רבעון פושר לאינרום וקליל בהשפעת הרמדאן ומחירי האלומיניום

כששוק הדיור קפוא, התחלות הבנייה בירידה והמכירות (בעיקר של דירות חדשות) צונחות בעשרות אחוזים, הדבר צפוי להתבטא במהירות במחזור ההכנסות והרווחים של חברות מוצרי הבנייה

מפעלים של קליל ונירלט, מותג של אינרום / צילום: איל יצהר
מפעלים של קליל ונירלט, מותג של אינרום / צילום: איל יצהר

שתיים מחברות מוצרי הבנייה הגדולות בשוק - אינרום וקליל, סיכמו בימים האחרונים את הרבעון השני, עם צניחה דו-ספרתית ברווחיהן. אצל קליל, המתרכזת בייצור ושיווק מוצרי אלומיניום לבית, נרשמה צלילה של 18% ברווח הרבעוני, שעמד על כ-13 מיליון שקל לצד יציבות בשורת ההכנסות, שעמדה על 91 מיליון שקל.

הרווח הגולמי של החברה, הנמצאת בשליטת היו"ר צורי דבוש, צנח בכ-10% ל-29 מיליון שקל והרווח התפעולי נחלש ב-16% ל-17 מיליון שקל, מגמה אותה היא מייחסת בעיקר לגידול בעלויות הייצור. קליל משווקת מוצרי אלומיניום (חלונות ודלתות מעוצבים) לבנייה ולתעשייה, בעיקר לשוק המקומי, וכן עוסקת בפיתוח ושיווק פרזולים ואביזרים נלווים לייצור החלונות והדלתות.

רווחיותה של קליל מושפעת, בין השאר, ממחיר האלומיניום, שנקבע בבורסה בלונדון ומהווה בסיס לקביעת מחיר הרכישה של חומר הגלם העיקרי של החברה, בתוספת פרמיה ועלויות נוספות. בסיכום רבעוני מדווחת קליל כי מחירו הממוצע של טון אלומיניום זינק בכ-22%, ליותר מ-1,900 דולר, לעומת פחות מ-1,600 דולר ברבעון המקביל.

צניחה במניית קליל

התחזקות של 3.7% שרשם השקל מול הדולר בסיכום רבעוני, סייע לה לקזז באופן חלקי השפעות אלה, כשבנוסף היא מדווחת על "ירידה בפרמיה על מחיר האלומיניום, ביחס לתקופות המקבילות של 2016".

אריה (ריצ'י) ריכטמן, מנכ"ל קליל, הוסיף כי "תוצאות הרבעון מעידות על יכולתה של קליל להתמודד עם אתגרי השוק - אי היציבות בענף, התחרות הגואה והסטגנציה בענף הבנייה, ולהציג תוצאות משביעות רצון". היו"ר דבוש ציין כי "החברה ערוכה להתמודד עם אתגרי השוק בו היא פועלת. התוצאות הכספיות משביעות רצון בכל פרמטר, בהתחשב הסביבה העסקית המאתגרת".

האופטימיות לא הייתה מנת חלקם של המשקיעים במניית קליל, שצנחה ביותר מ-7% ביום חמישי, וירידות של כ-2%-3% נוספים היום, שהשלימו צניחה של יותר מ-20% מרמת השיא שקבעה בחודש מאי. הירידות במניה קיזזו את התשואה החיובית שלה מתחילת השנה לכ-8% ולשווי שוק נוכחי של כ-450 מיליון שקל.

אינרום: הרווח נשחק ב-11%

חברת אינרום, שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי (יו"ר אינרום), עוסקת בייצור, מכירה ושיווק מוצרים לענף הבנייה והשיפוצים, התעשייה ועוד, ופועלת בשלושה תחומים עיקריים - פתרונות בנייה (איטונג), מוצרי גמר לבנייה (כרמית) ומוצרי צבע (נירלט). הרווח הנקי של החברה ברבעון השני נשחק ב-11% ל-26 מיליון שקל, אחרי ירידה של 2% בהכנסות, שהצטברו ל-236 מיליון שקל. ירידה דו-יומית של יותר מ-3% שרשמה מניית אינרום לאחר פרסום הדוחות (והיום נסחרה ביציבות), קיזזה רק חלק קטן מנסיקה של כ-30% שהיא רושמת מתחילת השנה.

אינרום מציינת כי עיקר הירידה בהכנסות נרשמה בתחום פתרונות הבנייה ומייחסת אותה להשפעת עיתוי תקופת הרמדאן, שהסתיימה בחודש יוני, וקוזזה בחודש יולי, לאחר תאריך הדוח, וירידה זו השתרשרה עד לשורה התחתונה. פילוח תוצאותיה מראה את חולשת פעילות תחום פתרונות הבנייה עם ירידה של 8% בהכנסות ל-75.5 מיליון שקל וצלילה של 27% ברווח התפעולי ל-10 מיליון שקל.

