מחנק האשראי של העסקים הקטנים: "כל הכסף הולך לגדולים"

בעלי עסקים קטנים מתלוננים על הפליה מתמשכת לעומת העסקים הגדולים בהלוואות ובגובה הריביות ■ בבנקים מצביעים דווקא על עלייה במתן האשראי למגזר זה ■ כתבה רביעית בסדרה ■ מה הריבית על הלוואות?

יוסי אלקובי/ צילום: דני שביט
יוסי אלקובי/ צילום: דני שביט

935 מיליארד שקל - זה היקף תיק האשראי של הבנקים למשק נכון לסוף 2016 אלא שהנתון הזה, שבולט בין עמודי דוח בנק ישראל האחרון, לא מרשים במיוחד את העסקים הקטנים. זאת, על אף שלפי אותם נתונים, אשתקד חלה עלייה חדה בשיעור של 18% בהיקף האשראי שהעמידו הבנקים לעסקים הקטנים והזעירים, כך ש-43% מסך האשראי הופנו לעסקים הקטנים והבינוניים.

לטענת התאחדות התעשייה ובתי המלאכה, המייצגת את מגזר התעשיינים הקטנים, ניתוח מעמיק של הנתונים שמובאים בדוח חושף תמונה שרחוקה מלהיות ורודה, והנתונים עצמם מוצגים באופן מטעה, שמסתיר מחנק אשראי וקשיי מימון.

לטענת ההתאחדות, היקפי האשראי שקיבלו העסקים הזעירים, שהם הרוב הגדול של העסקים בישראל אך מנהלים מחזורים של פחות ממיליון שקל, צורפו להיקפי האשראי שניתנו לעסקים גדולים יותר וכאלה שמגלגלים עד 50 מיליון שקל בשנה, כך שאין פלא שלפי דוח בנק ישראל הכול כאן פורח וצומח: "ככל שההגדרות רחבות יותר, הנתונים יפים יותר. זה הטריק", אומרת ליאת גור, מנכ"לית משותפת בהתאחדות התעשייה והמלאכה. "בנק ישראל מגדיר עסק זעיר ככזה שמקיים מחזור שנתי שהיקפו עד 10 מיליון שקל ועסק קטן הוא כזה שמנהל מחזור של עד 50 מיליון שקל. הבעיה היא שהרוב המוחלט, 90% מכלל העסקים בישראל, הם כאלה שמקיימים מחזור שנתי של עד מיליון שקל, ומכאן, חלקם בכלל האשראי שניתן על ידי הבנקים ב-2016 מתוך כל ה-935 מיליארד שקל, הוא רק 13%. הכול בגלל הגדרה", טענה.

הבנקים מתעקשים: האשראי דווקא גדל

לפי בנק ישראל, מגמת העלייה באשראי לעסקים הזעירים והקטנים ולמשקי הבית, כפי שמצטיירת בדוח, באה בעקבות עלייה בתיק האשראי הבנקאי של הבנקים הבינוניים. בתיק האשראי של הבנקים הגדולים לא חלה עלייה, כיוון שהם נאלצו להתמודד עם דרישות רגולציה נוקשות יותר בתחום ההון, מה שגרם להם להדק את החגורה בכל הקשור למתן אשראי.

לטענת בנק ישראל, בשנים האחרונות הרחיבו הבנקים את האשראי שהעמידו למגזר משקי הבית ולעסקים זעירים וקטנים על חשבון אשראי שניתן בעבר ללווים העסקיים הגדולים.

בין ההסברים לשינוי המגמה, שעליה מדווח בנק ישראל: חתירתם של הבנקים לעמידה ביעדי ההון הרגולטוריים באמצעות הקטנת חלקו של האשראי ללווים העסקיים הגדולים - והגדלת האשראי הקמעונאי והאשראי לעסקים קטנים (מגזרים שבהם דרישות ההון קלות יותר); הטלת מגבלות והכוונה של הפיקוח על הבנקים למען צמצום ריכוזיות הלווים בתיק האשראי הבנקאי וקיומם של מקורות מימון חוץ-בנקאיים זמינים למגזר העסקים הגדולים, כמו גופים מוסדיים, שהגדילו את התחרות במגזר זה וגרמו לבנקים לפנות למגזרים אחרים.

מהדוח עולה כי בנק ישראל מגדיר עסק זעיר כעסק שהיקף פעילותו הוא פחות מ-10 מיליון שקל בשנה; עסק קטן הוא כזה שמחזור פעילותו בין 10 ל-50 מיליון שקל; עסק בינוני הוא עסק שפעילותו נעה בין 50 ל-250 מיליון שקל ועסק גדול הוא עסק שמנהל מחזור שהיקפו יותר מ-250 מיליון שקל.

