בנק הפועלים חויב לחשוף את כל מסמכי ההלוואות לפישמן

איש העסקים אליעזר פישמן מסבך את מנהלי בנק הפועלים: שופט המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א, מגן אלטוביה, חייב את בנק הפועלים לחשוף בפני בעל מניות מיעוט של הבנק את כל מסמכי ההלוואות שהעניק הבנק לפישמן; פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון המאשרות ודנות בהלוואות שניתנו לו; הערכות שווי לנכסיו של פישמן; דוחות ביקורת וכל מסמך אחר הקשור לחובות ולהלוואות קבוצת פישמן לבנק - החל משנת 2006 ועד היום. זאת, כדי לאפשר בחינת תביעה נגזרת נגד מנהלי הבנק וחברי הדירקטוריון.

השופט אלטוביה ביסס את החלטתו כי יש מקום לחשיפת ההסכמים וההלוואות עם פישמן, על הצהרותיו של פישמן בפני ביהמ"ש בתיק פשיטת הרגל שלו, מהן עולה כי כבר בשנת 2006 נקלעה קבוצת פישמן להפסדים כבדים ומצבה הכלכלי השתנה באופן מהותי. "למרות זאת", כותב השופט אלטוביה, "דומה כי לא מצאו מנהלי הבנק (בנק הפועלים, א' ל"ו) לנכון לעצור את מתן האשראי לקבוצת פישמן ולצמצם את חשיפת הבנק בעסקי הקבוצה".

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה שהגיש משה אהרוני, בעל מניות מיעוט בבנק הפועלים, לחשוף את כל המסמכים הקשורים באשראי, בהלוואות ובכל התקשרות אחרת עם קבוצת פישמן, כאמור כדי לבחון האם יש מקום להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה והדירקטורים בבנק בתקופה הרלבנטית, בהם יאיר סרוסי, ציון קינן, אפרת פלד, והדירקטורים - בכל הקשור להתנהלותם במתן האשראי וההלוואות לאליעזר פישמן והחברות הקשורות אליו, אשר חובו לבנק נאמד ב-.8 מיליארד שקל.

לטענת אהרוני, קיים חשש ממשי שחלק נכבד מהחוב האמור אינו בר פירעון לנוכח הליכי פירוק ופשיטת הרגל שננקטו נגד החברות בקבוצת פישמן ונגד אליעזר פישמן באופן אישי, עד הכרזתו כפושט רגל בשבוע שעבר (יום ד').

הבנק התנגד לבקשה וטען כי המסמכים המבוקשים חוסים תחת סודיות בנקאית ולכן אין לחייב את הבנק לחשוף אותם.

השופט אלטוביה ציין כי אהרוני לא סיפק תשתית ראייתית קונקרטית, המייחסת למי מנושאי המשרה והדירקטורים מעשים המקימים עילת תביעה נגדם ואין לו ידיעה אישית על אירועים שקרו בבנק. עוד ציין השופט, כי שאלות וסברות שמעלה אהרוני "אינן תחליף לראיות ממשיות ואינן תשתית ראייתית ראשונית להוכחת רשלנות או הפרת אמונים".

אולם, ציין השופט, דווקא לתשובת בנק הפועלים עצמו לבקשה צורפו מסמכים שיש בהם כדי "להצביע על פגמים לכאורה שנפלו בהתנהלות מנהלי הבנק בקשר עם שני עניינים הקשורים לאשראי או להלוואות שניתנו לאליעזר פישמן והחברות בקבוצתו".

בין היתר, מתייחס השופט לתצהיר שהגיש פישמן במסגרת הליכי פשיטת הרגל נגדו ובו אמר בין היתר: "בשנת 2006 אירע משבר מוניטרי, שנגרם כתוצאה מהיחלשות של מטבעות שונים בשיעורים משמעותיים, ובהם הלירה הטורקית. כתוצאה מכך, נגרמו לי ולחברות בקבוצה הפסדים כבדים אשר יצרו לי ולחברות בקבוצה, אשר היו חשופות למטבעות אלו, הפסדים כבדים" .

עוד מצטט השופט את דבריו של בא כוח בנק הפועלים בדיון בתיק פשיטת הרגל, שם טען: "הבה נניח שכשהעמדתי את האשראי לרכישת ידיעות אחרונות בשנת 1997, 1998, אולי מאוחר יותר, בסדר גדול של 300 מיליון שקל לעומת מחיר רכישה של 1.1 מיליארד, הבה נניח שלא הייתי מספיק זהיר; ונניח שלנוכח אמות המדיה של היום חוב כזה, מתוך ניסיון עסקים, הייתי לוקח מרווח גדול יותר - זה לא מאיין את החוב, זה לא מעמיד אותו בסימן שאלה. זה לעניין הורתו של החוב, בהיבט יצירת החוב".

"בהתחשב בהיקף האשראי בשנת 2006, ובהפסדים הכבדים שהיו לקבוצת פישמן כבר משנת 2006, מבלי שננקטו צעדים לפירעון החובות של קבוצת פישמן ו/או צמצומם במשך כעשור למרות שהיו בידי הבנק בטוחות לפירעון החובות של קבוצת פישמן או חלקם - נראה שמתקיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור תביעה נגזרת נגד מנהלי הבנק וחברי הדירקטוריון", סיכם השופט.