מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "חוק ההסדרים יטפל ברגולציה"

"חוק ההסדרים שאנחנו מכינים יתמקד בטיפול ברגולציה" - כך גילה היום (ג') מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, בהופעה בפני באי כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

שר הכלכלה, אלי כהן, אמר בכנס כי היעד של ישראל צריך להיות המקום ה-15 בעולם במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי - לאחר שבשנים האחרונות הידרדרה ישראל למקום ה-51.

בכנס היום אמר גרונר כי "אין דבר יותר דמוקרטי מהגנת הרוב מפני מיעוט. ברגולציה ובעודף הרגולציה 99% מהציבור סובל ו-1% מהציבור מרוויח הרבה. כדי להיות הכי דמוקרטים שיש אנחנו צריכים להעביר את חוק ההסדרים בנובמבר כדי שנוכל לסייע גם לכלכלה שלנו וגם לעסקים שלנו. חוק ההסדרים אותו אנו כבר מכינים יתמקד ברגולציה ולכן צריך לדאוג שהוא יעבור".

מאחר שתקציב 2018 אושר כבר בשנה שעברה בכנסת אין לממשלה אפשרות להעביר חוק הסדרים אמיתי, כלומר חוק שהכנסת חייבת לאשר אותו יחד עם תקציב המדינה. במקום תקציב מלא אמורה וועדת הכספים לאשר לקראת נובמבר השנה התאמות בתקציב 2018. באוצר ובמשרד ראש הממשלה מתכוונים "לתפוס טראמפ" על תקציב ההתאמות כדי להעביר בצמוד אליו שינויי חקיקה, המכונים "חוק הסדרים" או "חוק הסדרים קטן".

במסגרת המושב דנו הדוברים במהלכים הנדרשים לטיוב פעילות המגזר העסקי תוך שימוש בכלים מתקדמים של כלכלה התנהגותית. ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ויו"ר לביא קפיטל, אמר "הנושא של רגולציה מכבידה מביאה לפריון הנמוך. ירדנו ממקום 26 למקום 51 בתוך עשור במדד ה-doing business של הבנק העולמי, כאשר הרגולציה ממשלתית מושכת כלפי מטה את הדירוג הכולל". אריאב הוסיף כי "כל פעם שמתפוצצת פרשת שחיתות, המסקנה המידית היא שצריך נהלים ורגולציה לתיקון הפערים וזה יוצר עודף רגולציה".

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הציג את פעילות הממשלה לטיוב הרגולציה ואמר "הממשלה התחילה בשנתיים האחרונות לטפל בעודף הרגולציה ובמיפוי שערכנו מצאנו שישנם כ-400 סוגי קבוצות של רגולציה וקיבלנו החלטה להוריד 25% ממנה על פני 5 שנים.

"ב-2016 הצלחנו לחסוך למשק 1.3 מליארד שקל באמצעות הפחתת רגולציה, כאשר כולם מבינים שזה עלויות שאחרת היו מתגלגלות לצרכן". גרונר הוסיף כי "כל עבודה של רגולציה היא קשה, ותמיד יהיה מי שירוויח מעודף רגולציה, אנחנו יודעים ש-99% סובלים מעודף רגולציה ורק אחוז אחד צעקני מרוויח. אנחנו נלחמים בתופעה הזו כי אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לשרת את כל האזרחים שסובלים.

"אם משרד ממשלתי לא יעמוד בתכנית להפחתת 25% מהרגולציה הוא לא יוכל להוסיף חקיקה ורגולציה נוספת. כלומר, אי אפשר להוסיף רגולציה בלי להוריד רגולציה, ואנחנו עושים זאת כדי להגן על הכלכלה והמגזר העסקי. אנחנו מתכננים רפורמה גדולה בתחום הרפורמה בחוק רישוי העסקים. אנחנו רוצים להגדיר מראש בערך 60-70% מהעסקים שהם לא מסוכנים. אם המכולת מצהירה שהיא עומדת בתנאים הרגולטורים המתאימים - היא תקבל רישיון אוטומטי".

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, התייחס להסרת חסמים להשקעות במשק ואמר כי "הרגולציה הביאה להידרדרות של ישראל במדד עשיית העסקים. היעד שלנו הוא להיות מקום 15 בדירוג של הבנק העולמי. כדי להשיג את היעד הזה אנחנו צריכים מצד אחד לשלב את החרדים ובני המיעוטים כדי להעלות את הפריון ולצד זאת להפחית את הרגולציה".

