צבי סטפק על קרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל

במה עדיף להשקיע: במדדי מניות בחו"ל או בקרנות נאמנות מתמחות מוגנות מט"ח? כמו בשנה שעברה, יצאנו לבדוק זאת ■ הממצאים לפניכם

צבי סטפק / צילום: ישראל הדרי
צבי סטפק / צילום: ישראל הדרי

אחר שסקרנו בטור זה את ביצועי הקרנות ממגוון של קטגוריות השקעה בישראל בהשוואה למדדי הייחוס שלהן, נתמקד הפעם בקרנות המשקיעות במניות חו"ל (קבוצת "מניות חו"ל כללי"), כפי שכבר עשינו במדור זה בחודש יוני בשנה שעברה. בקבוצה זו ההבחנה תהיה בין קרנות שאפשרו חשיפה למט"ח (דולר/שקל) וכאלה שאפשרו חשיפה מט"חית מוגבלת - קרנות מוגנות מט"ח.

מדד הייחוס אליו הן יושוו הוא ה-MSCI World, עם ובלי החשיפה המט"חית. הבדיקה נעשתה על-פני שנת 2016 וחמשת החודשים הראשונים של 2017.

כאן המקום לציין, כי רמות החשיפה המט"חית בקרנות שאפשרו לעצמן חשיפה מט"חית מירבית, הן שונות ויכולות להיות גם ברמה של 120%, וגם פחות מ-100%. על-מנת לפשט את הניתוח והמסקנות העולות ממנו, מדד הייחוס אותו בחרנו חושב ברמת חשיפה של 100%.

קרנות מוגנות מט"ח הן קרנות שלא בהכרח מוגנות מט"ח באופן מוחלט, שכן מותר להן להיחשף למט"ח בשיעור של עד 30% מנכסיהן. זאת, להבדיל מקרנות מנוטרלות מט"ח.

ובכל זאת, החמרנו בבדיקה עם הקרנות המוגנות והתייחסנו אליהן כאל קרנות ללא חשיפה מט"חית, שהיו "אמורות" להימנע מפגיעת התיסוף. קרנות אשר מתודולוגיית ההשקעה שלהן שונה מזו של המדד (מדד הייחוס), כלומר, כאלה שמשקיעות רק במניות בעלות שווי שוק מסוים, ו/או קרנות מחקות - לא נכללו בבדיקה.

2016: השפעה שלילית למט"ח

2016 הייתה שנה לא פשוטה, מלווה בתנודתיות גבוהה עבור מרבית מדדי המניות בעולם. תזכורת: עד אמצע פברואר היתה זו פתיחת שנה מהגרועות שהיו אי פעם. מאותה נקודה חלה התאוששות דרמטית, כאשר המשך השנה עמד בסימן הברקזיט ביוני, ובחירתו של טראמפ לנשיאות בנובמבר.

על אף זאת, מדד ה-MSCI World חשוף מטבע השיג תשואה מאוד נאה של כ-7.9% במונחים דולריים, המגלמת תשואה שקלית של כ-6.4%. קבוצת הקרנות, גם היא חשופת מט"ח, השיגה תשואה שקלית של כ-5.1%, כלומר כ-1.3% (בקירוב) פחות מאשר השיג מדד הייחוס. הפער נובע כולו מדמי הניהול שגובות הקרנות.

מתוך 29 הקרנות שנכללו בקבוצה, רק 9 הצליחו להניב תשואה גבוהה מזו של מדד הייחוס, כשהטובה שבהן עלתה בשיעור חריג של 28.8%, וזו בעלת התשואה הנמוכה ביותר ירדה בכ- 2.7%.

קבוצת הקרנות מוגנות המט"ח באותה תקופה הראתה תמונה די זהה. התשואה הממוצעת שלהן הייתה כ-6.4%, 1.5% פחות מאשר תשואת מדד הייחוס, שעלה בכ-7.9%. זוהי קבוצה קטנה מאוד שבה נכללות 5 קרנות בלבד, כאשר רק אחת מהן הכתה את מדד הייחוס. הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר עלתה בכ-13.8%, ואילו המפגרת בתשואות עלתה בכ-2.7%.

אם כן, נראה כי החשיפה המט"חית הייתה לרועץ עבור ביצועי הקרנות החשופות. זאת בגלל התיסוף בשער השקל בשיעור של כ-1.5%. ההשפעה השלילית של החשיפה למט"ח ניכרת כאשר בוחנים את ההבדלים בין התשואות של הקבוצות בינן לבין עצמן, החשופות והמוגנות (5.1% מול 6.4%), ולא ביחס למדד הבנצ'מרק.

