התביעה של שלמה דרעי נגד "גלובס": הצדדים חוזרים לביהמ"ש

אחיו של שר הפנים, עו"ד שלמה דרעי, הגיש לפני כשנתיים תביעה בסך 100 אלף שקל נגד "גלובס" ■ זאת בעקבות חשיפת העיתון, כי השר מכר לו זכויות בנייה ל-5 דירות בירושלים ב-4.2 מיליון שקל ■ החשיפה הובילה לחקירת המשטרה בעניינו של שר הפנים

אריה דרעי / צילום: שלומי יוסף
אריה דרעי / צילום: שלומי יוסף

ביום ראשון הקרוב יתקיים בבית משפט השלום בירושלים דיון בתביעת לשון הרע שהגיש עו"ד שלמה דרעי, אחיו של שר הפנים אריה דרעי החשוד בשחיתות, נגד "גלובס" ונגד העיתונאית שלומית צור. זאת, בעקבות כישלון ישיבת הגישור בין הצדדים. בית משפט השלום בירושלים שלח את הצדדים לגישור, ולאחר שישיבת גישור הסתיימה ללא תוצאות, חוזרים הצדדים לביהמ"ש.

את התביעה בסך 100 אלף שקל הגיש עו"ד דרעי לפני כשנתיים בעקבות חשיפת "גלובס", כי אחיו השר מכר לו ביולי 2013 זכויות בנייה ל-5 דירות בשכונת גבעת שאול בירושלים תמורת 4.2 מיליון שקל. לאחר החשיפה, פתחה רשות המסים בחקירה על נכסיו של השר דרעי, שהשתכללה לכדי חקירת משטרה שנמצאת בשיאה בימים אלה, וכוללת את עסקת הנדל"ן בין האחים, ופרשייה נוספת אודות כספים שהוזרמו לעמותה בראשות יפה דרעי, רעיית השר.

זכויות ל-5 דירות בירושלים

ערב כניסתו לתפקיד שר בממשלה בתחילת 2015, הגיש דרעי הצהרת הון למבקר המדינה, לפיה יש לו דירה אחת שבה הוא מתגורר ברחוב הקבלן בשכונת הר נוף בירושלים. באוקטובר 2015 חשף "גלובס" כי שנתיים לפני כן מכר השר דרעי לאחיו, עו"ד שלמה דרעי, זכויות בנייה להקמת 5 דירות בשכונת גבעת שאול בירושלים תמורת 4.2 מיליון שקל. נכון למועד הכתבה, היו הדירות - שכבר הוקמו ושוויין מוערך ב-15 מיליון שקל - רשומות עדיין על-שם אריה ויפה דרעי.

בתגובה לכתבה טען עו"ד דרעי כי רכש את הזכויות מאחיו ביולי 2013, וכי והן מיועדות לילדיו. לדבריו, הסיבה לאי-רישום הדירות על-שמם של ילדיו היא טכנית. הוא הצהיר כי הדירות עתידות לעבור על-שמם של ילדיו בעתיד.

"גלובס" והכתבת שלומית צור דוחים - באמצעות עוה"ד יורם מושקט ושירה רייך - את טענותיו של שלמה דרעי. לטענת העיתון, הפרסום לא מהווה לשון הרע ולעו"ד דרעי אין עילת תביעה. לחילופין, טוען העיתון, כי תוכן הכתבה מהווה פרסום אמת שנעשה בתום לב ושיש בו עניין לציבור.

 

חשד לעבירות כלכליות

שר הפנים דרעי ורעייתו יפה נחקרו פעמיים ביחידה להב 433 של המשטרה בחשד לעבירות כלכליות. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אישר לחקור את בני-הזוג בשני חדרים נפרדים במקביל, כדי למנוע תיאום גרסאות.

החקירה הראשונה התבצעה ב-29 במאי והיא נמשכה 11 שעות. מדובר בחקירה שראשיתה באפריל 2016, שנסובה תחילה בחשדות לקיומן של עבירות מיסוי בעיקר בתחום הנכסים, והורחבה לחשדות הנוספים המיוחסים לחשודים רבים, לרבות השר דרעי ורעייתו. אחיו של השר, עו"ד שלמה דרעי, נחקר גם הוא בחשד למעורבות בפרשה במהלך 2016.

לפי ההערכות ופרסומים בכלי תקשורת שונים, חקירת הזוג דרעי עוסקת, בין היתר, בעסקאות נדל"ן שנחשפו ב"גלובס" ושנעשו בין בני-משפחת דרעי. בין היתר, המשטרה בודקת את נסיבות המכירה של הזכויות לחמש דירות בבניין בגבעת שאול בירושלים מהזוג אריה ויפה דרעי לאח שלמה דרעי. העסקאות בוצעו ביולי 2013, זמן קצר אחרי שדרעי נבחר לכנסת וכשנתיים לפני שהתמנה לשר הכלכלה.

בנוסף, בודקים חוקרי המשטרה וחוקרי רשות המסים חשד, כי הווילה של השר ביישוב ספסופה נבנתה בכסף שלא דווח כיאות לרשויות המס. חשד נוסף שנבדק בעניינו של דרעי - שלצד היותו שר הפנים משמש גם כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - הוא שבעלי התפקידים במשרד לפיתוח הפריפריה אישרו העברת כספים לעמותות שקשורות לכאורה למשפחת דרעי, שבראש אחת מהן עמדה רעייתו.

לפי החשד, ההעברות הכספים אמורות היו להתבצע בעת שהשר שדרעי נמצא במצב של ניגוד עניינים, לאור היותו השר הממונה, ובעת שבני-משפחה של דרעי עובדים בעמותות תמורת שכר. באחד המקרים שחוקרת המשטרה אישר המשרד לפיתוח הנגב והגליל העברה של כחצי מיליון שקל לעמותה שבניהולה של יפה דרעי. בסופו של דבר ההעברה לא יצאה לפועל, וזאת בעקבות התערבות של גורמים משפטיים שמנעו אותה.

השר דרעי מצדו בטוח בחפותו ומטעמו נמסר עם התופצצות הפרשה, כי: "השר אריה דרעי אמר כבר מהרגע הראשון כשנודע על פתיחת החקירה, כי ישתף פעולה באופן מלא ויענה על כל שאלה שיישאל. דרעי סומך על מערכת אכיפת החוק שתעשה את עבודתה בצורה אחראית וראויה".