הצדק והפרימוס

מה יש בחקירות הציבוריות, שלוקח להן כל-כך הרבה זמן להבשיל?

פאינה קירשנבאום / צילום: ארז ביטון
פאינה קירשנבאום / צילום: ארז ביטון

"כשנתיים לאחר ההמלצה להעמידה לדין, כתב אישום חמור הוגש נגד סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ונגד 9 מעורבים נוספים, בהם מנהל אגף הארגון במפלגה" (מן העיתונות, היום).

מה שחשוב בידיעה זו המילה "שנתיים". אתם יודעים מה אפשר לעשות בשנתיים? אפשר לבנות שכונה, לטוס סביב העולם עשרות פעמים, אפשר להתחתן, אפשר להתגרש, אפשר לעשות את שני הדברים בתקופה הזאת ואף להוסיף בקלות גם ברית-מילה; אפשר אפילו לקיים בחירות כלליות וליצור מהפך. אפשר לעשות את כל אלה גם בפחות משנתיים.

אז מה יש בחקירות האלה שלוקח להן כל-כך הרבה זמן להבשיל לכתב אישום. איפה ואיך מבשלים אותן? על פרימוס?

בישול איטי

יש אנשים שעובדים כמו פרימוס, ויש כאלה הפועלים כמו מכונה חדישה ויעילה. אלה ואלה קיימים כמעט בכל ארגון. אלא שבשירות הציבורי מספר הפרימוסים הוא הרבה יותר גדול, והם אלה ששולטים במערכת. בעצם, מדובר בשילוב של מכשיר שבוער לאט, עם אינסטינקט המזהיר מפני פעולה מהירה, שקוראים לו הישרדות.

ייסורי שלב ההחלטה

השילוב הזה נמצא בשפע בפרקליטות ואצל היועץ המשפטי לממשלה. עובדה - כשמדובר בנאשמים שאינם קשורים לשלטון, הפרימוס הופך להיות תנור לייזר משוכלל.

כמובן שכאשר מדובר בראש ממשלה או אישיות בכירה אחרת, צריך להיות יותר זהירים, זה ברור. אבל עדיין! כשמונח בפני הפרקליטים התיק המשטרתי עם ההמלצות לכתב אישום - מה נותר לפרקליטים לעשות? לבדוק, בהחלט, לאשש את ההמלצות, אבל הם פטורים מחקירות, שהן זוללות הזמן העיקריות. משימתם העיקרית היא לקבל החלטה.

השלב של ההחלטה הוא זה שגורם לראשי התביעה להיאנח בכבדות, ולדחות אותה ככל האפשר, כפי שנוהג אדם כאשר הוא נזקק לעסוק במשהו שאינו אוהב. אז דוחים. הבסיס לכך היא המחשבה שאם יחכו, אולי לא יצטרכו להחליט. אתם יודעים: או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות.

הציבור לא יודע בזמן

בכל מקרה: לא יכולה להיות סיבה עניינית ומעשית לכך שהמלצה משטרתית תחכה להחלטה על כתב אישום במשך שנתיים, ולפעמים שלוש, וארבע, ואפילו יותר.

זה נכון לגבי כל החשודים, אבל כמובן שבעיקר לאנשים שבשלטון. הציבור זכאי לדעת מה נעשה לגביהם מוקדם ככל האפשר. לכתב אישום יש לא רק השלכות אישיות, אלא גם פוליטיות וציבוריות. לא יכול להיות שעננת כתב האישום תרחף תקופה ארוכה.

זה לא רק בניגוד לכללי הצדק הטבעי, זה גם משבש את מערכות השלטון. וגם את זכות הציבור לדעת. כי החלטה הניתנת כעבור שנים היא אמנם ידיעה - אבל ערכה בהחלט פחות בהרבה מידיעה הנמסרת קרוב ככל האפשר למעשה.