"פרשת רות דוד גרמה לנו להסתובב עם לסתות שמוטות"

עו"ד שרון כהנא, התובעת בתיקים הכלכליים נגד יעקב וינרוט, שלומי לחיאני, אבנר קופל ובנימין בן-אליעזר: "היה קשה לעמוד מול סוללת הסנגורים המובילים שייצגו את וינרוט"

שרון כהנא / צילום: שלומי יוסף
שרון כהנא / צילום: שלומי יוסף

"אני לא מכירה פרקליטות כפי שהשופטת הילה גרסטל תיארה אותה. פרקליטות מיסוי וכלכלה שבה עבדתי שנים רבות היא פרקליטות שפועלת ללא מורא, מאוד יסודית ומקצועית, שבוחנת את הדברים עד דק, ומורכבת מפרקליטים ישרים והגונים. נראה שהדברים ירדו לפסים אישיים, ובמקום להתעסק בגופו של עניין, היה כאן עיסוק בגופם של הנוגעים בעניין, וחבל" - כך אומרת עו"ד שרון כהנא (44), עד לאחרונה פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), בראיון ראשון ובלעדי ל"גלובס".

הראיון עם כהנא נערך לרגל פרישתה מהשירות הציבורי, ובתגובה לביקורת החריפה שמתחה בחודש ינואר השנה, בראיון ל"עובדה", השופטת גרסטל, ששימשה כנציבה המייסדת של נציבות הביקורת על הפרקליטות. גרסטל תקפה את הפרקליטות ואת העומד בראשה, פרקליט המדינה שי ניצן, ואמרה כי "גיליתי שהמערכת הזאת לא מתנהלת נכון וטוב. אני חושבת שהיום הפרקליטות כגוף, יש בה משהו חולה, גם ברמה הניהולית וגם ברמה הערכית".

אחרי כ-20 שנות עבודה בפרקליטות, כהנא עברה לאחרונה לשוק הפרטי, והיא מצטרפת בימים אלה למשרד עורכי הדין עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ, כדי להקים בו מחלקה שתעסוק בעבירות צווארון לבן. כהנא עוזבת את הפרקליטות בתקופה מורכבת, ולאחר שהיא ספגה ביקורת מכיוונים שונים, ולא רק מצד גרסטל.

תדמיתה הציבורית של הפרקליטות נפגעה לאחרונה הן בגלל הוויכוח סביב הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות והן גם, ואולי בעיקר, בגלל "פרשת רות דוד", שבמסגרתה עומדת לדין פלילי מי שהייתה פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי), בגין מעורבותה ב"פרשת רונאל פישר".

 

כהנא מודה, כי פרשת רות דוד גרמה לטלטלה אישית אצלה ואצל חבריה. "פרשת רות דוד גרמה לי ולחבריי בפרקליטות להסתובב עם לסתות שמוטות. לא רצינו להאמין שיש אפשרות שדבר כזה יקרה בפרקליטות". אבל מצד שני, אומרת כהנא, "טוב שהמקרה של רות דוד התגלה, וטוב שהוגש נגדה כתב אישום, ושהדברים נבחנים בבית המשפט. טוב שאיש לא נמצא מעל החוק, גם לא פרקליטים בכירים".

- האם ייתכן שקורים מקרים דומים לזה שקרה עם רות דוד בפרקליטות, ושהציבור לא מודע להם?

"'פרשת רות דוד' היא אירוע חריג ונדיר שאינו מעיד על עבודת הפרקליטות, או על הפרקליטים שרובם ככולם ישרים, הגונים, ומקצועיים".

- הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות לוותה במחאות קשות של הפרקליטים שנמשכו חודשים ועד לתקופה האחרונה. מה שעלול ליצור רושם שהפרקליטות לא מוכנה ולא מעוניינת בביקורת.

