עוד יום של מופעים בקרקס הפוליטי סביב השידור הציבורי

בקואליציה למדו ממירי רגב: מה שווה התאגיד אם אי-אפשר לשלוט בו?

ישיבת הוועדה המיוחדת בנושא פיצול התאגיד / צילום מסך
ישיבת הוועדה המיוחדת בנושא פיצול התאגיד / צילום מסך

הדיונים המרתוניים בוועדה המיוחדת שדנה ביומיים האחרונים בתיקון לחוק השידור הציבורי, הפכו להצגה הכי טובה בעיר. אפילו מנכ"ל תאגיד השידור אלדד קובלנץ והיו"ר גיל עומר, שרוב הזמן נראים כאילו נחתו על מאדים עם חללית שהתפרקה בדרך, מגניבים חיוך מדי פעם ברגע של חולשה.

יו"ר הוועדה, דוד ביטן (ליכוד), מנהל את הדיון כמו סטנד-אפיסט שהגיע לחלטר בכנסת. "לך תספר לרוזנטל שלמדת בהרווארד, לא טומטום כמוני", הוא אמר היום (ב') לח"כ רועי פולקמן (כולנו). "גם כחלון למד בהרווארד", ענה לו פולקמן, אבל ביטן לא התרשם: "כחלון עשה שם קורס דמיקולו, עזוב אותך".

בהמשך, ביטן מציע לסדר את העניינים באופן יצירתי: להוציא מהאולם את קובלנץ ועומר כדי למשוך אחריהם החוצה את הצעקות של עובדי רשות השידור, למנות את סגן הממונה על התקציבים למנכ"ל תאגיד החדשות ואת חיים יבין לעורך הראשי.

בין לבין, מישהו נזכר שהסגירה של רשות השידור עושה סוף גם ליחידת הגמלאים, שטיפלה עד היום ברווחתם. "נכניס את זה לחוק, שהאוצר יבצע התאמות בתקציב, ולא מעניין אותי כסף ותקנים", פסק ביטן.

פולקמן וח"כ יעקב פרי (יש עתיד) מונו לדון על כך בהפסקה עם אנשי האוצר, וחזרו עם המלצה: משרד התקשורת יטפל בהם. מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, קפץ מהכיסא: "נחמד שסיכמתם, אבל זה לא יקרה. רוצים? תביאו לי 10 תקנים. רק על הגמלאים של הדואר יש לי 3 משרות במשרד".

המשפט האלמותי של שרת התרבות מירי רגב ("מה שווה התאגיד אם אי-אפשר לשלוט בו") התחיל לחלחל היטב אל דיוני הוועדה המיוחדת. חברי הקואליציה כבר לא מתפקדים רק כחיילים נאמנים של ראש הממשלה בקרב על החלשת ופיצול תאגיד השידור - עכשיו הם דורשים גם נתח מהשליטה ומהג'ובים.

 

יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, דרש למשל שמירה מלאה על התכנים ומכלול השפות לעולים חדשים ברשת רק"ע של קול ישראל, תוך מינוי עורך ראשי לרשת שדובר רוסית כשפת אם ועם ניסיון מוכח בעיתונות הרוסית - לא פחות ולא יותר. אילטוב הדגיש כי הרשת צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתאגיד החדשות שעוסק רק בחדשות ואקטואליה, ואפשר רק לנחש מדוע. תרבות זה חשוב, אבל הרבה יותר חשוב לדאוג לסיקור "נכון" של המפלגה והעומד בראשה.

גם אנשי ש"ס הבהירו כי לא יתמכו בשינוי החקיקה שביקשה הממשלה אם לא יבטיחו קליטה מלאה של אנשי "רדיו מורשת" של קול ישראל. אלה לא סיימו לדרוש, ובאו חברי הכנסת הערבים ודרשו רשימות שמיות של העובדים שנקלטו בתאגיד ושל אלה שעדיין לא נקלטו, כדי להבטיח ייצוג הולם למגזר.

אפילו שדרני המהדורה באנגלית של הערוץ הראשון הגיעו כדי למחות על כך שהתאגיד החדש מתכוון לשדר באנגלית רק ברדיו, לא בטלוויזיה. "זו דווקא נשמעת לי כמו החלטה נכונה", הפתיע ביטן, שנהנה עד היום לחבוט בראשי תאגיד השידור. "יש מנהלים לתאגיד, והם צריכים לקבל את ההחלטות. אני לא צריך לנהל את התאגיד". לרגע התבוננו כמה מהמשתתפים לצדדים, לבדוק שלא מדובר במצלמה נסתרת.

מבחינת גיל עומר, התיקון לחוק - שנועד לפצל את תאגיד השידור לשני תאגידים נפרדים, כאשר האחד עוסק בחדשות ובאקטואליה, והשני בכל היתר - תכליתו אחת: להחליש את השידור הציבורי ואת מי שנבחרו במסגרת ועדת איתור לעמוד בראשו.

גם היועצת המשפטית של הוועדה התקשתה להסתיר את ההסתייגויות שלה, בעיקר מהעובדה שהתיקון קובע כי מי שייבחר את המנהל הזמני של תאגיד החדשות יהיה המפרק של רשות השידור. המפרק, ברי בר-ציון, נחשב למקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולמי שהיה בעבר מועמדו לתפקיד נציב שירות המדינה.

"האם המנהל הזמני יורשה להתמודד גם על תפקיד המנהל הקבוע?", שאל עומר את פילבר, והאחרון השיב: "למה לא? גם אתה במינוי זמני". החשש הוא שאותו מנהל שייבחר ללא ועדת איתור, ישלים את כל המינויים ויעצב את תאגיד החדשות עוד לפני הקמת המועצה שאמורה לפקח עליו.

ביטן ביטל בהינף-יד את ההסתייגויות והבהיר כי המפרק פועל ללא משוא-פנים. בכלל, הוא סיפר, יש דברים גרועים יותר: ערוץ 10 מינה לאחרונה כעורך מהדורת החדשות המרכזית את ליאור לנדנברג, שמונה בעבר לדוברו של יאיר לפיד. "עדיף כבר התאגיד", אמר על כך ביטן.

צרו איתנו קשר *5988