פרשת פישמן: אושרה הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית

מופע האימה של הרגולטורים נגד הרחבת הסמכויות של ועדת חקירה פרלמנטרית: "אם החברות יהיו כאן על המוקד, לא תהיה לאזרחי ישראל פנסיה" ■ במקביל מקדמת ועדת הכנסת הצעת חוק שתחייב את הבנקים ואת חברות האשראי להגיע לוועדה ולמסור לה מידע

ועדת הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש (ליכוד), אישרה היום (ד') באופן רשמי את הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התנהלות המערכת הבנקאית והגופים המוסדיים בעניינו של איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן. בראש הוועדה יעמוד יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני).

"ההתייחסות של איפה ואיפה מול הלווים השונים היא אם כל חטאת ובמסגרת הוועדה ייבדקו נותני האשראי והרגולטורים שלהם", אמר קיש בפתח הדיון. "כולנו חייבים את הבחינה הזאת לאזרח הפשוט, שהוא בסופו של דבר זה ששילם את המחיר הכבד על כל אותן תספורות", הוא הוסיף. קיש הדגיש כי ועדת החקירה לא תשים על המוקד את הלווים עצמם שלדבריו לכל היותר "ניצלו פרצות", אלא את "המערכת מסביב שכשלה במבחן התוצאה הסופית".

בניגוד להקמת ועדת החקירה, שכיום קשה למצוא לה מתנגדים שישמיעו את קולם באופן פומבי, ועדת הכנסת געשה היום לאור הצעת החוק שביקש לקדם קיש כצעד משלים להקמת הוועדה. על פי ההצעה, יורחבו הסמכויות של ועדות חקירה פרלמנטריות כך שבכירי הגופים הציבוריים לרבות חברות ציבוריות (בורסאיות) ולא רק הבנקים והגופים המוסדיים, יחויבו להתייצב בפני הוועדה במקרה של זימון לשימוע. ההצעה קובעת עוד כי הגופים הללו יחויבו למסור מידע על פי דרישת הוועדה, גם אם המידע הוגדר על ידי אותם גופים כסודי.

"הצעת החוק הזאת עלולה להיות הרסנית לחברות הציבוריות ולמשק כולו", טען יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר. "בניגוד לבנקים וחברות הביטוח, חברות ציבוריות לא חייבות להיות ציבוריות, הן יכולות להיות פרטיות ולגייס ממקורות אחרים. הצעת החוק הזאת תרתיע אותן, הן לא יגיעו לכאן בצורה שכזאת ויעדיפו להיכנס למחשכים ולא להיות שקופות כלל. אנחנו (הרגולטורים) הפנים של החברות הציבוריות - תזמנו אותנו, שימו אותנו על המוקד ואנחנו ניתן את הדין, לא הן. אתם פוגעים במשקיעים ובציבור", הזהיר האוזר.

גם המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הזהירה מפני החקיקה: "נשתף פעולה עם הוועדה ונסייע לה לרדת לחקר האמת, אנחנו רואים בכך אחריותנו במלוא מובן המילה. עם זאת, הצעת החוק הזאת היא קיצונית ויוצרת סכנה אמיתית לפעילות העסקית במשק הישראלי". בר הזהירה בעיקר מפני הסעיף שמחייב מסירת מידע, שכן לדבריה הוא יפגע גם בעבודת הגופים שמוסמכים כיום לחקור ולגשת למידע המדובר מבלי שהוא נחשף ברבים. "לא יהיה נכון לפגוע בחסינות המידע הסודי שקיים מהחקירות והביקורות של הרשות לניירות ערך ושל הממונה על שוק ההון. היציבות הפיננסית בישראל נשמרה במהלך המשבר הכלכלי העולמי בזכות האפקטיביות של גורמי הבקרה והפיקוח, וצריך לשמר אותה", היא אמרה. הגדילה במיוחד לעשות הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר, ששלחה איום של ממש: "אם החברות יהיו כאן על המוקד, לא תהיה לאזרחי ישראל פנסיה". אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בוועדה כי החקיקה הזו נועדה למטרה אחת: "שיימינג" לבכירי החברות לצורך רווח פוליטי עבור חברי הכנסת. לדבריו, "מדובר בחציית קו אדום שתהרוס את ניצני ההתאוששות בבורסה".