כך מעלימים מס ומלבינים הון באמצעות עסק לשירותי מטבע

כתב אישום שהוגש הבוקר נגד איתי ניב ובן כהן משרטט שלב אחר שלב איך עובדת השיטה לכאורה, וכיצד פועלים נותני שירותי מטבע להעלמת הון מקופת המדינה

שוחד/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שוחד/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

איך מעלימים מס ומלבינים הון באמצעות עסק של שירותי מטבע? כתב אישום שהוגש הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב משרטט שלב אחר שלב איך עובדת השיטה לכאורה, וכיצד פועלים נותני שירותי מטבע להעלמת הון מקופת המדינה.

כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) נגד איתי ניב (40) ובן כהן (43) בגין עבירות מס והלבנת הון, מייחס לכל אחד מהם עבירות חמורות של השמטת הכנסה, שימוש במירמה, עורמה ותחבולה, עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם ועשיית פעולה ברכוש אסור ומסירת מידע כוזב. בנוסף, ניב מואשם בעבירות רבות של סחיטה באיומים ועבירות לפי פקודת פשיטת-הרגל - מעשים ומחדלים במירמה.

על-פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עוה"ד שרון יונוביץ ונג'מי חאיק-מסעד, בין השנים 2007-2013 עסקו כהן וניב בניכיון צ'קים תמורת עמלה. סכום הצ'קים שניכו בתקופה זו עמד על סך של כ-164.3 מיליון שקל.

על-פי חוק היו השניים חייבים להירשם כנותני שירותי מטבע אצל הרשם של נותני שירותי מטבע כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון. בנוסף, הם היו מחויבים להודיע על תחילת עיסוקם לפקיד השומה כנדרש על-פי פקודת מס הכנסה.

ואולם, על-פי האישומים, כהן וניב התעלמו מחובתם החוקית, לא נרשמו אצל הרשם ולא הודיעו על תחילת עיסוקם לפקיד השומה. זאת, על-פי האישום, בכוונה להסתיר את עיסוקם מהרשויות ובכוונה להקשות על ההתחקות אחר עיסוקם ועל היקף ההכנסות שהפיקו כתוצאה מפעולות ניכיון הצ'קים שביצעו.

ואיך עבדה השיטה? על-פי האישום, לכל אחד היה תפקיד, והשניים ניהלו מערכת משומנת להעלמות המס והלבנת ההון. כהן, נטען, גייס את ניב לעסק, ובאמצעותו החל ניב בניכוי צ'קים אצל נותני שירותי מטבע; ניב תיווך בין לווים שונים לבין החלפנים, לצורך ניכיון הצ'קים. החלפנים אישרו את ניכיון הצ'קים מול כהן. בהמשך פעלו כהן וניב אצל החלפנים באמצעות פתיחת כרטסות על שמם. בנוסף, כהן ייפה את כוחו של ניב לפעול בחלק מהכרטסות שנפתחו על שמו אצל החלפנים. השניים קיבלו מהחלפנים את הכספים בגין הצ'קים, בדרך של מזומן והמחאות מזומן, בניכוי עמלות ששילמו לחלפנים בגין פריטת הצ'קים בסך כולל של כ-4.7 מיליון שקל, והעבירו את הכספים ללקוחות בעצמם או באמצעות שליחים, תמורת עמלה שהם גבו מהלקוחות.

והעסק היה רווחי - כך על-פי האישומים. מכתב האישום עולה כי היקף ההכנסות אשר הפיקו כהן וניב מהעמלה אותה גבו מהלקוחות, הן בסכום בלתי ידוע, אך לא פחות מסכום העמלה אותה שילמו הנאשמים לחלפנים, בסך כולל של אותם 4.7 מיליון שקל.

כל זאת, נטען, נעשה מתחת לרדאר של רשויות המס ותוך דיווחים כוזבים. כך, בשנים 2007-2012 הגיש ניב דוחות שנתיים על הכנסותיו והכנסת בת זוגו - אך לא כלל את הכנסותיו מעיסוקו.

מהאישום עולה כי "כהן וניב פעלו במשך 7 שנות מס, תוך התנהלות שיטתית ומתוכננת ומתוך כוונה להפיק רווח כלכלי אסור. בעשותם כן, הסבו הנאשמים, בין היתר, נזק לקופה הציבורית".

עוד נטען כלפי השניים, כהן וניב, כי סחטו באיומים איש עסקים אשר חב להם חוב כספי. על-פי האישום, אחד מלקוחותיהם, אשר קיבל מהם שירות ניכיון צ'קים, פנה למכר שלו, איש עסקים, על-מנת לקבל הלוואה לצורך כיסוי חובות שנקלע אליהם. איש העסקים נענה לבקשתו ובעקבות כך מסר לו 5 צ'קים דחויים בסך כולל של חצי מיליון שקל. המכר שנקלע לחובות העביר את הצ'קים לניב, אשר ניכה אותם אצל חלפנים ומלווים שונים. במועד הפירעון, משלא הופקדו בחשבונו של איש העסקים כל הכספים בגין תמורת הצ'קים, הבנק לא כיבד את הצ'קים מחמת היעדר כיסוי. בעקבות כך, נוצר חוב של ניב כלפי מנכי הצ'קים.

בהמשך, נטען, פנה ניב לאיש העסקים לצורך קבלת צ'קים נוספים, והוא מסר לניב סדרות צ'קים נוספות. לאחר מכן חזר ניב לאיש העסקים וביקש ממנו עוד צ'קים כדי לכסות צ'קים קודמים שנמסרו לו. כאשר איש העסקים הודיע לניב כי אין בכוונתו להעביר לו עוד צ'קים ועל כוונתו לבטל את סדרות הצ'קים הנוספות שטרם נפרעו, החל ניב לסחוט באיומים את איש העסקים כדי לגרום לו להעביר לו עוד צ'קים.

לפי האישום, ניב אמר לו: "אתה לא יודע עם איזה אנשים יש לך עסק, זה יהיה רע מאוד", "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק, זה אנשים שיורידו אותך", "שמע... אתה איש משפחה, ויש לך אחריות". איש העסקים, שחשש מהנאשם ואיומיו, מסר לו צ'קים נוספים, אשר נועדו להחליף צ'קים קודמים. בהמשך, נטען, פרע ניב צ'קים אלה במלואם.

אישום נוסף בכתב האישום מתייחס לפשיטת-הרגל של הנאשם ניב. ב-25.6.13 הוכרז ניב כפושט-רגל, ובהיותו פושט-רגל, חלו עליו החובות וההגבלות לפי פקודת פשיטת-הרגל. בין היתר, נקבע כי עליו לשאת בתשלומים חודשיים בסך 500 שקל לנושיו.

על-פי כתב האישום, בשנת 2013 הצהיר ניב הצהרות כוזבות בפני הנאמן והכונס הרשמי ולא גילה לו מידע בדבר עיסוקו והכנסותיו. בין היתר הגיש ניב דוחות כוזבים לפיהם אין לו הכנסה מעסק, והוא נעדר יכולת להשתכר. לפי האישום, ניב עשה זאת על-מנת למנוע את הגדלת התשלום החודשי לנושיו ובמטרה להעלים הכנסות מעיני הנאמן והנושים.