המעסיק לא הפריש מספיק כסף? קרן הפנסיה לא אחראית

ביה"ד דחה תביעת עובדת נגד קרן הפנסיה "מבטחים", בה נטען כי לקרן יש אחריות בגין הפרשה בחסר של המעסיק ■ למדריך ומחשבון פנסיה

מעסיק האם אתה מעביר נכון את כספי הפנסיה של העובדים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מעסיק האם אתה מעביר נכון את כספי הפנסיה של העובדים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

קרן פנסיה אינה אחראית לנזקים שנגרמו למבוטח שלה במקרה של הפרשות חסרות מצד המעסיק לפנסיה של העובד, והיא גם אינה צריכה לבדוק את תקינות השכר שמפריש המעסיק - כך קבע לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. 

אחת מהזכויות הבסיסיות של כל עובד שכיר היא שהמעסיק שלו ידאג להפריש כספים ממשכורתו לחיסכון פנסיוני, שיאפשרו לעובד להתקיים בכבוד בהגיעו לגיל מבוגר ולאחר יציאתו לגמלאות. הכספים המופרשים מנוהלים ומושקעים בקרן הפנסיה שבה בחר העובד, והעובד גם זכאי לנדוד בין קרנות פנסיה לאורך שנות עבודתו.

אולם, מה קורה כאשר עובד שיצא לפנסיה סבור כי המעסיק לא הפריש לקרן הפנסיה שלו את כל הכספים להם הוא זכאי, וגמלתו נפגעה? ומהי, אם בכלל, אחריותה של קרן הפנסיה למחדל? אלה הן השאלות שעלו לאחרונה בתביעה שהגישה שולמית טל, אחות במקצועה, שפרשה לגמלאות בספטמבר 2015 לאחר 18 שנות עבודה ב"עמותת בית אבות על-ידי איחוד עולי בולגריה בישראל".

טל הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה נגד העמותה בה עבדה שנים ארוכות, בדרישה לקבל פיצוי בגין אי-תשלום רכיבי שכר שונים, ובטענה כי בשל אי-התשלום נפגע גובה גמלת הזקנה המשולמת לה. כן תבעה טל את קרן הפנסיה מבטחים שאצלה היא מבוטחת, בטענה כי היא נושאת באחריות לאי-תשלום הגמלה המגיעה לה. התובעת טענה כי מבטחים לא בדקה שהסכומים שהופרשו לטובתה על-ידי מעסיקה, היו בשיעור שהתחייב.

התובעת טענה כי אחריותה של מבטחים כלפיה נובעת מכך שמבטחים "הפרה את חובותיה בדין כלפי התובעת, התרשלה והפרה כלפי התובעת את חובת הזהירות מכוח תפקידה כקרן פנסיה". לדבריה, מבטחים הייתה חייבת לבחון את הסכומים המופרשים עבורה מדי חודש, וחדלה מלעשות כן.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענות העובדת והמעסיקה נגד מבטחים, לפיהן היה על מבטחים לבדוק את שכרה של העובדת ולוודא כי משולמים לה כל רכיבי השכר על-פי ההסכמים הקיבוציים החלים על העסקתה. "הטענות בנוגע לתום-הלב המוגבר הנדרש מקרן הפנסיה ביחסיה עם המבוטחים אינן מעלות ואינן מורידות במקרה הזה, שכן חובת תום-הלב ביחסי הקרן והמבוטחת אינה כוללת בדיקת תקינות השכר שמשולם למבוטחת על-ידי מעסיקתה מכוח הסכמים קיבוציים".

בית הדין הסתמך בקביעתו על פסיקה קודמת, בה נקבע כי "בנוגע להסכמים קיבוציים, אין למבטחים יתרון כלשהו, היא אינה צד להם, ואין כל סיבה שתהא אחראית כלפי מבוטחיה בקשר לגילוים. לשם כך עומדים בפני המבוטחים אמצעים אחרים".

השופטת אירית הרמל פסקה כי ככל שמשולמת גמלה בחסר - דבר הטעון עדיין הוכחה, הרי שהדבר נגרם בשל 'הפרשות בחסר לקופת מבטחים', ולא בשל ליקויים בחישובים שערכה מבטחים. לדבריה, תשלום שכר בחסר הוא עילה כנגד המעסיקה ולא כנגד מבטחים.

השופטת הוסיפה וציינה כי לא נטען על-ידי המעסיקה שחישוב הפנסיה המבוסס על ההפרשות שהפרישה בפועל לקופת מבטחים - שגוי. לאור האמור קבעה השופטת כי תביעת העובדת נגד מבטחים תסולק על הסף, וכי התביעה נגד המעסיקה תמשיך להתברר.

התובעת חויבה לשאת בהוצאות המשפט של מבטחים בסך 3,500 שקל.

צרו איתנו קשר *5988