"כינוי אדם 'שמאלני קיצוני שתומך בערבים' - לא לשון הרע"

כינויו של אדם "שמאלני קיצוני שתומך בערבים" לא מהווה לשון הרע - כך קבע באחרונה שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יצחק כהן, בפסק דין שנתן בערעור על פסק דין בתביעת לשון הרע שהגיש מרדכי מרקוס נגד אמיר בוהדנה. זאת, בעקבות טוקבק שפרסם בוהדנה ברשת הפייסבוק, ולאחר שבית משפט השלום דחה את התביעה של מרקוס בנימוק כי מדובר ב"זוטי דברים".

עם זאת, מרקוס זכה בפיצוי בסך 10,000 שקל מבוהדנה בשל אמירה אחרת של בוהדנה באותו טוקבק שבה כתב כי מרקוס הוא "זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו". כן חויב בוהדנה לשאת בהוצאות המשפטיות של מרקוס בשתי הערכאות בסך של כ-20 אלף שקל.

ביולי 2014, במהלכו של מבצע "צוק איתן", נערך בדף פייסבוק ששמו "חרם על חדשות ערוץ 2 וחדשות ערוץ 10" דיון סביב מאמר פרי עטו של העיתונאי גדעון לוי מ"הארץ". סביב הנושא התנהל דיון שבו השתתפו גולשים רבים. אחד מהם היה בוהדנה, שבתגובה שכתב כינה את מרקוס, כאמור, בכינויים "שמאלן אוהב ערבים" ו"זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים".

בעקבות האמור הגיש מרקוס תביעת דיבה לבית משפט השלום, שבה עתר לחייב את המשיב לפצותו ב-100 אלף שקל. תביעתו נדחתה, והוא ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה.

"בפרסום בפייסבוק תייג הנתבע את התובע כ'שמאלני קיצוני התומך בערבים', ומוכן אני להניח שתיוג שכזה אינו משפיל ומבזה. עוד אניח שיהיו רבים שאם יתויגו כך, הדבר רק יעלה את מפלס גאוותם", כתב השופט כהן.

לדבריו, "היותו של אדם בעל דעתו 'שמאלניות' אינו פגם בעיניי, ואף תמיכה באנשים ממוצא ערבי אינה פסולה בעיניי כלל וכלל. בשני דברים אלה אין משום ביזוי המערער או השפלתו, גם אם אינו שמאלני או אינו תומך בערבים".

ואולם, לדברי השופט, "מתקשה אני קושי רב מאוד להשלים עם הדברים האחרים שנכתבו בתגובית. בסיפא של התגובית כינה המשיב את המערער 'זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו'. עצם כינויו של אדם כ'זבל' מעיד על כך שהמפרסם התכוון להשפיל את הנפגע, להעליבו ולבזותו. מלבד זאת, לא ברור מהיכן שאב המשיב את העובדה שהמערער איחל מוות לחיילי צה"ל".

השופט ציין כי "במדינה בה 'כל העם צבא', אמירה כזו היא אמרה פוגענית, המסמנת את נשוא הפרסום כבוגד, ובעת מבצע צבאי, פגיעה זו קשה שבעתיים".

עוד נקבע כי התבטאויות המשיב חרגו באופן בוטה וגס מעבר לכל גבול מותר. "אין מדובר בהבעת דעה או במחלוקת אידאולוגית שהמשיב מבקש להציג, שניתן לפרוש עליה את ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (הגנת 'אמת דיברתי' או הגנות תום-הלב). דבריו של המשיב הם דברי-בלע של ממש, שכוונת פגיעה בצדן", נקבע. "אף קריאתו של המשיב לקהל קוראיו, להגיע למקום עבודתו של המערער ו'לפתוח' עליו, מעידה על כך שהמשיב התכוון לפגוע במערער. קריאה זו מהווה הסתה לשמה, הנוקבת במקום הגאוגרפי בו ניתן למצוא את המערער, והקוראת לאנשים לבוא לאותו מקום, כדי לבזות את המערער ולהשפילו שם, בשל מה שהמשיב סבור שהן דעותיו".

השופט התייחס אל מקום הפרסום וכתב כי "מרחבי רשת האינטרנט הם אלה המאפשרים לכל אדם המצוי ליד מחשב להביע בקלות רבה את דעותיו. זה שיא פריחתו ותפארתו של חופש הביטוי. ואולם, אותה קלות ממש היא שאפשרה למשיב לגרור את המערער אל תוך הוויכוח, שהוא כלל לא היה צד לו, לייחס לו דעתו שאינן דעותיו, לקללו, להסית נגדו ולקרוא לאנשים לבוא למקום עבודתו ו'לפתוח' עליו".

והוא סיכם: "מי שמבקש ליהנות מאביב חופש הביטוי, יידע כי לצד הקלות בה הוא יכול לפרסם את דעותיו והגיגיו, עליו להקפיד ולשמור על הגבולות המותרים".

התובע, מרקוס, יוצג בידי עו"ד רון לוינטל. הנתבע, בוהדנה, יוצג בידי עו"ד שלומי ויינברג.