2017: דומה ל-2016

המגמה של 2016, נמשכה גם אל תוך פרק הזמן שמאז תחילת השנה הנוכחית. הקרנות עם ובלי החשיפה המט"חית כשלו בביצועיהן בהשוואה למדד הייחוס, אך מבין השתיים, ידן של מוגנות המט"ח הייתה על העליונה. למרות שהתקופה המדוברת קצרה יותר, הפערים בין הקרנות לבין מדדי הייחוס מעט גבוהים יותר מאשר אלו שהיו ב-2016, בעיקר באפיק המוגן מפני השינויים בשער החליפין.

קבוצת הקרנות חשופת המט"ח השיגה בתקופה זו כ-1.6% בממוצע (במונחים שקליים), נמוך בכ- 1.5% מהתשואה השקלית של מדד הייחוס שעמדה על כ-3.1%. על אף הפער הזה, 19 מתוך 36 הקרנות בקטגוריה הזו הצליחו להכות את מדד הייחוס. הקרן המוצלחת ביותר עלתה בכ-7.8%. לעומתה, הקרן שפיגרה סיימה עם תשואה שלילית של כ-15.6%-. התשואה של קבוצה זו נפגעה קשה מהתיסוף העוצמתי של השקל.

לעומת זאת, קבוצת הקרנות מוגנות המט"ח הצליחו להניב תשואות טובות יותר בהשוואה לקרנות חשופות המט"ח, שזה מתבקש, אך גם הן פיגרו בתשואות ביחס למדד הייחוס שלהן. הקבוצה, שמנתה בפרק זמן זה 6 קרנות בלבד, השיגה בממוצע במהלך התקופה תשואה נאה של כ-7.1%, נמוך בכ-3.4% מאשר תשואת הבנצ'מרק, שעלה בכ-10.5% באותה תקופה. אף קרן לא הצליחה להכות את מדד הייחוס. מעניין לראות כי הפערים בין הקרנות שבתוך הקבוצה היו קטנים יחסית, כשהטובה שבהן זינקה בכ-9.2%, ואילו המפגרת מאחור עלתה בכ-5.7%.

בדומה למה שמצאנו בשנת 2016, גם הפעם הקרנות המוגנות הצליחו להניב תשואה עודפת על קבוצת הקרנות בעלות החשיפה המט"חית, אך לא על מדד הייחוס שלהן. אם בשנה שעברה נחלש הדולר ברמה של 1.5% ביחס לשקל, הרי שבחודשים ינואר-מאי השנה ההיחלשות הייתה דרמטית יותר ונקבעה על 7.4%, נתון שמסביר את הפערים בתשואות שבין הקרנות החשופות, לבין הקרנות המוגנות.

המשקיע במרכז ההחלטה

אפיק "מניות חו"ל כללי" סיפק לנו ממצאים מעניינים, בכל הקשור ליתרונות ואו החסרונות שבחשיפה המט"חית. ראינו שבשתי התקופות שבדקנו, הקרנות המוגנות הפגינו, כצפוי, עליונות ברורה במונחים שקליים על-פני החשופות, שכן הן כמעט לא נפגעו מתיסוף השקל.

חשוב לציין כי יכולתם של מנהלי הקרנות רלוונטית רק לעניין בחירת הנכסים עצמם, ולא לעניין ההחלטה אם לאפשר חשיפה מט"חית, אם לאו.

מוצרים אלו בנויים כך שהמשקיע יעמוד במרכז ההחלטה הזו, ורק הוא. באשר לסיכונים שננקטו על-ידי מנהלי הקרנות, מצאנו כי בשלושה מתוך ארבעת המקרים אותם בדקנו, סטיות התקן של הקרנות היו גבוהות יותר משל מדדי הייחוס, בעוד שציוני השארפ של מדדי הייחוס היו גבוהים יותר בכל 4 המדידות. ואכן, המשקיעים תרגמו את הממצאים האלה וזרימת הכספים לקרנות הנאמנות המחקות את מדדי חו"ל, הרבה יותר גדולה מכניסת הכספים לקרנות האקטיביות המנוהלות בתחום זה.

* הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ, ואנליסט ונציג קשרי יועצים בקבוצת תכלית (מבית מיטב דש). אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

קרנות מוגנות
 קרנות מוגנות

צרו איתנו קשר *5988