קונים כחול-לבן? "המדינה מדירה את התעשייה הישראלית"

למרות שהחוק מחייב גופים ממשלתיים להעדיף תוצרת הארץ, יוסי גורן, הבעלים של גמאטרוניק, רואה איך הכסף הגדול זורם דווקא לחברות מחו"ל ■ "הכול מהשפה כלפי חוץ"

יוסי גורן. "לא מבקש מתנות או טובות" / צילום: ליאור מזרחי
יוסי גורן. "לא מבקש מתנות או טובות" / צילום: ליאור מזרחי

החוק שמחייב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים להעדיף מוצרים מתוצרת ישראלית במסגרת מכרזים והליכי רכש, היה אמור להיטיב עם התעשיין יוסי גורן, המייסד, הבעלים והמנכ"ל של גמאטרוניק, שפועלת מאזור התעשייה שבהר חוצבים בירושלים ועוסקת בייצור של מערכות אל-פסק וספקי כוח. החברה שלו היא היחידה בישראל שעוסקת בתחום, ומערכות שהיא פיתחה וייצרה נמכרו ברחבי העולם ולאחרונה גם הותקנו בכור גרעיני אזרחי בסין.

אלא, שבשוק הישראלי גמאטרוניק מוצאת את עצמה מול שוקת שבורה, והקמפיינים במיליוני שקלים שמובילה המדינה בקריאות לציבור לרכוש כחול-לבן - לא מרשימים את גורן. "הכול מהשפה כלפי חוץ. בשנים האחרונות גמאטרוניק מתקשה למכור מוצרים במסגרת פרויקטים שמבוצעים במדינת ישראל בידי גורמים ממשלתיים, זאת בשל עקיפת תקנות חוק חובת מכרזים שבמסגרתן אמורה להינתן עדיפות לתוצרת ישראלית בתנאי שהיא עומדת בתנאים של איכות ואינה יקרה מהצעה של חברה מחו"ל", הוא טוען.

גורן, בן ה-78, הופיע לאחרונה בפני חברי ועדת הכלכלה של הכנסת בניסיון לרתום אותם למאבקו למתן העדפה אמיתית של תוצרת כחול-לבן. העדפה אמיתית - בגלל שסיסמאות גדולות והצהרת כוונות מצד רשויות המדינה יש למכביר. טבלה שהגיש לח"כים נועדה להמחיש כיצד המדינה מפרה את חוקיה שלה, עת משרדי ממשלה שמובילים מיזמים לאומיים בהשקעה כספית נרחבת מתקשרים עם קבלני ביצוע שעליהם כבר לא חלות תקנות החוק להעדיף תוצרת מקומית - ואלה מתקשרים עם ספקים מחו"ל.

"ברור לי שמטעמים שונים הרבה יותר נעים לעבוד עם יצרנים שפועלים בחו"ל על פני נסיעה לירושלים כדי לבדוק מכשירים. זה נעשה נוהג מקובל", אומר גורן ל"גלובס". "מכרזים ממשלתיים רבים מפורסמים היום בשיטה שבה נבחר קבלן ביצוע שמנהל את כל הפרויקט. קבלן הביצוע מתקשר עם ספק של מערכת כזאת או אחרת, בלי שחלה עליו שום חובה להעדיף תוצרת כחול-לבן".

לטענת גורן, ניסיונות מצידו למכור מערכות אל-פסק וספקי כוח לקריית ההדרכה של צה"ל שהקים משרד הביטחון באמצעות זכיין, ולקריית המודיעין שעתידה לקום בנגב - העלו חרס. בשני המקרים, כך לטענתו, העדיפו הזכיינים המובילים בפרויקטים שהיקפם נאמד במיליארדי שקלים, מערכות מתוצרת של חברות זרות. "ישראל היא העוגן שלי, נמל הבית. אם אני לא מצליח למכור את המוצרים שלי בשוק הישראלי - כיצד אצליח למכור אותם בעולם?", הוא שואל.

