לראות את הנולד: מניות להשקעה בתחום הבינה המלאכותית

בגוגל, אפל, מיקרוסופט ואינספור סטארט-אפים מאמינים שבינה מלאכותית היא הבטחה גדולה בעולם המחר ■ מכרה מידע עצום לא מפוענח ופוטנציאל חיסכון של עשרות מיליארדים גורמים לחברות הגדולות לצאת לציד בתחום

בינה / צילום: shutterstock
בינה / צילום: shutterstock

היזם אילון מאסק התראיין לפני שבוע וטען כי הבינה המלאכותית (Artificial intelligence) היא סכנה משמעותית למין האנושי וקרא למהר ולהכניס אותה תחת רגולציה. לשמוע הצהרה זו מצד מי ששבר וממשיך לשבור מוסכמות ורגולציות, מצריך התייחסות. מהי בינה מלאכותית ומדוע מהווה זו סכנה? ולא פחות חשוב מזה, האם ישנן חברות מעניינות להשקעה בתחום?

הבינה המלאכותית, שבאופן מופשט היא הטכנולוגיה המאפשרת למחשבים ללמוד ולפתור בעיות בדרך שבעבר יכלו רק בני אדם לעשות, אינה חדשה. מספר אירועים בעבר נחשבים כמשמעותיים בהתפתחות הטכנולוגיה. ב-1969 מדענים באוניברסיטת סטנפורד פיתחו לראשונה רובוט בעל יכולת קבלת החלטות עצמית בסיסית. ב-1997 מחשב העל של IBM, "הכחול הגדול", ניצח את אלוף העולם בשחמט, גארי קספרוב. בשנת 2011 מחשב העל של IBM, "ווטסון", ניצח את אשף הטריוויה, קן ג'נינקס, במשחק ג'פרדי ובשנת 2016 ניצח ה-DeepMind של גוגל את האלוף הסיני במשחק "גו". למעבר מעידן המחשוב, בו בני האדם "אומרים" למחשב כיצד לפעול, לעידן בו מחשבים "לומדים" כיצד לפעול, יש השלכות לכל תחום בחיינו ולכל תעשייה ונראה כי זהו אחד השינויים המשמעותיים ביותר שעוברים על המין האנושי בעידן המודרני.

מה השתנה בשנים האחרונות, שהביאו למצב בו בכל יום אנו שומעים על בינה מלאכותית, בין אם זאת חברת סטארט-אפ שמוקמת או נרכשת, בין אם זו חברת ענק שמיישמת פרויקט בתחום ובין אם זה מחקר שמתחרה עם מחקר אחר בתחזיות מפלצתיות לגבי גודל השוק הפוטנציאלי? לעניות דעתי, הבום הטכנולוגי אותו אנו חווים בשנים האחרונות, מושפע ולטובה ממשבר הסאבפריים של שנת 2008. ריביות שליליות ותשואות אג"ח אפסיות שלחו משקיעים וכספים בהיקפי עתק להשקעות טכנולוגיה בעלי פוטנציאל תשואה-סיכון גבוהים מבעבר והאיצו את המהפכות הטכנולוגיות השונות בעולם הדיגיטלי בו אנו חיים.

 

3 מאיצי הבינה המלאכותית

בהקשר לבינה המלאכותית, שלושה שינויים משמעותיים מאיצים את ההתפתחות בתחום. ראשית, זו כמות המידע הנשמרת ברמה יומית, שרק הולכת וצוברת תאוצה. לפי IDC, כמות זו צפויה להגיע ל-44 טריליון ג'יגה בייט (זטה בייט) בשנה בשנת 2020. יישום דור G5 ברשתות סלולר צפוי להאיץ עוד יותר את כמות המידע המיוצרת ונשמרת. תופעה חשובה שנייה היא הוזלת עלות חומרה שהופכת זמינה כמעט לכל, תוך האצה משמעותית ביכולת העיבוד של מעבדים. התפשטות השימוש בענן שיפרה את דיוק ומהירות העיבוד כמו גם תרמה להוזלת שמירת המידע. הנושא השלישי המאפשר האצת השימוש בבינה מלאכותית, הינו האלגוריתמים הזמינים ומפותחים שפתוחים לשימוש מפתחים כמעט בצורה בלתי מוגבלת. Tensorflow של גוגל, Torch שבשימוש פייסבוק או Caffe של Berkeley זמינים ובעלי יכולות ניתוח מאגרי מידע מורכבים.

