ביהמ"ש: התביעות נגד טבע ונגד אי.די.בי - להליכי גישור

השופטת רות רונן הפנתה את הצדדים, בתביעה בסך 650 מיליון שקל נגד אי.די.בי, לגישור בפני נשיאת המחוזי מרכז לשעבר, הילה גרסטל ■ התביעה הנגזרת נגד חברת טבע ובכיריה - לגישור בפני ד"ר יורם טורבוביץ

מפעל טבע בכפר סבא / צילום: תמר מצפי
מפעל טבע בכפר סבא / צילום: תמר מצפי

שתיים מהתביעות הכלכליות המעניינות והחשובות הנדונות בימים אלה בבתי המשפט, הופנו לאחרונה להליכי גישור אצל מגשרים בכירים.

התביעה הראשונה שהופנתה לגישור היא תביעה בסך 650 מיליון שקל שהוגשה ע"י עו"ד חגי אולמן ורו"ח אייל גבאי, הנאמנים לביצוע הסדר הנושים של אי.די.בי חברה לאחזקות, נגד החברה ונגד יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר וחברי דירקטוריון החברה. זאת, בטענה לחלוקות דיבידנד אסורות בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל שאושרו ע"י הדירקטוריון בשנים 2008-2010. ל"גלובס" נודע כי שופטת המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א, תביעה נוספת שהופנתה לגישור, כפי שפרסם לראשונה אתר "ניוז 1" של יואב יצחק, היא בקשה לנגזרת בסך 90 מיליון שקל שהוגשה נגד בכירים בחברת טבע בשל התנהלותם בפרשת רכישת חברת "ספלון". התביעה נמצאת בעיצומו של הליך גישור בפני ד"ר יורם טורבוביץ, שהיה ראש לשכת רה"מ בימי אהוד אולמרט.

בתביעה נגד אי.די.בי אחזקות ודנקנר טוענים אולמן וגבאי באמצעות עוה"ד אופר נאור ורנן גרשט כי על החברה להחזיר לקופת ההסדר שלה סכום של 650 מיליון שקל בגין חלוקת דיבידנדים אסורה שנעשתה בתקופה שקדמה לקריסת הקונצרן.

התביעה הזו החלה כתביעה נגזרת ולפי הוראת בית המשפט הפכה לתביעה "רגילה", והיא אחת מהתביעות הכספיות התאגידיות הגדולה ביותר שהוגשה מעולם. הסכום של 650 מיליון שקל שאותו תובעים הנאמנים להסדר אי.די.בי אחזקות נגזר בעיקר מגובה הביטוח של חברי הדירקטוריון הנתבעים.

ל"גלובס" נודע כי זמן קצר לפני שהופנה ההליך המדובר לגישור בפני השופטת גרסטל, התבקשה רשות ניירות ערך על ידי התובעים לומר האם הרשות בחנה את חלוקות הדיבידנד שביצעה אי.די.בי אחזקות בשנים 2008-2010, והאם אישרה אותן או נתנה להן הכשר. ב-5 באפריל שלח עו"ד ליאב וינבאום מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א לבא כוח התובעים, עו"ד אופיר נאור, מכתב תשובה. במכתב נאמר כי "סגל הרשות לא בחן את עמידת החברה במבחני החלוקה (של דיבידנדים. ח',מ'), בזמן אמת או בדיעבד, וממילא לא נתן אישור לחברה על עמידתה או אי עמידתה במחנים אלה". לדברי הרשות, אין בידה לאשר או לא לאשר החלטת דירקטוריון חברה ציבורית הקובעת כי החברה עומדת במבחני החלוקה. "כך ככלל וכך גם בעניינן של החלוקות שבהן עוסק ההליך".

הבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברת טבע ובכיריה בהווה ובעבר הוגשה בשל נזק שהם לפי הנטען גרמו לחברה בפרשת חברת "ספלון" האמריקאית.

ספלון, יצרנית תרופות מקוריות מארה"ב, נרכשה על-ידי טבע ב2011 תמורת כ-6.5 מיליארד דולר, כחלק מהניסיון של טבע להעמיק את סל המוצרים המקורי שלה לקראת אובדן הבלעדיות על הקופקסון. בדיעבד, הרכישה לא הייתה מוצלחת במיוחד, וטבע רשמה מחיקות חשבונאיות שכללו ירידת ערך של 481 מיליון דולר בגין שלוש תרופות בפיתוח שהגיעו מרכישת ספלון.