"אני לא חושבת שמישהו בפרקליטות חושב שיש גוף שאי-אפשר לבקר אותו. מה שבפרקליטות מנסים למנוע זה מצב שבו מתנגחים בה, מנסים לסרס את עבודת הפרקליטים, או מהלכים אימים על פרקליטים. הפרקליטים מתמודדים מדי יום בבתי המשפט עם תיקים מסובכים, עם עורכי דין בכירים שעומדים מולם, ועם משרדי יחסי ציבור שנשכרים על-ידי חלק מהנאשמים.

"אסור לאפשר מצב שבו נאשם יכול להשתמש בכל מיני גורמים כדי לנגח את הפרקליט באופן אישי. מצב כזה מביא לכך, שהפרקליט צריך לתעד ולכסת"ח את העשייה שלו, כדי שביום מן הימים, אם מישהו יעלה נגדו טענה, יהיה לו גיבוי. במקום להתעסק בעשייה המשפטית החשובה הפרקליט נאלץ להתעסק בשאלת ה-'איך זה ייראה', ו'מה יגידו עליי'.

"לכן, צריך איזון בין הצורך לבקר את הפרקליטות לבין הצורך להגן על הפרקליטים. החוק מאפשר למתוח ביקורת על הפרקליט הבודד, אבל לא נותן לו הגנה במסגרת אותה ביקורת, זה משהו שהוא לא אנושי".

"סיירת מטכ"ל של הפרקליטות"

כהנא מכנה את פרקליטות מיסוי וכלכלה "סיירת מטכ"ל של הפרקליטות", אבל גם היא חטפה בתקופתה של כהנא ביקורת חריפה ונוקבת על תפקודה. לפני כשבע שנים, ביטל בית המשפט המחוזי תל-אביב בצעד נדיר, את כתב האישום נגד אליק לדר ויעקב סברדליק, שני מנהלים בדסק הרוסי בסניף הירקון של בנק הפועלים, שהואשמו במסגרת "פרשת הלבנת ההון בבנק", כי סייעו ללקוחותיהם להלבין עשרות-מיליוני דולרים.

בהחלטתו, מתח השופט המחוזי דאז ונציב הביקורת על הפרקליטות היום, דוד רוזן, ביקורת על התנהלות פרקליטות מיסוי וכלכלה בניהול התיק, ומנה שורה ארוכה וחמורה של כשלים שביצעה. בין היתר קבע רוזן, כי הפרקליטות לא העבירה חומר חקירה לנאשמים במועד, והצהירה בבתי המשפט הצהרות לא נכונות ולא מדויקות.

כהנא אומרת כי הלקח מהמקרה נלמד בפרקליטות היטב, ומסקנות הוסקו. "מאז שליאת בן-ארי עומדת בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה (מאפריל 2012. ח' מ') התחולל בה שינוי גדול מאוד. פרקליטות מיסוי וכלכלה היום הרבה יותר מנוהלת מאשר בעבר, נכתבו הרבה נוהלי עבודה ונעשתה חלוקת סמכויות ברורה. ליאת בחרה בי לעשות לצדה את השינוי הזה, והיום פרקליטות מיסוי וכלכלה מנוהלת יותר, נגישה יותר, ומחנכת יותר. ליאת היא מנהלת בחסד".

שינוי משמעותי נוסף שהתחולל בפרקליטות בשנים האחרונות, לדברי כהנא, הוא ההיפתחות לתקשורת ולשיתוף-פעולה עימה. "הפרקליטות עשתה שינוי תפיסה בהיבט של התקשורת. זה לא היה דבר פשוט למערכת שחושבת שהשיח בנוגע לתיקים שמתנהלים צריך להיות שיח משפטי בין משפטנים, ופתאום היא מוצאת את עצמה מרוחה בעיתונות וצריכה להתמודד עם האתגר של להבין שהציבור הוא חלק מהעניין. כלומר, שאתה צריך להנגיש לו את התיק, שאתה צריך להיות שקוף בהתנהלות, ושיש חשיבות ציבורית בלערב את האזרח עם מה שקורה".

- מה דעתך על התחרות על התיקים החשובים והתקשורתיים בין פרקליטות מיסוי וכלכלה לבין המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה?

