ראשי תע"א: "בתוך ימים ייקבע גורל תעשיית לווייני התקשורת"

ראשי תע"א מאיימים כי היעדר תוספת מימון מהמדינה יוביל לסגירת הפעילות ■ "אנו מתקרבים לנקודת האל-חזור באובדן יכולותיה של ישראל בתחום", טוענים, "מאז אובדן עמוס 6 לפני 10 חודשים לא התקבלה כל החלטה"

OPTSAT 3000. נרכש במסגרת עסקה עם איטליה  / צילום: תע"א
OPTSAT 3000. נרכש במסגרת עסקה עם איטליה / צילום: תע"א

כשבוע לפני שיגור שני לוויינים שיוצרו במפעל חלל של התעשייה האווירית, רומזים ראשי החברה כי היעדר סיוע ממשלתי עשוי להשליך בקרוב מאוד על עתיד תעשיית לווייני התקשורת.

"בתוך ימים, נצטרך להחליט על גורל תעשיית לווייני התקשורת בישראל", אמר היום (ג') ל"גלובס", מנהל מפעל חלל של החברה, עופר דורון. "באין ברירה, ניאלץ לסגור את הפעילות שלנו בתחום, ועשרות המהנדסים והמדענים שמעורבים בה ישובצו בתפקידים אחרים בתחום לווייני התצפית ובתחום הטילים".

מנכ"ל תע"א, יוסי וייס, הזהיר אף הוא כי "אנחנו מתקרבים לנקודת האל-חזור באובדן יכולותיה של ישראל בתחום לווייני התקשורת, ואני קורא לממשלה לקבל החלטה מיידית בנושא".

בספטמבר 2016 הושמד לוויין התקשורת עמוס 6 שיוצר בתע"א לחברת חלל תקשורת שבשליטת איש העסקים שאול אלוביץ'- בעקבות פיצוץ ברקטת השיגור של חברת ספייס אקס, בפלורידה שבארה"ב.

על רקע פיצוץ הלוויין טרם שיגורו, ועדה מיוחדת שהוקמה בראשות מנכ"ל משרד המדע והחלל, פרץ וזאן, בחנה מהלכים שיבטיחו את המשך קיומה של תעשיית לווייני התקשורת - המרוכזת בתע"א.

בדצמבר האחרון הוועדה הגישה את המלצותיה, ובהן דרישה לתוספת של 120 מיליון שקל מדי שנה לתקציב סוכנות החלל הישראלית למען פיתוח לוויינים ומיזמים בחלל; תמיכה במיזמי פיתוח של מוצרים בתחום החלל שיתחרו בשוק העולמי והקמת מערך של ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו זמנית. עוד קבעה הוועדה כי לישראל צורך חיוני ביכולות עצמאיות להשגת מידע ולהעברתו באמצעות לווייני תקשורת משלה.

חודשים ארוכים חלפו מאז הגשת ההמלצות, אך בשטח הן לא מורגשות: "מאז אובדן עמוס 6 לפני כ-10 חודשים לא התקבלה כל החלטה לגבי עתיד התחום, מה שיוביל בסופו של דבר לאובדן הידע והיכולות הטכנולוגיות שנצברו. אנחנו מתקרבים לחיסול יכולותיה של ישראל בתחום זה, בעל-כורחנו", אמר וייס.

לדברי דורון, "עד עצם הרגע הזה לא ברור לנו אם המדינה רואה בתחום לווייני התקשורת צורך אסטרטגי או לא. תעשייה כזאת לא יכולה להתקיים בלי השקעות בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. אם התחום הזה חשוב למדינה - עליה להשקיע בו. למרות שהוועדה שהוקמה בעקבות הפיצוץ של עמוס 6 הגישה בסוף השנה את המלצותיה בנושא, לא קיבלנו עד עכשיו אגורה. כנראה שגם אי החלטה זו החלטה. אפילו חלל תקשורת התייאשה מהתנהלות המדינה ויצאה למכרז בינלאומי לקראת הצטיידות בלוויין תקשורת חדש. כשנסגור את הפעילות שלנו בתחום הזה, לא נוכל לחזור אליו שוב. זה לא ישתלם".