כהן הוסיף כי "אנחנו נמצאים בעולם כלכלי חדש. לפני כעשור החברות הגדולות בעולם היו חברות האנרגיה והיום החברות הגדולות בעולם הן חברות הטכנולוגיה. הממשלה עושה צעדים ברורים בכלכלה הגלובלית והפחתת המסים בשנתיים האחרונות הייתה דרמטית - 11 מיליארד שקל בבסיס התקציב.

"הנשיא טראמפ הציב יעד של 15% מס כשאצלנו הוא כבר עומד על 16% בלבד, ובפריפריה זה 7% בלבד, כלומר בישראל אנחנו במצב יותר טוב מארה"ב. לא רק שיש לנו את ההון האנושי המוכשר ביותר, אלא אנחנו מתחרים בעניין המס עם קפריסין ואירלנד, המדינות האגרסיביות ביותר".

כהן הוסיף כי הוא פועל לשנות את האווירה ה'אנטי עסקית' בישראל. כל מי שמדבר על כך שצריך לראות יותר חינוך, בריאות ורווחה, צריך להבין שצריך יותר מפעלים במדינת ישראל. כל מפעל שנפתח מקצר את התור ל-MRI ומביא יותר כספים לנושאי הבריאות והרווחה. "בעולם החדש אנחנו צריכים להיות ב-40% בהיי-טק, כשאנחנו נמצאים היום ב-20%. ממשלת ישראל קיבלה החלטה נכונה להגדיל ב-40% את מספר הסטודנטים בתחום הזה, ואני חושב שאנחנו צריכים להגדיל אותם אפילו ב-300%.

"ההשקעה בחינוך ובמקצועות הטכנולוגים היא החשובה ביותר. יש גם מי שמרוויחים מהרגולציה, אין סיבה שתהיה תקינה מיוחדת בישראל ולכן מאוקטובר מכון התקנים נפתח לתחרות. צריך לשנות בכלל את התקינה במדינת ישראל, אין סיבה שתהיה תקינה ייחודית במדינת ישראל. כל הסכמי הבלעדיות נועדו לצמצם את התחרותיות כדי לגבות יותר כסף מהצרכן, ואין סיבה שמוצרי הטואלטיקה וכל תחום אחר יימכרו בישראל במחיר של פי שניים מארה"ב ומאירופה". 

לא לפגוע ברגולטורים

"אסור שמהלך שמדבר על הפחתת רגולציה יהפוך למהלך של הפחתת רגולטורים או בעיקר פגיעה ברגולטורים" - כך אמר היום המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בתגובה למהלכי הפחתת הרגולציה שמקדמים משרד ראש הממשלה והאוצר.

בהופעה בפני באי כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה אמר ליכט:  "אנחנו שומעים פה הרבה אמירות זה מתחיל בטיוב הרגולציה ואח"כ הפחתת רגולציה והאוזן העדינה שלי שומעת פה גם אמירות קשות יותר וקשות פחות על הרגולטורים עצמם. פה זה ממוזג ונחמד וחסות אקדמית אבל ברגע שאנחנו יוצאים מכאן לסביבות היותר מיוזעות בחוץ...אנחנו נמצאים בתקופה מאד קשה למגזר הציבורי. להתקפות חוזרות ונשנות על האינטגריטי של הפקידים, על המקצועיות שלהם, על הלגיטימיות של העבודה שלהם.

"בעיניי מאוד מאוד חשוב שהמהלך הזה שמדבר על טיוב הליך הרגולציה לא יהפוך להיות כלי לפגיעה ברגולטורים עצמם. ההגנה על בסיס המשטר הדמוקרטי שלנו לא פחות חשובה משיפור הסביבה העסקית, ללא מגזר ציבורי חזק אמיץ ומקצועי המצב שלנו יהיה הרבה יותר גרוע. בסוף כל אדם במגזר העסקי חוזר הביתה ויש לו משפחה ומישהו צריך לדאוג גם לאינטרס הציבור. אסור שמהלך שמדבר על הפחתת רגולציה יהפוך למהלך של הפחתת רגולטורים או בעיקר פגיעה ברגולטורים עצמם ובעיקר בלגיטימיות שלהם. רגולטור רופס שחושב שהתפקיד שלו הוא לא לעשות את העבודה שלו ולהעלים עין - פוגע בסוף בבסיס של המשטר שלנו".