"כל אדם וכל גוף וכל יחידה רוצים להיות הכי טובים שרק אפשר, ללא מתחרים; ותחרות היא דבר טבעי. אם כי יש הבחנה ביננו, אנחנו מתעסקים בשחיתות שלטונית ובעבירות מס".

התיק החשוב ביותר שניהלה הפרקליטות בשנים האחרונות היה 'תיק הולילנד' שנוהל על-ידי מיסוי וכלכלה, אף שהוא יכול היה להתנהל גם על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

"פרקליט המדינה, שי ניצן, בחר באופן אישי בפרקליטים שהוא חשב שראוי ונכון שהם יטפלו ב'תיק הולילנד'. אני מסכימה, שצריך לעשות חשיבה אם צריך לאחד את שתי היחידות הללו, או לעשות חלוקה אזורית ביניהן. אבל צריך לזכור, שתיק כמו הולילנד משבית חמישה-שישה פרקליטים מתוך 35 פרקליטים שעובדים בפרקליטות מיסוי וכלכלה (לא כולל הפרקליטים שעוסקים בעבירות ניירות-ערך). אז טוב שיש יחידה נוספת שיכולה להשתלב ולהתמודד עם תיקי שחיתות כאלה".

"פרקליט המדינה על הקו, ואני עם הילדה בגן"

עו"ד כהנא יכולה להיכנס ל"ספר השיאים של גינס של הפרקליטים", כתובעת שהתמודדה עם הכמות הגדולה ביותר של סנגורים במשפט פלילי שניהלה המדינה. כתריסר עורכי דין מארבע פירמות מובילות (משרדי עורכי הדין וינרוט, שינמן-נגב-ניב-סבאג, רם כספי, ופרופ' דוד ליבאי) היו מעורבים בתחילת שנות האלפיים בהגנה המשפטית על עו"ד יעקב וינרוט, שכהנא שימשה כתובעת המובילה בתיק השוחד שנוהל נגדו, ב"פרשת וינרוט-ויטה".

לבסוף, לפני כחמש וחצי שנים, זיכה שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, גלעד נויטל, את וינרוט מכל אשמה, אך הרשיע את הנאשם השני, פקיד השומה שוקי ויטה, במירמה ובהפרת אמונים. כהנא ניהלה מאז תיקים רבים וחשובים נוספים, אבל "תיק וינרוט" יישאר התיק שמזוהה יותר מכול עם הקריירה ארוכת השנים והמוצלחת שלה כפרקליטה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

לדברי כהנא, היא שלמה עם הדרך הארוכה שעשתה בפרקליטות ועם ההחלטות הגורליות שקיבלה לאורך השנים. הדברים הללו נכונים גם לגבי תיק וינרוט. "אני מכבדת את המסקנות של השופט נויטל, שזיכה את וינרוט כי התעורר אצלו הספק אם הוא אשם. אבל אני יכולה להגיד לך, שבמסגרת פסק הדין בערעור שהגיש שוקי ויטה, בית המשפט העליון כתב שהוא מתפלא שהמדינה לא הגישה ערעור על זיכוי וינרוט. אני ראיתי כל מיני חורים בפסק הדין של נויטל, שחשבתי שצריך להציף לערכאת הערעור. בסופו של דבר, התקבלה בפרקליטות החלטה לא לערער, וזה בסדר".

- נראה כי זה היה תיק חריג שהיה מאוד קשה לנהל אותו.

"נכון. קודם כל ההחלטה להגיש כתב אישום ולנהל משפט פלילי נגד בכיר עורכי הדין בארץ, הייתה מאוד חריגה. וינרוט הוא איש עם יכולות נדירות מבחינת המשפטנות שלו והחשיבה שלו, וזה לא היה פשוט. היה גם מאוד קשה להגיע לבית המשפט, ולמצוא את עצמך עומד כתובע מול סוללה של עורכי דין, ארבעה משרדים מובילים שהיו מעורבים בייצוג וינרוט. ואם זה לא מספיק, אז הגיעו למשפט כל 'חבר המעודדים' של וינרוט, הקולגות שלו מהקהילה המשפטית, שבאופן טבעי באו לתמוך בו, והיה את וינרוט עצמו".

