המדינה הציעה לאחרונה לשלם מאות אלפי שקלים לאיברהים וחאדר קוזלי שמצאו את גופתו של החייל מג'די חלבי בספטמבר 2012. אולם, השניים סירבו להצעה והם עומדים על דרישתם לקבל מיליוני שקלים כפרס - כפי שהובטח. כך נודע ל"גלובס". הצעת המדינה הועברה לאחים קוזלי בעקבות דיון בערעור שהגישו השניים לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי בחיפה מלפני כשנה, לדחות את עתירתם לקבלת הפרס בסך 10 מיליון דולר שהעמידה תנועת "לחופש נולד" למי שיביא מידע על החייל בעת שהיה נעדר.
בנוסף, במסגרת הדיון בערעורם של מוצאי גופתו של חלבי רמזו שופטי העליון, ניל הנדל, יצחק עמית, ג'ורג' קרא, כי הם עשויים להתערב בהחלטת המחוזי ולשנות אותה. "התיק הזה מעניין מאוד מבחינה משפטית, אנחנו קראנו את התיק ודיברנו הרבה על התיק יחסית וגם התכוננו בצורה אחרת, כי זה מעלה שאלה משפטית ברורה.. יש הרבה דרכים להסתכל על התיק הזה, וצריך תמיד לזכור שמה שבית משפט מחוזי, קשה לו לעשות, אז בית משפט זה - רשאי", אמר השופט הנדל.
עם זאת, הדגיש השופט הנדל כי "כרגע אנחנו לא יודעים מה נחליט.. הצדדים טענו בצורה ראויה ומקיפה. התיק הזה ממילא דורש מחשבה, כי כל עמדה דורשת הרבה שאלות. מה שנראה לנו - וזה כן פה-אחד - אנחנו חושבים שזה תיק שההיגיון הבריא, שעדיף להגיע לפשרה ולא ללכת על כל הקופה".
מציאה אקראית
חלבי המנוח יצא מביתו בדלית אל-כרמל ב-24 במאי 2005 לעבר הבסיס בו שירת. הוא משך כסף מכספומט בקרבת ביתו ורכש פחית שתייה, המתין לטרמפ, אך אז נעלמו עקבותיו. מודעות ענק עם תמונתו של החייל הנעדר ובהן הקריאה להביא מידע אודותיו נתלו ברחבי הארץ ובעיקר בצפונה. המשטרה ניסתה כמה כיווני חקירה לאורך השנים, וגם עמותת "לחופש נולד" השתתפה במאמצים לאיתורו. העמותה הכריזה אף על פרס בשווי 10 מיליון דולר למי שימסור מידע אודותיו.
באוקטובר 2012 נמצאה גופתו של החייל הנעדר ביער עוספיה בכרמל, על-ידי עובד קק"ל, איברהים קוזלי, בעת שהיה עסוק בכריתת עצים במסגרת עבודתו. בהמשך, הגישו בני-משפחת קוזלי תביעה בסך 40 מיליון שקל נגד עמותת "לחופש נולד" ונגד המדינה, בדרישה לקבל את הפרס שהוצע. זאת, למרות שעמותת "לחופש נולד" שהציעה את הפרס פורקה וחדלה מלהתקיים.
ב-8 ביוני 2016 דחה שופט המחוזי בחיפה, אברהם אליקים, את תביעת האחים קוזלי. השופט פסק כי הגופה נמצאה על-ידי האחים במקרה, מבלי שהם ידעו שהם מוצאים את גופת חלבי, ומבלי שבעת ביצוע עבודות כריתת העצים במקום הם התכוונו לבצע פעולת קיבול (קבלת ההצעה של העמותה להביא מידע הקשור לחייל) או להביע רצון מבחינה אובייקטיבית, להתקשר בחוזה עם העמותה שהציעה את הפרס, או עם המדינה. השופט כתב כי "מציאה אקראית לא מהווה קיבול, וכי חייב להיות קשר סיבתי בין הקיבול ובין ההצעה".
עם זאת, השופט ציין כי "לו הייתה לי סמכות בחוק, הייתי מזכה את התובעים בגמול, שכן במעשיהם הם הביאו לתוצאה אותה רצתה המדינה ושהביאה לחיסכון במשאבים לעתיד".
באמצעות עוה"ד רחל בן-ארי, יובל אדלר, מוחמד לוטפי ועדי ערמן ממשרד בן-ארי-פיש-סבן ושות', ערערו האחים קוזלי לעליון. בדיון בערעור התעורר דיון מרתק בשאלה המשפטית, אם ניתן להתייחס אל מערכת היחסים שבין המדינה לאחים קוזלי כחוזה מחייב של הצעה (למתן הפרס) וקיבול של ההצעה (על-ידי האחים קוזלי במציאת הגופה).
השופטים הקשו על בא-כוחם של האחים, עו"ד אדלר, בסוגייה. השופט עמית אמר: "נניח יש מיליון דולר על הראש של מלך בגדד ודרסתי אותו בטעות, אז לשיטתך הוא זכאי לפרס?". עו"ד אדלר השיב: "אם זה פרשנות למבחן התוצאה, אז כן. יש פסיקה שאומרת שפרסום שפורסם באופן שתלוי בתוצאה, אז לא סביר לדרוש קיבול".
השופט עמית המשיך: "אם אדוני גורר אותי למבחן התוצאה, אז אם אני צריך לפרש אולי שאני מפרסם הצעה כזו, מה אני רוצה? אני רוצה להניע, לתמרץ, לפתות, אני רוצה שמישהו יעשה משהו". בא-כוח האחים השיב: "המטרה של המדינה היא להחזיר הביתה את השבויים והנעדרים. המציאה של הנעדר/השבוי חוסכת למדינה עשרות מילוני שקלים על החיפוש, ולכן היה מאוד חשוב למדינה להחזיר אותם הביתה בכל דרך. המדינה נמנעה מלהביא עדים, וצריך לזכור שהמדינה אף פעם לא החליטה שהפרס לא מגיע בנסיבות האלה".
בשלב מסוים ביקשו שופטי העליון מהצדדים לנסות להגיע לפשרה. הצדדים יצאו מהאולם, וכשהם חזרו מסרה באת-כוח המדינה, עו"ד רקפת פלד, כי המגעים נכשלו. "נבקש פסק-דין, אמרה. "הפערים הם של מיליונים. מדובר במאות אלפים מול מיליונים - זה לא משהו שנמצא באותה סקאלה שאפשר לגשר עליו". בית המשפט העליון צפוי לפרסם את החלטתו בימים הקרובים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.