משפט פישר: עד המדינה חזר בו מהודאתו באחד האישומים

תפנית במשפט נגד עו"ד רונאל פישר, פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר רות דוד, קצין המשטרה לשעבר ועד המדינה בפרשה ערן מלכה ונאשמים נוספים, המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט משה סובל: עד התביעה, יהושע לובינסקי, שהיה הראשון להתלונן על הקשר המושחת בין קצין המשטרה לבין הפרקליט המפורסם, בהקשר לפרשת עו"ד רועי בר והקרקעות בראשון-לציון, טוען כי פישר גרם לכך שעדותו הצפויה במשפט כבר זוהמה. לפיכך, ביקש לובינסקי לפני ימים אחדים לשקול את מחיקת שמו מרשימת עדי התביעה.

לובינסקי, אחד מבעלי קרקע שנפגעו מפעולות תכנוניות בראשון-לציון, היה נציג של "אגודת החקלאים" בעיר בתלונה נגד עו"ד רועי בר ונגד ראש העיר, דב צור, לפיה עו"ד בר ביצע פעולות להעדפת קרקעות בבעלות משפחתו. (בר הודה והורשע לאחרונה, בהסדר טיעון, בשורה של אישומים ונידון למאסר). החקלאים יוצגו על-ידי עו"ד פישר, שהתרברב בקשריו במשטרה, שבזכותם תהיה להם כביכול עדיפות בטיפול בתלונה של לובינסקי.

בשלב מסוים איבדו החקלאים את האמון בפישר ויזמו את פיטוריו. בכתב האישום נגד מלכה ופישר נאמר, כי מלכה התנה את המשך החקירה בהמשך העסקתו של פישר, והודיע ללובינסקי, שפיטורי פישר עלולים לפגוע בחקירה. בהמשך, לפני פיצוץ הפרשה בתקשורת, פוטר פישר.

אחרי הגשת כתב האישום נגד פישר ונגד מלכה, החקלאים הגישו תביעת נזיקין אזרחית נגד השניים (בטענה כי הם "מעוולים במשותף"). בגובה של כ-270 אלף שקל. התביעה תמכת בכתב האישום, ובה נדרשו השניים להשיב לחקלאים את שכר-הטרחה שקיבל פישר.

"סיווג ביטחוני"

בכתב האישום מתוארת פגישה בין לובינסקי, מלכה ופישר במסעדת "אסא" בלטרון. "במהלך הפגישה", נאמר בכתב האישום, "הסביר מלכה בכזב ללובינסקי את חשיבות המשך מעורבותו של פישר בתיק החקירה, תוך שהדגיש כי ישנן משימות אשר אין ביכולתה של המשטרה לבצע בלא להסתייע בשירותיו של פישר. בתגובה, הציע לובינסקי להעמיד לרשות המשטרה עו"ד אחר; אלא שמלכה הבהיר בכזב ללובינסקי כי בין המשטרה ובין פישר מתקיימים יחסי אמון "מיוחדים"; וכי מסיבה זו רק פישר מקובל עליהם.

לפי האישום, עוד הבהיר מלכה בכזב ללובינסקי, כי מאחר שפישר נהנה מ"סיווג ביטחוני" המחייב את מידורם של לובינסקי ואגודת החקלאים מפרטים מסוימים - הרי שיהיו דברים במסגרת החקירה, שפישר יהיה פטור מלדווח עליהם ללובינסקי ולאגודה, למרות היותם לקוחותיו.

"בפגישה, הופעל לחץ מצד מלכה על לובינסקי, כדי לגרום לו להבין, כי אם יפטר את פישר, ישנו סיכוי רב שהחקירה (של תלונת לובינסקי) לא תטופל כיאות או שלא תטופל כלל", נכתב באישום. להמחשת דבריו, אמר מלכה ללובינסקי: "גם ככה אמרו לי להוריד את הרגל מהגז", כשכוונתו בכך להציג מצג בדבר הנחיה שקיבל מממוניו באשר לאופן הטיפול בתלונת לובינסקי. מלכה הדגיש כי פישר יכול לסייע בקידום החקירה.

"עקב דבריו של מלכה, נאלץ לובינסקי להמשיך את העסקתו של פישר כבא-כוחו בטיפול בתלונתו", נכתב באישום. "מלכה לא דיווח על הפגישה האמורה ועל תוכנה למי ממפקדיו, או למי מהגורמים הקשורים לתלונת לובינסקי, וכן לא דיווח על יחסי החברות השוררים בינו לבין פישר. במעשיו המתוארים לעיל, עשה מלכה בצוותא עם פישר, במילוי תפקידו, מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור. כמו כן קיבלו השניים במרמה, בנסיבות מחמירות, את המשך העסקתו של פישר כבא-כוחו של לובינסקי".

הודאה כוזבת

מלכה - שהפך לעד המדינה בפרשה במסגרת הסגר טיעון (במסגרתו הוא מרצה 7 שנות מאסר - ראו מסגרת) - הפתיע בעדותו בבית המשפט כאשר העיד כי ההודאה שלו בכתב האישום בפרשת לובינסקי היתה כוזבת, בגלל איומי המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) במהלך חקירתו לבטל את הסדר הטיעון עמו. "עכשיו, ההסדר אומר שאני צריך להודות בכתב האישום כפי שהוא, ככה, ואם לא אז הלך הבית, הלכה הפנסיה, הלכו הרבה דברים", הסביר מלכה את הודאתו הכוזבת לכאורה.

פישר, באמצעות עו"ד ניסים עזרן, טוען בהליך האזרחי מול "אגודת החקלאים", כי למדינה יש אחריות שילוחית לפעולותיו של מלכה ולנזק שעלול להיגרם לחקלאים. אחרי שמלכה חזר בו מעדותו, פישר טען בהליך האזרחי, כי לובינסקי מעורב בשיבוש חקירות ובסחיטה של עו"ד בר. לפנייה לבית המשפט צירף פישר את עדותו של מלכה, בה הוא כופר בעדותו כפי שהיא מופיעה בכתב האישום.

לובינסקי - שלא נחקר כחשוד - טען בפנייתו בשבוע שעבר לשופט סובל, כי במסירת עדות מלכה לידיו בתיק האזרחי היה למעשה ניסיון לזהם את עדותו בפרשה, וכי הדבר מאפשר לפישר לכפור באישום נגדו בעניין זה. לובינסקי טען בפנייתו לבית המשפט בתיק נגד מלכה ופישר, כי המדינה, באמצעות הפרקליטות, לא הגנה עליו כפי שנדרש להגן על עד תביעה, וכי "המדינה לא נקטה בצעדים אשר ימנעו מהנאשם פישר מלהלך עליי, עד תביעה, אימים".

לובינסקי ביקש מבית המשפט לקבוע כי פישר הפר החלטה שיפוטית, לפיה נאסר על לובינסקי להיחשף לעדותם של עדי תביעה אחרים או לחלופין להורות על מחיקת שמו מרשימת עדי התביעה.