האתגר של כהנא במהלך ניהול תיק וינרוט לא היה מקצועי בלבד. באותה תקופה היו שתיים משלוש בנותיה בגיל רך. "אני זוכרת שבבקרים של הדיונים הייתי צריכה לקחת את הבנות לגן, לדבר בדרך עם פרקליט המדינה, לעדכן אותו על מה קורה בתיק, לתת את הטלפון לבעלי, שיחזיק את פרקליט המדינה על הקו בזמן שאני מכניסה את הילדה לגן, כי היא רוצה שרק אימא תיכנס איתה; ואחר-כך ללכת לבית המשפט שלוש פעמים בשבוע, ולנהל את התיק מתשע בבוקר עד תשע בערב. זה לא דבר פשוט".

"החתימה על הסדר טיעון עם לחיאני - נכונה"

גם וינרוט עצמו עשה לכהנא חיים קשים בניהול המשפט. במהלך עדותו, כשביקשה כהנא לקרוא לוינרוט קטעים מחקירותיו במשטרה, כעס וינרוט וקרא לעברה: "תקריאי את כל הציטוטים! יש לי זכות לדעת איך הדברים נאמרו במלואם, ובאופן מדויק. אנחנו כבר יודעים איך כמה וכמה פעמים סילפת דברים במשפט שלי". בהמשך, התפרץ וינרוט לעברה של כהנא ואמר: "כשתחטפי ממני, אל תייללי לבית המשפט".

היום, חושפת כהנא לראשונה, כי אחרי שוינרוט תקף אותה בבית המשפט, הוא גם שלח לה מסרים של פיוס. "באחד הימים, אחרי שחקרתי את וינרוט והוא תקף אותי, וינרוט ניגש לאבי שנכח בדיון ואמר לו 'אל תתרגש מההתנהגות שלי, זה חלק מהעניין, הבת שלך עושה עבודה מצוינת'".

- ריחמת על וינרוט?

"ברור שריחמתי על וינרוט. הוא נלחם בצורה מדהימה על חפותו. היכולת שלו להציג את הטיעון ולבנות את קו ההגנה היו יותר ממרשימות".

משפט וינרוט - שהסתיים בזיכויו, אך בהרשעת פקיד השומה לשעבר שוקי ויטה בשלוש עבירות של מירמה והפרת אמונים - לא היה המשפט החשוב והמתוקשר שכהנא ניהלה בשם המדינה בשנים האחרונות. בין היתר הובילה כהנא את התיק שבו הועמד לדין ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, בגין שוחד. התיק עבר תהפוכות רבות, והסתיים בהסדר טיעון, שבמסגרתו הודה לחיאני בביצוע הפרת אמונים בעת תפקידו כראש עיר.

בית משפט השלום בתל-אביב חמל על לחיאני, והטיל עליו עונש של שישה חודשי עבודות שירות בלבד. אולם כהנא וחבריה בפרקליטות לא ויתרו על ענישה מרתיעה יותר. הם ערערו למחוזי, שקיבל את הערעור וקבע כי לחיאני ירצה שמונה חודשי מאסר. זאת, בנוסף לקלון שנקבע כי דבק במעשי לחיאני, ואשר הרחיק אותו מהזירה הציבורית לשבע שנים. הפרקליטות חטפה ביקורת על ההסדר עם לחיאני.

כהנא אומרת שגם היום היא שלמה עם ההסדר שנעשה עם לחיאני ועם ההחלטה להמיר את אישומי השוחד באישומים של הפרת אמונים "בלבד". לדבריה, "מה שקרה זה שמהר מאוד אחרי שקיבלתי לידיי את הטיפול בתיק, הגיעו אלינו עורכי הדין של לחיאני, גיורא אדרת ונתי שמחוני, וביקשו להשאיר את עובדות כתב האישום כפי שהן, אבל להמיר את שתי עבירות השוחד בהפרת אמונים, ושנגיע להסדר לעניין העונש. מה שאנחנו, בפרקליטות, ראינו לנגד עינינו זה בעיקר את קבלת האחריות המיידית של לחיאני".

