך רק על נדיבותו של המגזר השלישי לעניין זה. חלק מהנזקקים הללו הנם ניצולי השואה. לנוכח גילם המתקדם של הניצולים - כ-85 בממוצע - מתקשים חלקם בביצוע פעילויות בסיסיות בביתם, ובהן בישול.

משיחות שקיים צוות הביקורת עם ניצולים, עם עמותות שמטפלות בהם ועם לשכות רווחה בעיריות אחדות, עולה כי חלקם אינו מסוגל להגיע לחנויות המזון ללא סיוע. נוסף על כך, חלק מהניצולים, ובייחוד אלה שאינם מקבלים גמלה חודשית, נאלצים לוותר על רכישת מוצרי מזון בסיסיים בשל קשיים כלכליים, וחלקם אינם מקבלים ארוחה חמה ומזינה ומסתפקים בתפריט דל וקבוע.

הוועדה הבין-משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה, בראשות נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד הרווחה דאז, אשר פעלה בשנת 2007, לפני גיבושה של התוכנית הלאומית, נתנה את דעתה על כך שישנם ניצולים הסובלים ממחסור בתחום זה, והמליצה להרכיב עבורם סל ייעודי הכולל, בין היתר, שירותי הזנה כגון ארוחות חמות לאלה שאינם מסוגלים להכין את מזונם.

עמותות שונות זיהו את הצורך הבסיסי של ניצולי שואה נזקקים בסיוע בתחום זה והקימו מפעלי תמיכה ייעודיים עבורם; למשל, הקרן לידידות מסייעת לניצולי שואה ומאפשרת להם לבחור בין 3 אפשרויות הזנה: כרטיס לקנייה עצמאית של מוצרי מזון, חבילת מזון או משלוח של מזון מבושל לבית ניצול השואה. בשנים 2016-2014 סיפקה העמותה מזון בעלות כוללת של כ-60 מיליון שקל ליותר מ-12,500 ניצולי שואה; ארגון "לתת" סייע אף הוא בשנים 2016-2014 ליותר מ-1,000 ניצולים באמצעות חבילות מזון שהביא לביתם מדי חודש, בעלות כוללת של למעלה מ-5 מיליון שקל.

גם רשויות מקומיות אחדות פועלות למציאת פתרון נקודתי לבעיות בתחום זה. לדוגמה, עיריית חיפה מספקת מדי יום מכספי תרומות ייעודיות 110 ארוחות צהריים חמות לאזרחים ותיקים, שמחציתם ניצולי שואה.

ואיפה המדינה בסיפור הזה? המבקר מציין בדוח כי משרד הרווחה זיהה צורך זה ושילב מתן ארוחות חמות במועדוני מופ"ת, שהוא מנהל באמצעות לשכות הרווחה העירוניות, במסגרת התקציב שהוקצה לו לעניין זה בתוכנית הלאומית. כמו כן, המשרד ביקש להקצות חלק מהתקציב לשנת 2016 לאספקת ארוחות חמות לניצולים בסופי שבוע, בימים שבהם לא מתקיימת פעילות של מועדוני מופ"ת, אולם בסופו של דבר משרד האוצר לא אישר בתקציב של שנת 2016 את הפרויקט האמור.

"מתן ארוחות חמות לניצולי שואה נזקקים הוא סיוע חשוב ביותר שנחיצותו רבה, לטענת רשויות מקומיות וארגונים המקיימים קשר רציף עם ניצולי השואה. מכיוון שהממשלה אינה פועלת למתן סיוע חיוני זה, המגזר השלישי פועל רבות כדי לנסות למלא את החלל בכלים המוגבלים שברשותו. על הממשלה לנקוט צעדים הנדרשים כדי למלא את הצורך הבסיסי האמור באמצעות המשאבים העומדים לרשותה", כותב המבקר.

גם בתחום הסיוע בדיור לניצולי השואה מצא המבקר ליקויים. חלק מכ-158 אלף ניצולי השואה גרים בקהילה - בבתיהם, בדיור ציבורי או עם בני משפחה; חלקם גרים במוסדות פרטיים - בתי אבות; וחלקם בבתי חולים סיעודיים.

המבקר מציין כי עם הזדקנות אוכלוסיית הניצולים, כושר הניידות שלהם נפגע, וחלקם נזקקים להליכונים ולכיסאות גלגלים, אך חלק מבתי הניצולים אינם מותאמים לכך, וניתן לשער כי הצורך בהתאמה פיזית של סביבת המגורים שלם לצורכיהם רק ילך ויגבר בשנים הקרובות. ואולם, המבקר מצא כי לרשויות אין מידע מקיף ומלא על מאפייני מגוריהם של הניצולים, ובכלל זה נבצר ממנה לדעת אם הניצולים ממתינים לדיור ציבורי.

עוד נמצא בביקורת כי ניצולי שואה המקבלים תגמול לפי הכנסה או תגמול מוגדל לפי הכנסה, אשר הרשות הכירה בהם כנזקקים, זכאים להנחה בשיעור של עד 66% בלבד בארנונה החלה על 70 מ"ר מהנכס, ואילו אזרחים ותיקים המקבלים קצבה מהביטוח הלאומי וגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה מקבלים הנחה בשיעור של עד 100% בארנונה החלה על 100 מ"ר מהנכס. "יוצא אפוא כי ההנחה בארנונה הניתנת לניצולי שואה על-פי מבחן ההכנסה נמוכה מזו הניתנת לכלל הקשישים מקבלי הבטחת הכנסה", כותב המבקר.

המבקר מציין כי לצד הליקויים שנמצאו במילוי צורכיהם של ניצולי השואה, מתגלים צדדים יפים של החברה הישראלית ורצון אמיתי לסייע לאוכלוסייה זו. עמותות וארגונים, בשיתוף מתנדבים רבים הבאים ממגזרים שונים במדינה, פועלים למלא את החסר בתחומי החיים השונים שבהם זקוקים הניצולים לסיוע. "אף על-פי כן", כותב המבקר, "חסרה יד מכוונת לפעילות הממשלתית והחוץ-ממשלתית לטובת הניצולים".

עוד הוא מציין כי "כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן, ועל כן יש לבצע ללא כל דיחוי את התיקונים הנדרשים, על-מנת שהניצולים החיים בקרבנו יוכלו לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה - ויפה שעה אחת קודם". 

צרו איתנו קשר *5988