ביהמ"ש עצר מכירת קרקע ללא מכרז ע"י חברה בבעלות פישמן

השופט אורנשטיין: חברת מילוטל פיתוח אינה רשאית למכור קרקע שבבעלותה באזור התעשייה מילואות במועצה האזורית מטה אשר, ויש לבצע הליך התמחרות פומבי על-מנת למקסם את התמורה שתתקבל

אליעזר פישמן ועורך דין יוסי בנקל/ צילומים: שלומי יוסף
אליעזר פישמן ועורך דין יוסי בנקל/ צילומים: שלומי יוסף

חברת מילוטל פיתוח, הנשלטת בשרשור על-ידי איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, אינה רשאית למכור קרקע שבבעלותה באזור התעשייה מילואות במועצה האזורית מטה אשר; ויש לבצע הליך התמחרות פומבי על-מנת למקסם את התמורה שתתקבל בעבור המקרקעין - כך קבע הבוקר (ב') נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, שעצר את העסקה למכירת הקרקע בתמורה לכ-38 מיליון שקל. 

אורנשטיין מינה את עו"ד יוסי בנקל, הנאמן על נכסיו של פישמן, לצד נציגי הבנקים והחברה, לפקח ולנהל את המכירה הפומבית של המקרקעין.

ההחלטה ניתנה לבקשת עו"ד בנקל, שפנה לבית המשפט בחודש שעבר בבקשה דחופה לעצור את מכירת הנדל"ן שבבעלות פישמן, לאחר שלטענתו לא נעשה כל ניסיון על-ידי החברה למקסם את התמורה. בין היתר טען עו"ד בנקל כי "פישמן מנסה למכור את הנכס באורח בלתי מיטבי".

בבקשה נטען כי בסוף מאי הגיש לו פישמן הודעה על מכירת הנכס השייך לחברת מילוטל פיתוח, לפיה החברה עתידה למכור קרקע שבבעלותה בשטח של כ-66 אלף מ"ר המצויה באזור התעשייה מילואות במועצה האזורית מטה אשר. זאת כאשר לטענתו, לא הובאו לידיעתו זהות הרוכש, ואם יש לו יכולות כלכליות.

עוד לפי הבקשה, אליעזר פישמן מחזיק ב-50% מהחברה בשרשור, וכך גם רעייתו טובה. מנהלי החברה הם פישמן עצמו, אשתו ורונית אבן. הקרקע היא אחד מנכסי מילוטול פיתוח, והיא משועבדת לטובת בנק לאומי ובנק דיסקונט בגין חובות החברה-האם שלה, מילוטל ירקות מוקפאים. לפיכך, 28 מיליון שקל מתוך כספי התמורה ממכירת הקרקע צפויים לעבור לבנקים.

הזמנה להציע הצעות

לטענת עו"ד בנקל, עם קבלת ההודעה על המכירה, הוא הודיע למילוטל פיתוח כי אין בידיו האפשרות להסכים לעסקת המכר, שלא מעלה כל ניסיון אמיתי למצוא את הרוכש האולטימטיבי, שהציע סכום מקסימלי. בנקל אף צירף הצעה ראשונית מצד ג', שהתחייב ל"מחיר רצפה" של 650 אלף שקל לדונם, סך ההווה תמורה של כ-42.9 מיליון שקל - כ-5 מיליון שקל יותר מההצעה המקורית.

אולם, נטען בבקשה, החברה, או למעשה פישמן ובני משפחתו השולטים בה, אינם מסכימים לניהול הליך מכר משותף יחד עם הנאמן. לטענת עו"ד בנקל, לא הייתה נכונות אמיתית מצד החברה לבצע הליך התמחרות בלא סייגים, שתופרים מראש את עסקת המכר במתכונתה הראשונית, לפי מידותיו של המציע הראשון. "כל זאת" נכתב בבקשה, "כאשר עסיקנן בנכס אשר חלק משמעותי ממנו שייך במובהק לחייב חדל פירעון, שמצבת חובותיו עולה באורח ניכר על מצבת נכסיו".

הנאמן ביקש מבית המשפט למנותו ככונס הנכסים לצורך מכירת הקרקע ולהורות כי התמורה שתתקבל תוחזק על-ידיו בחשבון נאמנות נפרד עד להחלטה אחרת.

חברת מילוטל פיתוח התנגדה לבקשת הנאמן וטענה - באמצעות עו"ד שולי גולדבלט - כי הצעת הרוכשים עמם התקשרה עדיפה על פני ההצעה שהעלה הנאמן. בנק לאומי השאיר את הבקשה לשיקול-דעת בית המשפט, אך בנק דיסקונט תמך באישור עסקת המכירה.

בית המשפט נענה כאמור לבקשת הנאמן ועצר את העסקה למכירת הקרקע, תוך שהוא ממנה את הנאמן, לצידם של נציגי הבנקים והחברה, לפקח ולנהל את המכירה הפומבית של המקרקעין.

"בנסיבות המקרה שוכנעתי כי לא נעשה הדרוש למקסם את התמורה של המקרקעין", קבע השופט אורנשטיין. "לפנינו הצעות של מכירת מקרקעין לאחר משא-ומתן שקיימה מילוטל פיתוח עם קבוצת רוכשים ומבלי שנעשה הליך של הזמנה להציע הצעות.

"זאת ועוד, הוגשה הצעה גבוהה מזו של קבוצת הרוכשים על-ידי חברת מילואות (חברה שהגישה הצעת רכישה בסך כ-40 מיליון שקל - א' ל"ו), אשר שופרה במידה לא מבוטלת מהצעתה הראשונית. משכך, אין ספק כי התמורה שהוצעה אינה בהכרח המרבית שניתן לקבל עבור המקרקעין, ולא ניתן לשלול שבהליך התמחרות יוצעו הצעות גבוהות מההצעה המרבית שהתקבלה".

חובות של מיליארדים

אליעזר פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוכרז כפושט רגל בחודש שעבר. זאת, בגין חובות של מיליארדי שקל. "עסקינן בחייב שהיקף חובותיו עצום, ואף לגישתו לאחר מימוש הנכסים יעמוד החוב על סך של כ-1.5 מיליארד שקל", כתב השופט אורנשטיין בהחלטה על ההכרזה.

השופט מינה את עו"ד בנקל כנאמן לנכסי פישמן בהליך פשיטת הרגל. המשמעות היא שבנקל מוסמך לתפוס את כל רכוש פישמן, לאתר אותו ולפעול למימושו לטובת קופת הנשייה.

ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון "פורבס ישראל" לשנת 2013 הוערך הונו של פישמן ב-2.7 מיליארד שקל. הוא שלט בחברות ציבוריות ופרטיות רבות, ובראשן כלכלית ירושלים ומבני תעשייה - וזאת באמצעות מבנה החזקות מורכב. החברות היו בעלות פעילות במגוון תחומים, כגון גופי תקשורת כגון "ידיעות אחרונות" ו"גלובס", חברות יצרניות, חברות שהן בעלות בנכסי נדל"ן רבים, בחברת הדלק טן ועוד.

פישמן גלגל את חובותיו שהלכו וצמחו למיליארדים במשך שנים רבות כמעט באין-מפריע. היקף החובות הגיע לסך של 4 מיליארד שקל, ולפי הערכות זהירות, לרבות של פישמן עצמו, לאחר מימוש הנכסים של איש העסקים ייוותר עדיין חוב עצום המוערך בכ-1.5 מיליארד שקל.