אוכלים עם העיניים: שטחי המסחר לממכר מזון בארה"ב בשיא

חנויות שיווק המזון בארה"ב התרחבו בשנים אחרונות בקצב מואץ - והפכו את האתגר של השחקניות בענף לקשה ומורכב ■ האיומים רבים: המסחר באינטרנט, התחרות מצד תחנות הדלק, בתי המרקחת וחנויות 'הכול בדולר', ואפילו השינוי החברתי שגורם לאנשים לחטוף משהו בדרך הביתה במקום לקנות ולבשל

קניות / צילום: בלומברג - מייקל נייג'ל
קניות / צילום: בלומברג - מייקל נייג'ל

מעולם עד היום לא היו באמריקה כל-כך הרבה שטחי קניות המוקדשים למכירת מזון, וזה יותר מדי. התרחבות מאסיבית של רשתות שיווק הותירה את ארה"ב גדושה במדפי מוצרי מכולת, דווקא בזמן שהצרכנים עוברים מרכישות שבועיות גדולות ליותר קניות קטנות ובזמן שרבים מהם התחילו לחטוף משהו קטן בדרך, או לקחת אוכל מוכן הביתה. במקביל, גם המסחר ברשת האינטרנט - שהופך למהיר, זמין ויעיל מיום ליום - נוגס נתחים גם משוק מכירת המזון. ענקית המסחר המקוון אמזון הודיעה ביוני כי תקנה את רשת המזון הול פודס מרקט ב-13.7 מיליארד דולר, ואנליסטים סבורים שהמהלך הזה יאיץ עוד יותר את המעבר לקניות מכולת מקוונות.

ולאור כל זאת, אי ההתאמה בין ההיצע לביקוש מקטין את המכירות בסופרמרקטים ובמכולות, ומנהלים, בנקאים ומומחים מעריכים שתעשיית המרכולים חשופה לגל של סגירת חנויות שיגיע בקרוב.

כמות מוגבלת

השטח המסחרי במטרים רבועים של מזון צרכני לתושב בארה"ב הגיע בשנה שעברה לשיא של 4.15 רגל רבועה (0.38 מ"ר) לכל אמריקאי, כך לפי קבוצת הנדל"ן המסחרי קוסטאר - כמעט פי 30 משטח המכירה של מוצרי מזון ברשתות הגדולות בשנת 1950.

באותה שנה, כמובן, רשתות המזון הגדולות לא היו מרובות כפי שהן היום, ואמריקאים רבים ערכו קניות באינספור מכולות משפחתיות.

הגידול בהיצע המזון מקיף סוגים רבים של רשתות שיווק בשנים האחרונות. חלק מההתרחבות היה של רשתות המזון עצמן, שפתחו עוד ועוד חנויות כדי להרוויח מההבראה של אחרי המיתון ב-2008. בו זמנית, רשתות של מועדונים, חנויות הכול בדולר, בתי מרקחת ואפילו תחנות דלק הגדלו את היצע המזון הטרי שלהן, כדי ליצור תנועה ולהעלות את הרווחים.

"כולם נכנסים לעסקי המכולת", אמר דיוויד הרץ, מנכ"ל Smart & Final Stores, שהיא רשת מחסני מזון לצרכן.

התחרות קשה עוד יותר בשני הקצוות של שוק הקניות. הרשתות המוזלות האירופיות Aldi ו-Lidl מרחיבות את נוכחותן בארה"ב, בתקווה לפתות את הקונים החסכניים יותר, ומהעבר השני ענקיות אינטרנט כמו אמזון.קום מנסות למשוך קונים בעלי הכנסות גבוהות יותר. רשתות מזון אזוריות ורגילות, כמו קרוגר ואלברטסונס, הן הצפויות ביותר לסבול בתהליך הזה, לפי אנליסטים.

"הגענו לרגע הקריטי שבו המרכולים המסורתיים מבינים שהם לא יכולים לפתוח חנויות חדשות כדי לפתור את הבעיות שלהן", אמרה דיאן שיהן, אנליסטית בחברת קנטאר ריטייל.

יש כמה רשתות מזון שכבר התחילו דיאטה, באותו האופן שבו כל התעשייה הקמעונית מצמצמת שטחי קניות בחנויות פיזיות לטובת מכירות מקוונות בחנויות אונליין.