לדברי כהנא, "יכולנו לא לחתום עם לחיאני על הסדר טיעון, אבל לבוא ולנהל תיק כזה לוקח כשלוש שנים, אחר-כך יש ערעור עליו, ובינתיים האיש ממשיך לכהן כראש עיר. בסופו של דבר, באנו עם עמדה עונשית, שלחיאני צריך להישלח למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ועם קלון, וצריך להרחיק אותו מהזירה הציבורית למשך שבע שנים, וכך היה.

"זה היה הישג מבחינת הפרקליטות, זה היה האינטרס הציבורי שעמד לנגד עינינו. לכן, אני חושבת שההחלטה לחתום על הסדר עם לחיאני הייתה נכונה. האלטרנטיבה עלולה הייתה להיות שהיום תיק לחיאני רק היה מסתיים בערכאה הראשונה, ואחר-כך עוד היה צריך לעבור בשתי ערכאות הערעור".

"זו לא אני נגד הנאשמים אלא המדינה מולם" 

התיק האחרון שאותו הובילה כהנא כתובעת בפרקליטות, הוא תיק השוחד של בנימין-פואד בן-אליעזר ז"ל. בן-אליעזר הועמד לדין בגין לקיחת שוחד מאיש העסקים אברהם נניקשווילי, וההליכים נגדו המשיכו להתנהל גם כשהיה במצב רפואי קשה מאוד. לאחר פטירתו, באוגוסט 2016, נסגר התיק נגד בן-אליעזר, וכיום הוא ממשיך להתנהל על-ידי מחליפיה של כהנא, נגד החשודים כנותני השוחד, נניקשווילי ורוי מוצפי.

- ההחלטה להמשיך לנהל משפט פלילי נגד בן-אליעזר גם כשהיה חולה מאוד, היא שנויה במחלוקת.

"קודם כל, התיק נגד בן-אליעזר נוהל כתיק בזק. בקצב מאוד מהיר. לבן-אליעזר גם תמיד הייתה האפשרות לקבל אחריות על המעשים שלו ולהגיע להסדר. הוא סירב לעשות את זה. הוא רצה שהתיק הזה יתנהל והוא רצה ללכת עד הסוף. זאת הייתה הבחירה שלו.

"בנוסף, ערב הגשת כתב האישום הובא בחשבון מצבו הרפואי, אבל בן-אליעזר לא ביקש את עיכוב ההליכים, ובהיעדר בקשה כזו שלו, לא הייתה לפרקליטות דרך להתמודד עם זה מאוחר יותר. בן-אליעזר הגיש בקשה לעיכוב הליכים רק אחרי חודשים ארוכים".

מי שייצג את בן-אליעזר בתיק השוחד, הוא לא אחר מעו"ד יעקב וינרוט. וכך, הגורל המתעתע הביא לכך שבתיק האחרון שלה בפרקליטות, צריכה הייתה כהנא להיפגש ולהתדיין עם מי שהיא העמידה לדין פלילי, שנים ספורות קודם לכן.

כהנא מודה, שזה לא היה דבר פשוט. "בפעם הראשונה שהתיישבתי מול וינרוט במסגרת תיק בן-אליעזר, הרגשתי מוזר ולא קל. אבל זהו טיבו של המקצוע. צריך לדעת ליצור את ההפרדה. בסופו של דבר, זו לא אני, שרון כהנא, נגד יעקב וינרוט, או אני נגד פואד בן-אליעזר, זו מדינת ישראל שעומדת מולם, ואני ייצגתי אותה".

