מקדימים תרופה למכה

בעקבות המשבר, טבע מהדקת את החגורה

מפעל טבע בכפר סבא / צילום: תמר מצפי
מפעל טבע בכפר סבא / צילום: תמר מצפי

חברת טבע  עוברת בשנתיים האחרונות טלטלות חסרות תקדים, וזאת בין היתר בשל אובדן הפטנט של תרופת-הדגל המקורית שלה הקופקסון לטיפול בטרשת-נפוצה, לצד שחיקת מחירים והאיום הרגולטורי בתחום התרופות הגנריות. נוסף לצרות אלה, רכישת הענק של חברת אקטוויס-ג'נריקס, החטיבה הגנרית של חברת אלרגן, תמורת סכום אדיר של 40 מיליארד דולר, חייבה את טבע להנפיק אג"ח למימונה, וסיבכה את החברה בחוב שהיא עשויה להתקשות להחזיר.

במציאות מורכבת זו ועל-מנת לשרוד טבע חייבת להדק את החגורה ולהתייעל באופן מהותי. התייעלות בחברה מסדר הגודל של טבע, המעסיקה כ-57 אלף עובדים בעולם, חייבת לעבור בין היתר דרך צמצום מצבת העובדים. בסוף שנת 2016, העסיקה טבע 10,168 עובדים בארה"ב, 24,170 עובדים באירופה, 15,759 עובדים בשאר העולם (בלי ישראל), ו-6,863 עובדים בישראל. באופן טבעי, גל קיצוצי כוח-האדם העולמי בטבע, או בשם הקוד המכובס שלו "סינרגיה", צפוי לעבור גם בישראל.

ואכן, טבע הודיע כי בכוונתה לפטר 350 עובדים בישראל מתוך מצבת העובדים שהיא מעסיקה בארץ. הודעה זו חוללה גל של תגובות נזעמות מכיוון נציגי העובדים, הסתדרות העובדים ונבחרי ציבור, אשר רבים מהם הם "טרמפיסטים ללילה" על צרות של אחרים.

יו"ר ועדת הכספים נתן להנהלת החברה 3 ימים להודיע אם היא מקבלת את הצעת הפשרה של ח"כ מיקי רוזנטל, שלפיה החברה תקפיא למשך 3 חודשים את הכוונה לפטר 350 עובדים בישראל, ובמהלכם תנהל מו"מ עם ועדי העובדים וההסתדרות.

הפטיש שהונח על השולחן הוא לכאורה פטיש 5 קילו, בדמות פגיעה קשה של המחוקקים בהטבות המס האדירות והחריגות שלהן זוכה טבע במשך שנים ארוכות בישראל, אולם ספק רב אם לא מדובר בפטיש וירטואלי - שכל מטרתו לזכות בנקודות קלות בדעת הקהל.

מצבה הפיננסי של טבע מאתגר והיא נושאת על גבה חוב של כ-35 מיליארד דולר, המהווה כ-4.5 פעמים ה-EBITDA השנתית. במציאות זו, ורגע לפני אובדן ההגנה על פטנט הקופקסון במינון של 40 מיליגרם, המהווה תרנגולת המטילה ביצי הזהב בעבור טבע, החברה עלולה להיקלע לעצירת דיבידנדים לבעלי המניות ולמאבק על שירות החוב ושימור דירוג האשראי שלה.

מדובר באיום גדול הרבה יותר עבור בעלי המניות מאשר פגיעה בהטבות המס של חברת טבע בישראל.

איש בכנסת לא יסתכן ביום פקודה בהקטנה דרמטית של פעילות טבע בישראל, שעלולות להיות לה השפעות קשות על הפעילות והתעסוקה במשק המקומי, כך שמערך האיזונים בין טבע למדינת ישראל עדין. בניגוד לפוליטיקאים מזדמנים - אנשי-מקצוע וכלכלנים מבינים זאת היטב.