קרוגר (Kroger), רשת המרכולים הגדולה בארה"ב במונחי מספר חנויות והיקף מכירות, צמצמה את פתיחת החנויות החדשות שלה השנה מ-100 ל-55, עם ירידה של כמעט מיליארד דולר בהוצאות ההון. סמנכ"ל הכספים, מייקל שלוטמן, אמר לאחרונה שהרשת מניחה שהיא תמשיך להשקיע פחות בחנויות פיזיות. רשת Smart & Final מתכננת השנה לבנות 19 חנויות, לעומת 37 חנויות שנפתחו בשנה שעברה.

רשת וול מארט, ענקית הקמעונות העולמית, מתכננת לפתוח 55 "סופר סנטרז" וחנויות קטנות יותר בשנת עסקים 2018, לעומת 132 חנויות שהיא חנכה בשנה שהסתיימה בינואר. רשת מכירות המזון הגדולה בארה"ב חוסכת בכך מיליארדי דולר שהיא יכולה להשקיע בשיפוץ חנויות קיימות, וביותר היצע מקוון של מוצרים, מסר דובר וול מארט.

יש גם קונסולידציה במגזר הזה. קרוגר ו-Supervalu קונות חנויות ועסקים סיטונאיים אחרי ששתי רשתות אזוריות מהמערב התיכון, מארש סופרמרקטס וסנטרל גרוסרז, הודיעו על פשיטות רגל השנה.

אבל השינויים בהרגלי צריכת המזון לכיוון אופציות זולות ונוחות יותר מאותתים שהצרכנים יוציאו את הכסף שלהם אצל מגוון רחב יותר של קמעונאים.

רשתות המזון מתמודדות גם עם מאגר מתכווץ של צרכנים. אוכלוסיית ארה"ב לא רק צומחת בקצב איטי יותר, אלא גם שתי קבוצות האוכלוסייה הגדולות ביותר - בני דור המילניום (משנות ה-90 ואילך) ובני ה"בייבי בום" (ילידי 1946-1964) - אינם בשיא צריכת המזון שלהם.

"אין לי כוח לעבוד במשרה מלאה וגם לבשל לעצמי", אמרה לאה סטיינברג, מהנדסת תוכנה מובטלת בת 32 שחזרה לאחרונה להתגורר עם הוריה בסיינט פול, מינסוטה. כשהיא עבדה היא התקשתה להכין לעצמה ארוחות בריאות, וכעת הוריה עושים זאת עבורה כשהיא מחפשת עבודה חדשה.

מעדיפים אוכל מוכן

מנהלים ברשתות מזון אומרים שהם שרדו תחרות עם שולי רווח צנומים בעבר, והם עורכים סקרים פרטניים לפני פתיחת חנויות חדשות. "אנחנו מרגישים בנוח עם כמות שטחי הקניות שיש בשוק כעת", אמר אנדרו נאדין, סמנכ"ל השיווק של שנוק מרקטס, רשת של כ-100 חנויות מזון מסנט לואיס.

אבל הצרכנים פונים ליותר ויותר אופציות לא מסורתיות. כ-37% ממכירת מוצרי מזון ומשקאות מתבצעים עדיין במרכולים המסורתיים, בהיקף של מעל 440 מיליארד דולר בשנה שעברה, אך זו היתה ירידה של 6% מ-2015, לפי חברת המחקר Inmar Willard Bishop Analytics.

במקביל, חנויות נוחות מכרו ב-73 מיליארד דולר מזון מוכן, משקאות ועוד שירותי מזון בשנה שעברה, עלייה של 72% משנת 2010, לפי ההתאחדות הארצית של חנויות הנוחות בארה"ב. שני שלישים ממכירות חנויות "הכול בדולר" היו של מזון, משקאות ומוצרים מתכלים נוספים, שמהווים כשליש מהמכירות של בתי מרקחת (פארמה). מרכולים פיזיים מתמודדים גם עם הקניות המקוונות.

ביל גארט, בן 55, מנהל בחברת שירות רפואי ביתי מאילינוי, אומר שהוא חסך כשליש מחשבון הקניות השבועי שלו על מוצרים, בסך 150 דולר, על ידי קניות באמזון. רשתות מרכולים שפועלות באזורים צפופים שבהם יש לקונים יותר אופציות לקניות מקוונות חשופים במיוחד לקונסולידציה בעתיד, לפי ברקליס קפיטל. חברה זו טוענת ש-38 מ-50 שוקי המכולת הגדולים ביותר בארה"ב הם כבר רוויים מדי במונחי שטחי מכירות לתושב, או שיהיו רוויים מדי בשנה הבאה.

"כולם צריכים להפסיק לצמוח", אמרה קארן שורט, אנליסטית בברקליס. "זה יעזור למגזר הזה להיות הרבה יותר בריא".

אוכלים
 אוכלים