"הייתי בתפקיד בכיר והרווחתי יפה - העזיבה שלי 'תפסה הרבה אנשים בבטן'" 

עו"ד שרון כהנא (44), עד לאחרונה מספר 3 בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), גדלה בנתניה ולמדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לפרקליטות היא הגיעה כמתמחה צעירה של עו"ד אלה רובינק, שלימים התמנתה לפרקליטת המחוז. אחרי ההתמחות, לקחה כהנא הפסקה בת ארבע שנים מעבודתה בפרקליטות, שבהן עבדה במשרד פרטי ובהיי-טק.

אולם "חיידק התביעה" לא עזב אותה, ולבקשת עו"ד רובינק, כהנא חזרה לשורות הפרקליטות לפני כ-15 שנה. מאז היא טיפלה בתיקים רגישים וחשובים בפרקליטות. בין היתר כהנא הייתה התובעת במקרים שבהם הועמדו לדין פלילי, בגין עבירות שחיתות, שר הביטחון לשעבר, בנימין-פואד בן-אליעזר, ז"ל, ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר, אבנר קופל, וכן תיק השוחד של עו"ד יעקב וינרוט שהסתיים בזיכויו.

החלטתה של עו"ד שרון כהנא לפרוש מהפרקליטות אחרי שנים רבות, ולהצטרף למשרד עורכי הדין עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ, כדי להקים בו מחלקה שתעסוק בעבירות צווארון לבן, התקבלה, לדבריה, בתדהמה על-ידי חלק מחבריה. "הייתי בתפקיד בכיר והרווחתי יפה, והעזיבה שלי 'תפסה הרבה אנשים בבטן', כי זה מאוד קשה לעזוב מערכת כזו ועמדה כזאת. הפרקליטות היא סוג של כלוב של זהב".

- ובכל זאת, מה גרם לך לעבור למגזר הפרטי?

"לא רציתי לצאת מהמערכת 'עם הלשון בחוץ'. עסקתי בפרקליטות בתיקים שאני רוצה לעסוק בהם, והגעתי לעמדה בכירה ניהולית. כדי להמשיך ולהתקדם במערכת, ולהתמודד על תפקיד פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), היה עליי לחכות ארבע שנים נוספות (עד לפרישתה של ליאת בן-ארי. ח' מ'); ואחר-כך להתחייב לעוד שמונה שנים בתוך המערכת.

"השנה אני אהיה בת 45, אז חשבתי לעצמי - מתי אעשה את השינוי שאני עושה? בגיל 60? 20 שנה נראו לי כתקופה טובה 'להפוך תקליט' בקריירה שלי".

- היו אלייך פניות ממשרדים רבים - מדוע בחרת דווקא במשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ?

"נפגשתי עם עו"ד אמיר עמר, ראש המשרד, והתרשמתי ממנו באופן אישי, וכן מתהליך הצמיחה של המשרד בשנים האחרונות. אני מקבלת כאן הזדמנות לפתח פרקטיקה של צווארון לבן מאפס, ורואה בכך אתגר ושילוב בין הרצון שלי להיות עצמאית ואדון לעצמי, לבין הרצון להשתלב במשרד בצמיחה אדירה, שמורכב מאנשים טובים.

"אני רוצה לבסס מחלקה שתנהל תיקים חשובים, מרכזיים, בעלי הד ציבורי והשפעה על החברה. הנישה של צווארון לבן, שבה אני עוסקת, היא בתהליך של חילופי דורות, שזקוק לכוחות חזקים נוספים. מהניתוח שלי את השוק והמגמות העתידיות והקיימות, למדתי שהיום בעידן של שילוב ידיים ואכיפה משולבת, יש צורך במתן מענה של "one stop shop" ללקוחות, כמו שהמערכת הציבורית למדה לשלב ידיים בין היחידות האזרחיות והפליליות, כדי שדברים לא יפלו בין הכיסאות".

עו"ד שרון כהנא

גיל: 44

מצב משפחתי: נשואה+3 בנות

תפקידים: עד לאחרונה פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). כיום, ראשת מחלקת צווארון לבן במשרד עורכי הדין עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ

השכלה: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטת העברית בירושלים, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן

עוד משהו: חובבת ריצה ובישול; משחקת כדורשת בליגת נשים בתפקיד מנחיתה