מנכ"ל משרד המדע והחלל, פרץ וזאן, אמר היום ל"גלובס" כי "אנחנו מקיימים דיונים רבים בנושא זה מול גורמים שונים, ואחד מהן הוא משרד האוצר, וזאת כדי לאפשר את יישום ההמלצות. הוועדה קבעה כי לווייני התקשורת הם צורך לאומי, ולפיכך על המדינה לתמוך בתעשייה זו תוך הקצאת משאבים מתאימים. אנו מקווים שנגיע להבנות בנושא זה מול משרד האוצר במהלך השבועות הקרובים. כן, הזמן דוחק והייתי מצפה שדברים יקרו מהר יותר".

ונוס ו-OPTSAT בדרך לשיגור

ובינתיים, גם בתע"א וגם במשרד המדע והחלל ניכרת בימים האחרונים דריכות רבה לקראת השיגור הצפוי בשבוע הבא, 2 באוגוסט, של שני הלוויינים הישראליים - OPTSAT 3000 ו-ונוס. שני הלוויינים יינשאו לחלל מאתר השיגור קורו שבגינאה הצרפתית.

OPTSAT 3000 הוא לוויין ביון שנועד לשמש את מערכת הביטחון האיטלקית. לוויין זה נרכש מהתע"א במסגרת עסקה בין ממשלת איטליה לבין ממשלת ישראל שכללה מכירת מטוסי אימון איטלקיים לחיל האוויר הישראלי.

הלוויין ונוס, המיועד לצרכי מחקר, נבנה במסגרת מיזם משותף של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית. מדובר בלוויין מתקדם, היפר-ספקטראלי, המיועד לביצוע של משימות מחקר בתחומי החקלאות והסביבה.

הלוויין הוגדר בידי בכירי תע"א כ"פורץ דרך טכנולוגי", וזאת בזכות מצלמה מתקדמת המותקנת בו, פרי פיתוח של חברת אל-אופ מבית אלביט מערכות, ומערכת הנעה חשמלית וחדשנית, שפותחה ברפאל מערכות לחימה מתקדמות. מערכת הנעה זו אמורה לאפשר לוונוס לשנות את מיקומו בחלל, תוך הפחתה משמעותית של כמות האנרגיה הנצרכת לשם כך ותוך הארכת תוחלת החיים שלו בחלל.

ונוס יידע לצלם נקודות שיוגדרו לו מאותו גובה ומאותה זווית מדי יומיים, באופן שיוכל לקדם מחקרים בתחום החקלאות, הסביבה, צמחיה ועוד. כך, הלוויין יכוון לעבר 110 אתרים שונים ברחבי העולם. תחילה הוא יוצב בגובה של כ-720 קילומטר בחלל וכעבור כשנתיים וחצי הוא יתייצב בגובה נמוך יותר, של כ-450 קילומטר מעל כדור הארץ, וזאת כדי לשפר את רזולוציית הצילומים שלו.

OPTSAT 3000. נרכש במסגרת עסקה עם איטליה  / צילום: תע"א
 OPTSAT 3000. נרכש במסגרת עסקה עם איטליה / צילום: תע"א

OPTSAT 3000

סוג הלוויין: ביון

המשתמש: מערכת הביטחון האיטלקית

גובה: כ-450 קילומטר

משקל: 368 ק"ג

ונוס. נבנה במסגרת מיזם משותף ישראלי-צרפתי  / צילום: תע"א
 ונוס. נבנה במסגרת מיזם משותף ישראלי-צרפתי / צילום: תע"א

ונוס

סוג הלוויין: מחקר

המשתמש: סוכנויות החלל של ישראל וצרפת

גובה: התחלה ב-720 קילומטר וירידה ל-450 ק"מ בהמשך

משקל: 265 ק"ג

צרו איתנו קשר *5988