"אנו רואים כל הזמן עלייה בהיקף האשראי שמעמידים כל הבנקים לעסקים הקטנים והבינוניים ומדובר במספרים מרשימים, בין 6% ל-10% - שהם גם הרבה יותר משיעורי הצמיחה במשק. נראה שהזירה של העסקים הקטנים גדלה וזה מתבטא במספרים", אומר גורם במערכת הבנקאית. אבל בהתאחדות המלאכה והתעשייה קצת תמהים על המספרים והקיטלוגים, ואומרים באירוניה שהיו שמחים אם עסק זעיר באמת היה מקיים מחזור משמעותי כל כך של עד 10 מיליון שקל בשנה.

יותר מכך, נתונים אחרים, שמקורם בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים המתייחסים לשנת 2015, מלמדים שרק רבע מכלל העסקים הקטנים והבינוניים נהנו באותה שנה מאשראי שקיבלו מהמערכת הבנקאית - אף שהיו חצי מהתוצר העסקי.

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יוסי אלקובי, בעצמו בעל עסק קטן, טוען שהמגזר שלו חשוף להפליה מתמשכת בכל הקשור לאשראי בנקאי. לדבריו, הוא יודע לאן הולך הכסף: "כל הכסף הולך לטייקונים, אף שבגללם הבנקים 'אוכלים אותה' הכי הרבה. ראינו את הקריסות של הטייקונים בשנים האחרונות, ועדיין מי שנמצא בתפקיד שק החבטות של המשק הוא אנחנו, העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים. אני רואה את זה יום-יום, רואה כיצד העמיתים שלי נלחמים מול המערכת הבנקאית בבואם לקבל אשראי וזה ועצוב ובעיקר כואב. בעל עסק שרוצה לקבל הלוואה כדי לקנות מכונת ייצור חדשה בחצי מיליון שקל יצטרך לשעבד לבנק רכוש ונכסים בהיקף של מיליון שקל. זה יבוא לאותו בעל עסק על חשבון אשראי נוסף שיבקש בעתיד, ובתמורה לאותה הלוואה הוא ישלם גם ריביות שגבוהות משמעותית מריביות שישלמו עסקים גדולים. חוסר צדק משווע", אמר אלקובי בשיחה עם "גלובס".

"שיעורי הריבית כמעט כפולים"

ניתוח שעשה היועץ הכלכלי של לשכת העצמאים והעסקים להב, ד"ר רובי נתנזון, על שיעורי הריבית שמשלמים עסקים על אשראי שהם מקבלים מהמערכת הבנקאית, תומך במסרים הכלליים שיוצאים מהבנקים על שיפור במעמד העסקים הקטנים והבינוניים אל מול העסקים הגדולים. מהניתוח עולה כי בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בריבית הממוצעת שגובים הבנקים מהמגזר העסקי, אבל עדיין העסקים הגדולים ממשיכים לשלם ריביות שהן הרבה יותר אטרקטיביות. ב-2015 הייתה הריבית הממוצעת במגזר העסקים הקטנים 5.21% לעומת 2.99% לעסק בינוני, ו-2.71% לעסק גדול. "המרווח הפיננסי", כך מסביר ד"ר נתנזון, "משקף בצורה טובה יותר את התנאים שהמערכת הבנקאית מעמידה לטובת לקוחותיה ומשפיע הרבה יותר על עסק זעיר או קטן. מדובר במנוע העיקרי של רווחי הבנקים. על הפיקדונות, הבנקים משלמים למפקידים ריביות אפסיות ובאותו כסף הם מעניקים הלוואות, וגובים ריביות גבוהות יחסית. ההפרש הזה הוא המרווח הפיננסי. בין עסק גדול לעסק זעיר או קטן מדובר בשיעורי ריבית שהם כמעט כפולים".

בסקירה שחיבר בהתבסס על ניתוח זה, העיר ד"ר נתנזון כי "עסקים קטנים וזעירים שיש להם יכולת מיקוח פחותה מקבלים את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות ומשלמים את הריביות הגבוהות ביותר על הלוואות. כך, בעוד שסביבת הריבית הנמוכה הביאה לכך שהמרווח הפיננסי ירד בכלל המגזר העסקי, אצל העסקים הזעירים והקטנים הוא דווקא עלה".

"הבעיה היא היעדר תחרות לבנקים"

לפי מיכה אבני, מנכ"ל חברת פנינסולה, שמעמידה אשראי חוץ-בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים, הסיבה לקשיי המימון והאשראי של הרוב המוחלט במגזר העסקי היא היעדר תחרות לבנקים. "97% מהאשראי במשק ניתן בידי המערכת הבנקאית, והשוק הזה עדיין נעדר תחרות באופן כמעט מוחלט. במצב של מתן אשראי, המערכת הבנקאית אינה רואה מול עיניה עסק קטן או בינוני, פוטנציאל צמיחה או תזרים מזומנים עתידי, אלא ערימה של ביטחונות. הביטחונות האלה הם הבניין של העסק, המכונות שמשמשות אותו ועוד, אבל הבעיה היא שזה לא אשראי לצמיחה, אלא כזה שמשמר מצב קיים", הוא אומר.