ספקי כוח ומערכות נוספות שפותחו ויוצרו בגמאטרוניק הירושלמית, הותקנו במהלך השנים בפרויקטים לאומיים, כמו גם במערכות נשק המשמשות את צה"ל דוגמת מערכת ההגנה מפני רקטות, כיפת ברזל. "בשנים האחרונות אנחנו חווים קשיים דווקא מבית", אמר גורן לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת. "משרדי הממשלה מתעלמים מחובתם להעניק עדיפות לתוצרת ישראלית ומדירים את התעשייה הישראלית. מכרזים ממשלתיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים עוברים בשלל דרכים והתחכמויות למיקור חוץ, ואין מי שאוכף את החוק".

במקרים אחרים, מלין גורן, מכרזים המתפרסמים לקראת רכש של מערכת מאפיינים דרישות ייחודיות שרק יצרן של מוצר ספציפי יכול לענות עליהם. "מדוע מערכות שמכרתי למוזיאון פומפידו, לאצטדיוני כדורגל בספרד ואפילו לדיסנילנד - לא יכולות להתאים לפרויקט ישראלי?", הוא תוהה.

"מאבדים מקומות עבודה איכותיים"

בשורות גמאטרוניק מועסקים כ-200 עובדים, רובם הגדול ותיקים. לפי גורן, עוד מאות עובדים במשק מתפרנסים בעקיפין מפעילות המפעל. "אני כבר בן 78, יכולתי לפרוש מזמן", הוא אומר. "כשבאתי לעשות תעשייה בירושלים לא היה כאן כלום. אנחנו חברת ההיי-טק הראשונה שקמה כאן. חלק מהעובדים שלי נמצאים פה 35 שנה, יש כאלה שכבר נמצאים לפני פרישה לגמלאות. אני מחויב להם ולמקום הזה, למרות שהביזנס הולך ונעשה קשה מיום ליום. התחרות הגלובלית לא מקלה. אני מוצא את עצמי מתחרה עם יצרנים שמייצרים במקומות בעולם שבהם עלויות הייצור נמוכות משמעותית.

"אני לא מבקש מרשויות המדינה העדפה שאינה הוגנת, לא מבקש מתנות או טובות אחרות זולת מימוש החוק. אלא שהחוק הזה הולך ומאבד את משמעותו ואיתו גם מקומות עבודה איכותיים שמפרנסים אלפי עובדים ישראלים. הבעיה היא שכאן מדברים על כחול-לבן רק בסיסמאות, מילים ריקות".

עד לפני כ-3 שנים גמאטרוניק ניהלה מחזור שנתי של כ-130 מיליון שקל. "עד לפני כשנתיים לא היה לנו רבעון אחד שהפסדנו", אומר גורן, "אלא שאז נכנסנו לעבודה עם בטר פלייס. בנינו לה מאות מטענים למכוניות, הוצאנו הרבה מאמץ על הפיתוח הזה, לא קיבלנו עליו כסף וחשבנו שנשיא רווחים של עשרות מיליוני דולרים. בסופו של דבר ההכנסות שלנו ירדו ובסוף 2016 הם הסתכמו בכ-80 מיליון שקל. אנחנו מתכוונים לחזור להיקפים שהיינו רגילים להם בעבר".

בנוסף על כלל משרדי הממשלה, התקנות המחייבות העדפה של תוצרת כחול-לבן חלות גם על תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות. לפי נתונים שמסר משרד הכלכלה והתעשייה, היקף הרכש של משרדי הממשלה בשוק הישראלי מסתכם בכ-25 מיליארד שקל בשנה. נתון זה לא כולל את היקף הרכש שעושה בשוק הישראלי משרד הביטחון. בעבר דיווח המשרד כי ב-2016 הוא רכש במשק הישראלי בהיקף של 11.4 מיליארד שקל.

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה: "משרד הכלכלה באמצעות מטה כחול-לבן פועל לעידוד רכש של תוצרת מקומית על-ידי משרדי הממשלה. כיום יש חוקים שקובעים העדפה לרכש מקומי, וכשמגיעות אלינו פניות על ניסיונות לעקוף את החוק - המשרד פועל בנחרצות, דוגמת מכרז המדים של המשטרה. משרד הכלכלה עומד לרשות היצרנים הישראלים ומזמין אותם לפנות אליו ולדווח על כל עניין שנוגע להעדפת תוצרת כחול-לבן".