במקום שהפוליטיקאים יבטיחו מראש בהסכמים, כי חברות מסוגה של טבע יהיו מחויבות להיקף משרות מינימלי במשק, בתמורה להטבת המס, אחרת הן ייאלצו להחזיר הטבות אלו, מתעוררים הפוליטיקאים כל פעם מחדש, כאשר הסוסים בורחים מן האורווה, ומתברר כי איש לא נעל את האורווה מעולם.

הגמישות הניהולית של חברה בסדר הגודל של טבע והיכולת להקטין ולהגדיל את מצבת כוח-האדם שלה בהתאם לדרישות העסקיות, חיוניות להישרדות החברה. אם חברת טבע תיכשל במאמץ ההתייעלות הגלובלי היא עשויה להיגרר להליך פיטורים רחב בהרבה. חברה במצבה של טבע היא טרף נוח להשתלטות אשר עשויה לחסל כליל את מעמדה של טבע כחברה עצמאית על האיומים הנגזרים מכך.

טבע הודיעה כי היא מתחילה בתהליכי היוועצות עם ההסתדרות ועם ועדי העובדים של אתרי הייצור שלה בכפר-סבא ובמתחם טבע-טק בנגב. מהניסיון של גל הפיטורים הקודם בחברה, בשנת 2013, ניתן ללמוד כי בטבע מסוגלים לטפל בסוגיית הפיטורים הרגישה בתבונה המתבקשת.

שתלמד מהפיטורים בבנקים

שכר המנהלים הגבוה בעבר ובהווה בטבע, אשר אינו הולם את ביצועי החברה, מהווה אף הוא טיעון נגד הפיטורים המתוכננים, שכן הטענה של המתנגדים למהלך הפיטורים כי על החתולים השמנים לשלם את מחיר הכישלונות העסקיים. המציאות מורכבת הרבה יותר, שכן חלק מאותם חתולים שמנים כבר אינם חלק מן השדרה הניהולית הנוכחית של החברה. מנהלים אלו אמנם עזבו את החברה עם חשבון בנק מרופד במיליונים רבים, אולם אלו הם כללי המשחק בשווקים הפיננסיים הגלובליים. וטבע היא חלק אינטגרלי מהם לטוב ולרע.

אותו יצחק פטרבורג שמוביל את החברה כיום כמנכ"ל זמני, ושאליו מופנית האש בסוגיית השכר, היה עושה נכון אם היה מוותר על הבונוס השנתי השמן שלו, ומודיע על קיצוץ רוחבי בשכר המנהלים הבכירים. אולם מי שצריך לכוון אותו לעשות כך הם בעלי המניות בחברה, ולא כנסת ישראל.

הנהלת החברה ונציגי העובדים בגיבוי ההסתדרות צריכים לדאוג כי הסכמי סיום העבודה יהיו הוגנים ככל שניתן, וכך לאפשר לעובדים המפוטרים לחפש מקום עבודה חדש, כאשר חרב האין-פרנסה אינה מונחת על צווארם. המציאות הנוכחית הנוחה יחסית בשוק העבודה המקומי, המצוי בתעסוקה מלאה, בצוותא עם האיכויות של עובדי טבע, מבטיחות כי רוב העובדים יוכלו למצוא מקום עבודה ראוי בלוחות-זמנים סבירים.

מנהלי טבע יכולים וצריכים ללמוד מהתנהלות הבנקים בישראל, אשר נפרדו בשנת 2016 מכ-2,000 עובדים בדרך שקטה, הוגנת ומכבדת. הבנקים צפויים להיפרד מ-4,000 עובדים נוספים ב-4 השנים הבאות, בשיתוף עם ארגוני העובדים. זאת, בלי שיו"ר ועדת הכספים מציב בפניהם אולטימטום פופוליסטי ובלי שברחובות ישראל נתלים שלטים בגנותם של המנהלים ובעלי-השליטה, תופעות אשר נצפו בישראל בעבר.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.