טקטיקת השתקה של שוקן?

מה הסיבה האמיתית לשאלות הממוחזרות על אליעזר פישמן שהגיעו למערכת "גלובס" מ"דה מרקר"?

זה קרה 24 שעות אחרי שחשפתי פה את התנהלותו של עמוס שוקן, מו"ל "הארץ-דה מרקר"; יממה אחת אחרי שפורסמה כאן (יום א' בערב) גרסתו של אמיר זוהר, לשעבר תחקירן "הארץ", שטען כי תחקיר פרי-עטו, בן 7 פרקים, שחשף פגמים קשים בהתנהלותו של עו"ד רונאל פישר, עבר עריכה, עיצוב גרפי והיה בדרכו לדפוס - ואז נעצר ופרסומו נבלם על-ידי גורמים "מלמעלה". לא רק זאת, זוהר הוסיף כי "התחקיר כלל את כלל הראיות העיתונאיות המקובלות, מסמכים רשמיים, כתבי תלונות, הקלטות וראיונות עם 'נפגעי' עו"ד רונאל פישר". ואכן, זוהר הציג שורה מרשימה של ראיות מפורטות.

זוהר כתב את הדברים במכתב שנמעניו הם שוקן ובעל האתר "ניוז 1" יואב יצחק, לאחר הסדר גישור (בפועל, הסדר כניעה של שוקן), שפרטיו פורסמו כאן ב-19.6. זוהר אף הציע למו"ל "הארץ-דה מרקר" לבדוק "כיצד קרה שחודש לאחר גניזת התחקיר, משך עו"ד פישר שתי תביעות ענק בהיקף של 70 מיליון שקל, שהוא הגיש כנגד עיתון 'הארץ' בשם מעסיקו דאז, ארקדי גאידמק", וגם את זה הזכרנו.

והנה, יממה אחת אחרי שהובאה כאן גם עמדתו של שוקן, שלפיה עורך מוסף "הארץ" דאז ניר בכר הוא שקיבל את ההחלטה על גניזת התחקיר לאור חוות-דעת משפטית שקיבל, והוא עצמו לא היה מעורב בתהליך, אלא נודע לו עליו רק זמן רב לאחר מעשה (כלומר, שוקן, מו"ל במשרה מלאה הידוע במעורבות עמוקה במהלכי העיתון, איכשהו לא ידע מה קרה בעיתונו בעניין מהותי ומקצועי מאוד); יממה אחת בלבד אחרי שהתברר כי ה"ברנז'ה" התקשורתית בחרה לסוכך על שוקן ולא מצאה בפרשה עניין לציבור למרות ההצהרות היומיומיות על זכות הציבור לדעת - יממה אחרי כל אלה הגיע למערכת "גלובס" מכתב ובו 12 שאלות ממוחזרות המלוות באמירות בעילום-שם לעניין יחסי "גלובס" ואליעזר פישמן. זאת, כך נכתב, לקראת פרסום כתבה ב"דה מרקר".

אפשר שהכול מקרי, מקצועי וענייני. אפשר שזו שיטה "נורמטיבית" אצל אבירי הדמוקרטיה והשקיפות - אותם אבירים שהצטופפו בשנת 2008 במלון פלאזה ניו-יורק המפואר, במפגש-אירוח מביך של חנופה ליצחק תשובה ועל חשבונו; אפשר ששוקן לא היה מעורב כלל בקביעת גורל התחקיר של זוהר בעניין פישר ומן הסתם היה מתוודע אליו רק לאחר שהיה רואה אור, כי כך הרי צריך להתנהג מו"ל נאור; ואפשר שלא.

בכל מקרה, הדברים הללו נכתבים כאן כי זכות הציבור לדעת על התנהלותם הבעייתית של שוקן ועיתונו, ובעיקר כי "זכות הציבור לדעת" איננה רק אמירה בעלמא; היא התקיימה ותמשיך להתקיים פה, ב"גלובס", למרות הניסיונות הבוטים לסתום לי את הפה.

eli@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988