"מהלכי הכנ"ר דוד האן הפכו את ישראל לגן עדן לפושטי-רגל"

עו"ד איתן ארז בדעת אורח: כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי, פרופ' דוד האן, יסיים בקרוב כהונה של 6 שנים, כשהוא משאיר אחריו אגף במשבר ■ דרוש כנ"ר ש"ינגן" יותר טוב

פרופ' דוד האן / צילום: גיא כושי ויריב פיין
פרופ' דוד האן / צילום: גיא כושי ויריב פיין

שרת המשפטים, איילת שקד, תעמוד בחודש הקרוב בפני החלטה חשובה מאין כמותה, עת שהיא תצטרך למנות אפוטרופוס כללי וכונס נכסים רשמי חדש (כנ"ר), בסיוע ועדת איתור שמינתה. מן הראוי שהשרה הנכבדה וחברי ועדת האיתור ילמדו היטב את מה שקרה ב-6 השנים האחרונות באגף האפ"כ (האפוטרופוס הכללי) והכנ"ר, על-מנת שייבחר בעל תפקיד חדש, שיצליח לשקם מוסד חשוב זה.

בחודש הבא, באמצע יוני, כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי, פרופ' דוד האן, יסיים כהונה של 6 שנים, כשהוא משאיר אחריו אגף במשבר. בשנים האחרונות הפכה ישראל לגן עדן לפושטי-רגל כתוצאה מרפורמה שהנהיג האן, ללא כל שינוי חקיקה ותוך חלוקת הפטרים בסיטונות.

עד שנת 2011 קבעו ההנחיות הפנימיות של הכנ"ר כי יש לחתור למתן הפטר לפושט-רגל לאחר 4 שנים. עם כניסתו של האן לתפקידו, הוא פעל ליצירת תקופת ביניים של 18 חודש לפני דיון ראשון, שבמהלכה פושט-הרגל משלם במקרה הטוב כמה מאות שקלים בחודש ונהנה מחסינות. זאת, באמצעות הפצה פנימית של מה שהכנ"ר כינה "נהלים ליישום הרפורמה בהליך פשיטת-רגל".

נהלים אלה הופצו באוגוסט 2013 רק לרשימה סגורה של עורכי דין, שממונים על-ידי הכונס הרשמי. רפורמה בלתי חוקית זו לא אושרה על-ידי הכנסת או על-ידי תיקון תקנות פשיטת-הרגל. מובן שמסמך פנימי זה, שהציבור ומרבית עורכי הדין לא ידעו עליו, יצר בלבול בתחום ואי-אחידות בין המחוזות השונים. רפורמה בלתי חוקית זו, שחלק משופטי חדלות הפירעון התנגדו לה, יצרה אינפלציה עצומה בכמות פושטי-הרגל עד לאלפי תיקים בשנה, ועומס עצום על בתי המשפט.

אין זה סביר ששופט מחוזי ידון בתיק פשיטת-רגל שהחובות בו הם 200 אלף שקל. מה שבאמת צריך היה לעשות הוא לחלק את פשיטות-הרגל לשתי קטגוריות: פשיטות-רגל קטנות (שהן הרוב המכריע) ופשיטות-רגל גדולות.

פשיטות-רגל קטנות, נניח עד 500 אלף שקל, רצוי כי יידונו בבית משפט שלום או בהוצאה לפועל או בפני רשם, תוך חתירה להפטר מהיר; ופשיטות-רגל גדולות (ע"ע אליעזר פישמן, אלי רייפמן, ענבל אור) - שיידונו בבית משפט מחוזי עם חקירות, ביטול הענקות וכל מה שצריך.

קשה להגזים בחשיבות מוסד האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, אשר ממונה על כל הנכסים הנטושים בישראל, על עיזבונות שנתרמים למדינה ועל כל פירוקי החברות, הקפאות ההליכים ופשיטות-הרגל. האפוטרופוס הכללי אחראי על נכסים בשווי מיליארדי שקלים, והוא אף אמור להתוות מדיניות בתחום חדלות הפירעון, מדיניות שתגובה בחקיקה.

התוויית מדיניות זו חשובה מאין כמוה, כיוון שברגע שהציבור חש כי קל להבריח נכסים, וקל לקבל הפטר בפשיטת-רגל - באופן אוטומטי יש עלייה חדה במספר תיקי פשיטת-הרגל. מצב זה גורם לחשש של הבנקים להלוות כספים, ובכך יוצר בין היתר מחנק אשראי, ששולח את הלווים לזרועות השוק האפור.

תחום חדלות הפירעון הוא תחום מורכב ומסובך, שלניסיון המעשי בו יש חשיבות מכרעת. לכן, חשוב שהכנ"ר הבא יהיה בעל ניסיון מעשי רב.

במצבו הנוכחי, אגף הכונס הרשמי זועק לרפורמות ולרוח חדשות. מחלקת החקירות של הכנ"ר, שהייתה פעם גאוות היחידה, קרסה. אפילו בית המשפט העליון מתח ביקורת על הכנ"ר בפסק דינו בפרשת איש העסקים בוריס בנאי, שם הציג הכנ"ר עמדה שלפיה הוא איננו מכיר בסמכות בית המשפט העליון של ישראל לדון בפשיטת-רגל שהחלה בישראל - עמדה אשר נדחתה על-ידי בית המשפט העליון.

הכנ"ר היוצא הוליך בשנים האחרונות מספר מגמות שגויות, שהפכו את מדינת ישראל לגן עדן לפושטי-רגל ואף מביאות ויביאו ארצה "תיירי פשט"ר", דהיינו, תושבי חוץ ועולים חדשים שיצרו חובות מחוץ לישראל ויגיעו ארצה כדי לעשות כאן פשיטת-רגל "דה-לוקס" ולקבל הפטר במהירות.

בנוסף, הכנ"ר היוצא הוליך ניסיון לבצע שינויי חקיקה שיכבידו עוד יותר על הנושים ואף יצמצמו את שיקול-הדעת של השופטים העוסקים בחדלות פירעון.

במקום שהכנ"ר ישמש כגורם מייעץ לבית המשפט, כפי שהיה נהוג שנים, הפך הכנ"ר בשנים האחרונות לגורם שבית המשפט אינו מייחס מספיק משקל לעמדתו. חדשות לבקרים היינו עדים להחלטות של בתי המשפט השונים, שאינם מאמצים את עמדת הכנ"ר ופוסקים בניגוד להמלצותיו.

לסיכום, חשוב ששרת המשפטים תפעל לשיקום אגף האפ"כ והכנ"ר ותדאג כי לתפקיד החשוב הזה ימונה אדם ראוי, בעל ניסיון מעשי בתחום, אשר ישקם את האגף ויטה את המחוג בחזרה לכיוון של עזרה לנושים, ביצוע חקירות עומק ופעולה בשקיפות וביושרה.