פתיחת עסקים בשבת: העליון יקיים דיון נוסף בהרכב מורחב

בפסק הדין נקבע כי התיקון לחוק העזר עירוני שיזמה עיריית ת"א, המאפשר פתיחת עסקים מסוימים בשבת, לא יבוטל ■ עוד נקבע בפסק הדין כי התיקונים לחוק העזר הותקנו בסמכות ואינם סותרים את חוק שעות עבודה ומנוחה

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון (צילום: איל יצהר)
מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון (צילום: איל יצהר)

בית המשפט העליון יקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, בשאלת פתיחת החנויות בתל-אביב בשבת. פסק הדין נשוא הבקשה לדיון נוסף ניתן בידי הנשיאה מרים נאור, אליה הצטרפו אליה השופטות אסתר חיות ודפנה ברק-ארז, ובמסגרתו נקבע כי התיקון לחוק העזר עירוני שיזמה עיריית תל-אביב, המאפשר פתיחת עסקים מסוימים בשבת, לא יבוטל. עוד נקבע בפסק הדין כי התיקונים לחוק העזר הותקנו בסמכות, ואינם סותרים את חוק שעות עבודה ומנוחה.

השופטת דפנה ברק-ארז אף התייחסה בפסק דינה לאופי השבת במדינה יהודית ודמוקרטית, שבהקשר הספציפי ניתן עיצובו בידי הרשות המוניציפלית - עיריית תל-אביב; וסיימה את פסק דינה באומרה כי הדיון על דמות השבת בתל-אביב "ראוי שיוסיף להתקיים". 

בקשת הדיון הנוסף תתייחס לשאלות עקרוניות שעלו בהליך, ובין היתר לעניין אילוצם של בעלי עסקים קטנים לבחור בין עבודה בשבת ופגיעתה בבעל העסק ובמשפחתו לבין אבדן פרנסה; היחס בין חוק שעות עבודה ומנוחה לחוק העזר, שעל פי הטענה פסק הדין הקודם של ביהמ"ש העליון בעניין סותר אותו; והשפעות רוחב של חוק העזר הנתקף, לרבות עבריינות כלכלית ופגיעה בזכויות חלשים כנטען.

ב-2014 יזמה עיריית תל-אביב תיקון לחוק העזר, שהתיר פתיחת עסקים מסוימים בשבת במרכולים וב-3 מתחמי מסחר. שר הפנים דאז, גדעון סער, אישר פתיחת עסקים בשבת ב-3 מתחמים - נמל תל-אביב, נמל יפו ומתחם התחנה - פתיחת חנויות נוחות בתחנות הדלק בשבת והרחבת חריגים לפתיחת מסעדות ובתי מרקחת בשבת, אך פסל את ההוראות הנוגעות לפתיחת מרכולים. באוקטובר 2014 הורה סער על עיכוב פרסום התיקון בחוק, ומאז אותו מועד לא התקבלה כל החלטה נוספת. הפרשה הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון בעקבות התיקון, לאחר שמספר בעלי מכולות קטנות לבג"ץ בטענה, כי התיקונים לחוק פוגעים בהם. בג"ץ דחה את העתירות וקבע, כי התיקון שעשתה עיריית תל-אביב תקף. ואולם, בעלי העסקים לא ויתרו והגישו בקשה לקיים דיון נוסף בהחלטה לאור חשיבותו של הנושא.

עירית תל-אביב הביעה התנגדות לדיון נוסף, וטענה, בין השאר, כי הנושא כבר הוכרע ואין צורך בהרחבת הרכב; לא נקבעה לשיטתה הלכה חדשה המצדיקה דיון נוסף; חוקי העזר ניתנו בסמכות, ואין חובה לשיטתה לאסור פתיחת עסקים בשבת.

עוד במסגרת ההליך, ביקשה עמותת "קואליציית שבת שויון" להביא עמדתה לפני בית המשפט ולחלופין להצטרפות. העמותה מבקשת לצמצם את המסחר בשבת עד כדי ביטולו, ונטען כי עמדת המדינה כפי שהוגשה "הרסנית לדמותה היהודית של מדינת ישראל, מנוגדת לדין הנוהג וחורגת מכלל הגישות הציבוריות" לעניין השבת. המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט אליקים רובינשטיין, לא אישר את ההצטרפות.

רובינשטיין, כאמור, נעתר לבקשה לקיום דיון נוסף, ובאופן חריג נימק את החלטתו. "תהא התוצאה אשר תהא, ראויה השבת, שעל מעמדה בעולמה של יהדות אין צורך להכביר מלים, שעניינה יידון וילובן כשכלל העמדות לפני בית המשפט, בודאי נוכח השלכות הרוחב, פינה ויתד לאחרים", כתב רובינשטיין בהחלטה.

עוד הוסיף השופט, כי "גם בעלי מכולת קטנים, אל מול המרכולים ואפשרויות כוח האדם שלהם, מצויים בכל יישוב. הדיון הנוסף ניתן בזה, ואיני רואה מקום בשלב זה לקבוע, כי יחול רק על חלק אחד מפסק הדין נשוא הבקשה כהצעת היועץ המשפטי, בכל הכבוד. הדיון הנוסף יחול על פסק הדין כולו, וההרכב יכריע כמובן כטוב בעיניו".

כעת, על פי ההחלטה, הנשיאה נאור אמורה לקבוע את ההרכב המורחב לדיון הנוסף.