יתרה מכך, בסוף מאי 2015 נקבע כי טבע תשלם קנס בסכום עתק של 1.2 מיליארד דולר לרשות ההגבלים העסקיים בארה"ב (FTC) בהליכים הנוגעים לפעילות של ספלון. זאת, לאחר שב-FTC טענו שספלון חסמה באופן לא חוקי תחרות גנרית לתרופה Provigil המיועדת לטיפול בהפרעות שינה. הטענה הייתה שספלון שילמה לחברות גנריות, ביניהן גם טבע, מעל 300 מיליון דולר כדי שידחו את כניסת הגרסאות שלהן לשוק.

ב--FTC ציינו כי הסכום שנקבע כי טבע תשלם ישמש כפיצוי לסיטונאים, בתי מרקחת וחברות ביטוח ששילמו תשלומי-יתר בשל מהלכיה הלא חוקיים של ספלון. טבע כבר הודיעה לאחרונה על תשלום של 512 מיליון דולר ליישוב תביעה ייצוגית בנושא ה-Provigil שהוא חלק מהסך הכולל של ה-1.2 מיליארד דולר.

בבקשה לתביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעל המניות, אברהם ברק, נטען כי בכירי טבע אחראים לביצוע המעשים שהביאו להטלת הקנס העצום על החברה ובכך הם גרמו לה נזקים חמורים ויש להטיל עליהם אחריות ולחייבם לפצות את החברה בסכום התביעה.

הנתבעים הם, כאמור, בכירי החברה בהווה ובעבר ובהם ישראל מקוב, שלמה ינאי, ד"ר פיליפ פרוסט, ודירקטורים לשעבר, בהם, רות חשין, לסלי דן, ד"ר ליאורה רובין מרידור, פרופ' מיכל סלע, פרופ' גבריאלה שלו, דוד שמיר, חיים הורביץ, פרופ' יצחק פטרבורג, עו"ד אורי סלונים, דן זיסקינד, ארז ויגודמן ונוספים.

התובע מיוצג ע"י עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן-מאיר ועוה"ד אופיר נאור ורנן גרשט. טבע מיוצגת ע"י עו"ד מנחם טולצ'ינסקי. כל יתר הנתבעים מיוצגים יחד על-ידי עו"ד צבי אגמון.

גישור - הדרך הנכונה לפתרון סכסוכים / פרשנות - חן מענית

עקב העומס הרב המוטל על בתי המשפט וכן בשל הרצון לסיים סכסוכים משפטיים בדרך של הידברות ופשרה, מפנים השופטים יותר ויותר הליכים משפטיים לגישור. הגישור הליך אלטרנטיבי לפתרון של סכסוך בין כותלי בית המשפט. היתרונות הגדולים של הגישור הם, בין היתר, שמדובר בהליך וולנטרי ושאינו כפוי. כמו-כן ההליך הוא חשאי ונעשה הרחק מעיני הציבור (עניין זה מהווה גם חיסרון שכן בשל החשאיות, אין עליו ביקורת ציבורית); המגשר הא ניטראלי; והחשוב מכל - הפתרון לסיום הסכסוך מתקבל על-ידי הצדדים כפשרה והוא אינו נכפה עליהם על ידי גורם חיצוני, כמו בית המשפט.

לצד הליכי הגישור בהליכים אזרחיים ובהליכים בבתי הדין לעבודה, מופנים בעת האחרונה לגישור גם יותר ויותר תיקים פליליים, שבהם המדינה מעמידה לדין עבריין.

כך, למשל, הגיעה המדינה להסדר טיעון עם השופט לשעבר, דן כהן, שהואשם בשוחד בפרשת סימנס, בזכות הליך גישור שהתנהל בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, דוד רוזן. התיק העיקרי התנהל בפני שופט המחוזי, חאלד כבוב, שהפנה אותו לגישור בפני הקולגה שלו, רוזן. בספטמבר 2013 הודיעו המדינה, השופט לשעבר כהן, וסנגוריו, לבית המשפט כי הגישור עלה בהצלחה והם הגיעו להסדר טיעון. לפי ההסדר, כהן הודה בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירת שוחד בפרשת סימנס ובעבירת מירמה והפרת אמונים, בכך שלא דיווח על קשריו עם עזרא הראל לדירקטוריון חברת החשמל.

כמו-כן הורשע כהן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שנמלט מישראל לפרו. עוד נקבע כי כהם ירצה עונש מאסר של 6 שנים, ממנו תנוכה תקופת מעצרו בארץ ובחו"ל (חצי שנה). כמו כן הוסכם כי המדינה תחלט 4 מיליון שקל מכספו של כהן, וכי בנוסף הוא ישלם קנס בסך 6 מיליון שקל. הצדדים עדכנו את השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בדבר ההסדר, והוא אישר אותו.