תתי תחומים נוספים ורבים התפתחו מהבינה המלאכותית ומוזכרים בנשימה אחת, כש"למידת מכונה" (Machine Learning) הוא הנפוץ בהם. "למידה" זו בהפשטה היא אלגוריתמים המאפשרים למחשב ללמוד מדוגמאות ומידע ולא להסתמך על תוצאות ומסקנות נתונות, כאשר המטרה הסופית היא לאפשר למחשבים ללמוד מנסיונם הם, בלי להיות מתוכנת מראש לכך. תת-תחום נוסף הוא "הלמידה העמוקה" (Deep Learning), המאפשרת למחשב להתנתק מהצורך בקביעה מראש של סט הנתונים הרצוי או המועדף, תוך שימוש באלגוריתמים לצורך ניתוח קול, תמונה ואפילו תחושות בהקשרים אלו.

תחום הבינה המלאכותית מתפתח היום בדומה להתפתחות האינטרנט בסוף שנות ה-90. IBM ו-Accenture העריכו את גודל השוק בשנים 2020-2025 בכ-400 מיליארד דולר ויש המעריכים כי לא רחוק היום בו התחום יעבור בגודלו את סך תחום המחשוב (IT), העומד על 1.5 טריליון דולר. מחקרים אחרים, שיורדים לרזולוציה ענפית, מעריכים את שוק הבינה המלאכותי בשנת 2025 לחקלאות בסך 20 מיליארד דולר, את חיסכון ההוצאות בתחום הבריאות ב-34 מיליארד ואת ההכנסות החדשות בתחום ב-43 מיליארד. בדומה, מעריכים כי בתחום המסחר ייחסכו 54 מיליארד וייווצרו הכנסות חדשות בסך 41 מיליארד ובתחום האנרגיה ייחסכו 14 מיליארד דולר.

נראה כי לא יהיה תחום או ענף כלכלי שלא יושפע ממהפכה זו, הנמצאת רק בחיתוליה למרות ה"הייפ" הגדול. מחקר של מקנזי הראה שבארה"ב חברות מנצלות רק 18% מפוטנציאל המידע שברשותן, ורק 12% בצרפת ו-10% בגרמניה, כאשר במרבית השווקים בעולם המספר נמוך מכך.

יותר צמיחה בידי פחות אנשים

המספרים הנמוכים מעידים על "מכרה הזהב" הקיים בדמות מידע בלתי מנותח ובו לא נעשה שימוש.

אם ננסה לפשט את התמורות, ניתן לאמר כי אותה בינה מלאכותית תביא במשך השנים לשיפור בפריון וגידול בתפוקה, תהליך שיביא מחד גידול בצמיחה הכלכלית אך זו תהיה מרוכזת בידי מעטים יותר באוכלוסייה, כאשר החברות שיעשו בה שימוש מושכל, ישפרו את רווחיהן על חשבון התייעלות בכוח אדם. בגודלמן זקס צופים כי עד 2025 שיפור הפריון כתוצאה ישירה מיישום בינה מלאכותית יגיע בארה"ב לבדה ל-1.6%. לשיפור פריון על חשבון תעסוקה ושכר יש השלכות דמוגרפיות משמעותיות שאנו ככל הנראה לא ערוכים להן.