אינרום גם סבלה משחיקה של 10% ברווח התפעולי של פעילות מוצרי הצבעים, שעמד על כ-19 מיליון שקל אחרי ירידה של כ-2% בהכנסות ל-102 מיליון שקל. רווחי מוצרי גמר לבנייה השתפרו ב-10% ל-14 מיליון שקל, אחרי שיפור של 6% בהכנסות.

חרף השחיקה בתוצאות הרבעוניות, שתי החברות הודיעו על חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות - באינרום בהיקף של 26 מיליון שקל ובקליל בהיקף של 15 מיליון שקל. למרות התוצאות השליליות, בשלב זה נראה כי תוצאות הרבעון השני משקפות נפילה נקודתיות וזאת לאחר תקופה ארוכה של צמיחה שנרשמה בפעילות השתיים.

הפגיעה הרבעונית בפעילות שתי החברות מתאזנת ברובה בסיכום המחצית הראשונה, בה הן מציגות שחיקה של כ-1.5%-2% ברווחים - שבקליל עמדו על 30 מיליון שקל ובאינרום על 55 מיליון שקל, אחרי שהכנסותיהן לתקופה זו צמחו בכ-3%-4%, ל-196 מיליון שקל בקליל ו-490 מיליון שקל באינרום.

תעשיית מוצרי הבנייה - הנפגעת הראשונה מהקיפאון בשוק הדירות

בזמן שהעיניים נשואות כעת בעיקר אל חברות הבנייה למגורים, לראות כיצד הן מתמודדות עם הירידה החדה בקצב המכירות ועם שינוי שיטת מכרזי הקרקע של המדינה למודל "מחיר למשתכן", חשוב להבין שהפגיעה הקשה והמיידית צפויה להתגלות ברבעונים הקרובים דווקא בדוחות של תעשיית הבנייה, חברות הלווין שנהנו גם הן בעשור האחרון מהגאות בענף המגורים. תעשיות אלו מעסיקות עשרות אלפי פועלים, המייצרים את החומרים שמהן עשויות הדירות.

כשהשוק קפוא, התחלות הבנייה בירידה והמכירות (בעיקר של דירות חדשות) צונחות בעשרות אחוזים, הדבר צפוי להתבטא במהירות במחזור ההכנסות והרווחים של אותן חברות. אבל מעבר לכך, גם מכרזי מחיר למשתכן - שכוללים כיום את רוב רובם של מכרזי המדינה - פוגעים בתעשיות הבנייה מכיוונים רבים.

ראשית, חברה שזכתה על בסיס המחיר הזול ביותר למ"ר בנוי, נדרשת לייצר דירה בעלות הנמוכה ביותר שהיא יכולה, בסביבה של שולי רווח מאוד נמוכים. המפרט שדורשת המדינה אמנם מגדיר עבורה את גודל המטבח, את מספר הארונות ואת גודל המרצפת, אבל הוא לא מכתיב לה מאיזה חברה ואיזה מותג לקנות.

מעבר לכך, מכרזי מחיר למשתכן (וקיפאון בכלל בשוק הדיור) החזירו את המחיר להיות פרמטר כמעט יחיד ברכישת דירות, גם אם הן נבנות בפרויקטים רגילים. קבלן שמוכר דירות וצריך להתמודד עם תחרות מחירים מצד קבלני מחיר למשתכן, לא יכול להרשות לעצמו יותר מדי שדרוגים בפרויקט - וגם הוא יעדיף לייבא מכולות צבע, ריצוף וברזים זולים מסין. במציאות שכזו, החברות הישראליות שרוצות להמשיך למכור לקבלנים מוצרי בנייה, צריכות להוריד מחירים, ולשחוק את שולי הרווח בהתאם.

בשורה התחתונה, גם אם חלומות שר האוצר, משה כחלון, יתגשמו ונראה פה הצפה של בניית דירות מסובסדות במחיר למשתכן (שיוכלו אולי לאזן מעט את הפגיעה בדוחות של חברות הבנייה למגורים), קשה לראות את ההכנסות והרווח בקרב תעשיות הבנייה הישראליות מתאוששים בהתאם.

כשהמחיר (למשתכן) הוא המלך, למוניטין האלומיניום של קליל, הצבע של נירלט, הלבנים של איטונג או הדלתות של פנדור - מוניטין שדורש כמובן פרמיה לא מבוטלת במחיר - אין כמעט שום משמעות או יתרון יחסי.

צרו איתנו קשר *5988