אחת המדינות המתקדמות ביישומי בינה מלאכותית לצד ארה"ב, היא בצורה לא מפתיעה סין, לה משאבים כלכלים כמעט בלתי מוגבלים ואשר מזהה שוב ושוב את המגמות הכלכליות והטכנולוגיות בעולם. במאי 2016 פורסמה בסין תוכנית תלת-שנתית שנקראה Internet Plus, קרי אינטרנט פלוס בינה מלאכותית. הודעת המשך פורסמה גם בסוף השבוע האחרון. בתוכנית הוגדרו שישה תחומים בהם סין תיתן תמיכה ממשלתית משמעותית לפיתוח ויישום טכנולוגיות, מתוך כוונה להיות מובילה עולמית בתחום. עד 2020 מתכוונת סין להשקיע 22 מיליארד דולר, עד 2025 - 59 מיליארד ועד 2030 סכום מדהים של 147 מיליארד דולר. נציין כי כבר בשנת 2013 עקפה סין את ארה"ב במספר המדענים בתחום בניה מלאכותית ו"למידת מכונה". שלוש הענקיות הסיניות Baidu, אליבאבא ו-Tecent מובילות את שוק הבניה המלאכותית, כאשר לפי חברת המחקר IResearch, 60% מהחברות עוסקות בזיהוי קול ו-12.5% בזיהוי תמונה. חברות נוספות מוכרות פחות ייהנו מתחום הבינה בסין, כמו Hikvision בתחום הסייבר, Iflytec בתחום ה-NLP ו-Sunny Optical ועוד.

בתחומי ה-Natural Language Processing (NLP), ה-Image Based וה-Robotic Process Automation (RPA), נעשה כיום השימוש הרחב ביותר בבינה מלאכותית. IBM מתקדמת בסיוע המחשב Watson בתחומי הבריאות וחיזוי מזג אוויר. ל-GE יש את Predix ולגוגל יש את Tensorflow. בתחילת החודש הודיעה גוגל בכנס המפתחים שלה על הקמת חטיבת Google.AI שתתמקד בתחום וכן כי כלי הפיתוח TPU יהיה זמין לכל בענן של גוגל. ההערכות הן כי גוגל מוציאה מיליארדי דולרים בשנה האחרונה על התחום, כאשר מאז 2014 גם רכשה שבע חברות. מבין הרוכשות הגדולות בתחום ניתן לציין גם את אפל שרכשה חמש חברות, מיקרוסופט שרכשה ארבע חברות, CRM, שרכשה ארבע חברות ואמזון שרכשה שתיים.

מלבד רכישות, החברות הגדולות גם נמצאות במרדף אחרי כוח אדם איכותי בתחום. בפרויקט Cray של מיקרוסופט עובדים המפתחים לפיתוח מחשב-על בעל יכולות עיבוד גבוהות ביותר ובסך הכל היא מעסיקה 7,000 איש בתחומי הבינה המלאכותית.

תחומים שונים ורבים משיקים לתחום: חברות Big Data, חברות המספקות כלים אנליטיים, חברות עיבוד מידע, חברות ענן, חברות מוליכים למחצה ועוד ועוד. השמות שחוזרים שוב ושוב בתחומים השונים, הם IBM, מיקרוסופט, גוגל, אמזון והמובילות הסיניות שצוינו לעיל. גם אפל, סיסקו, SAP, אורקל, HP ורבות אחרות מתחזקות ומפתחות פתרונות שונים. אחד התחומים שנמצא בלב המערכות, הוא המעבד המאפשר ניתוח מהיר של כמות עתק של נתונים. כאן בולטת Nvidia לפני כולן כמו גם אינטל, Xilinx ,AMD וגוגל. הכוכבת של השבוע האחרון, פוג'יטסו, יצאה בהצהרה כי מעבד שהיא מפתחת, יהיה מהיר פי 10 מזה של המתחרה הגדול - Nvidia.

מבין הסטארט-אפים הישראלים בתחום שגייסו לאחרונה, ניתן לציין את Chorus.Ai Enterprise.AI ,Loom ,Drive.AI ,Mintigo Cronus-cyber ,Syte.AI ואפליקציית החיפוש וההשוואה המתקדמת Shadow.com.

שלוש ההמלצות

אחת החברות ששמה נקשר פחות לתחום, הינה ברודקום (סימול AVGO), שנרכשה ב-2015 בידי חברת השבבים Avago מסינגפור תמורת 37 מיליארד דולר במזומן ובמניות. החברה הממוזגת תמשיך להיקרא Broadcom Lt, למרות שהיא הייתה הנרכשת. החברה, שעוסקת בתכנון שבבים ללא ייצור (Fabless), היא כנראה זו העומדת מאחורי הצהרתה של פוג'יטסו השבוע.

לחברה כנראה גם הסכמים עם גוגל, אפל, סיסקו, אינטל ועוד. כמו חברות טכנולוגיה רבות, רשמה החברה עלייה משמעותית במחיר מנייתה ועדיין היא מומלצת לרכישה, אולי במימוש, כמובילה בתחום תכנון הרכיבים המתקדמים. החברה נסחרת במכפיל רווח של 15.8 השנה ו-14.7 לשנת 2018.

מבין החברות הסיניות נציין את חברת BAIDU (סימבול BIDU), שערכה החודש את כנס מפתחי ה-AI (בינה מלאכותית) שלה, בדגש על תחום החיפוש הקולי. החברה הציגה פרויקטים רבים בתחומי הבינה המלאכותית, ביג דאטה, Baidu Brain ועוד. החברה הציגה בכנס את פרויקט אפולו לפיתוח רכבים אוטונומיים, כאשר הוצגו 50 (!) הסכמי שיתוף פעולה עם חברות בתחום, כולל 15 חברות רכב. המניה, שנמצאת בטווח העליון של התמחור של השנים האחרונות, רכשה גם את כל מניות חברת Kiit.AI לזיהוי קול בה היו מושקעות גם אמזון ומיקרוסופט. החברה נסחרת במכפיל 26.1 לרווחי 2018, כאשר מומלץ לעקוב אחרי התפתחות ההכנסות מתחומים שהוזכרו לעיל ואולי גם אותה לרכוש רק במימוש.

חברת Cloudera (CLDR), שהונפקה בסוף אפריל, היא אחת החברות המאפשרות חשיפה טהורה לתחום הביג דאטה, בינה מלאכותית ו"למידת מכונה". לחברה לקוחות ב-45 מדינות, בהן החברות הגדולות בעולם, כולל חברות תוכנה כסיסקו וסמסונג. החברה מוכרת רשיונות לתוכנת ניתוח בענן, כאשר אינטל השקיעה בה 740 מיליון דולר בשנת 2014, אחת ההשקעות הגדולות של אינטל בחברה פרטית.

השקעה אסטרטגית זו מהווה מנוף משמעותי עתידי עבור החברה, הנסחרת בשווי של 3.2 מיליארד דולר. מניות החברה חוו תנודתיות משמעותית מאז ההנפקה והיא צפויה להמשיך ולהפסיד בשנתיים הקרובות. למרות זאת היא מומלצת בקניה על-ידי הגופים המעטים המסקרים אותה. מומלץ למשקיע לעקוב אחרי החברה וביצועיה, תוך הבנת הסיכון בהשקעה בחברה מפסידה. חברה בורסאית נוספת בתחום שכדאי לבחון היא Hortonworks.

לסיכום, תחום הבינה המלאכותית משתלט על חיינו במודע ופעמים רבות שלא במודע. מערכות מחשב אוטומטיות אוספות עלינו מידע כמעט בכל הזדמנות אפשרית ולא רק ברשת האינטרנט. חברות שלא ישכילו למנף את היתרונות הטכנולוגיים שהתחום מציע, עשויות למצוא עצמן לא רלוונטיות עוד שנים בודדות, כאשר חברות ענק וסטארט-אפים אינספור משקיעים מאמצים דרמטיים לפצח את הדרך להפוך את המידע ליתרון תחרותי וכלכלי משמעותי.

הכותב הוא מייסד ומנהל ההשקעות בפמילי אופיס Feller wealth service advisory. לכותב המאמר ו/או לחברה עשוי להיות עניין אישי בנושא. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

ריקוד המכונה
 ריקוד המכונה