לפי אבני, היעדר התחרות בין הבנקים בהיקף האשראי, ושמרנותם בנושא, מדכאים את צמיחת מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ויוצרים את מחנק האשראי במשק. "הבנקים שולטים בשוק, מרוויחים יפה מאוד, ואין להם אינטרס להתעסק באשראי אמיתי ורלוונטי למגזר הזה. בזמן שבקמפיינים ובשלטי החוצות הבנקים מחבקים את העסקים הקטנים, הם מונעים את צמיחתם: כל אשראי מלווה בדרישה להעמדת ביטחונות בהיקף כפול מגובה האשראי המבוקש. עסק שכבר לקח אשראי כזה לא יוכל לשעבד ביטחון שכבר שועבד בתמורה לאשראי נוסף מגוף חוץ-בנקאי והוא תקוע. הרי לך מחנק".

לכתבה הראשונה בסדרה: רגולציה, אשראי וביורוקרטיה: ההישרדות של העסקים הקטנים

לכתבה השנייה בסדרה: הכסף הגדול של מכרזי המדינה לא מגיע לעסקים הקטנים

לכתבה השלישית בסדרה: "המדינה מפריעה לעבודה": איך מתגברים על מפלצת הרגולציה?

תוכנית סיוע שלא מסייעת?

במערכת הכלכלית קיימת תמימות דעים לגבי ההשפעה של בעיות המימון של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים על הפריון שלו. מדוח הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, עולה שב-2014 היה שיעור האשראי למגזר זה 47% מכלל האשראי הבנקאי במשק - לראשונה זה 7 שנים. מהדוח עולה שהיקף ההלוואות שמעמידה הקרן בערבות מדינה למגזר זה נמצא במגמת עלייה, ובין השנים 2007 ל-2014 הוא גדל פי 11.3. בסוף 2015, כך לפי הסוכנות, עמד סך ההלוואות בערבות המדינה לעסקים אלה בכ-6.5 מיליארד שקל.

בסוף אותה שנה, זכו קרן קוגיטו קפיטל והקרן להשקעות צמיחה של פנינסולה במכרז של משרדי האוצר והכלכלה להעמדת מימון חוץ-בנקאי לעסקים בינוניים שמקיימים מחזור שבין 10 ל-100 מיליון שקל. היקף הנכסים של כל קרן הוא בין 300 ל-450 מיליון שקל, כולל השקעה של 100 מיליון שקל מצד המדינה בכל אחת. הלווים יוכלו להחזיר את ההלוואות בתקופות שבין 5 ל-10 שנים.

"קרנות למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים זעירים וקטנים לא מהוות אטרקציה מיוחדת עבור המגזר הזה כי תקופות ההחזר קצרות יחסית, לרוב 5 שנים", אומר אלקובי. "עסק קטן שמבקש לרכוש מכונה חדשה נאלץ לעמוד בתנאי החזר חודשיים גבוהים, מה גם ש-45% מהבקשות לקבלת הלוואות כאלה נדחות. כל מבקש הלוואה צריך להוכיח היסטוריה בנקאית נקייה, ורבים הם העסקים שנקלעו למצב שבו חזר להם צ'ק".

אחד מכלי הסיוע שמעמיד משרד הכלכלה לעסקים הקטנים הוא התוכנית שנקראת "אשראי לתעשייה", שמציעה הלוואות בערבות המדינה לרכישת מכונות וציוד. "תנאי הסף בתוכנית זו מפלים בצורה לא עניינית בין עסקים קטנים ובינוניים", טוענת ליאת שנער, מנהלת הפיתוח העסקי ב"שקוף פלסט", עסק קטן שמעסיק חמישה עובדים ועוסק בחיתוכי לייזר.

שנער מצאה, שכדי לקבל הלוואה כזאת היא נדרשת להוכיח שהחברה מקיימת מחזור שנתי של לפחות 25 מיליון שקל. הבעיה היא שהמחזור השנתי של "שקוף פלסט" הרבה יותר נמוך, ומסתכם בכ-3.5 מיליון שקל. שנער: "אף שיש לנו יכולת צמיחה, תוכנית עסקית להתרחבות שמצביעה על גידול פוטנציאלי משמעותי בהכנסות וברווחים, אנחנו לא יכולים לעשות את 'קפיצת המדרגה', שכן הבטוחות שהעסק יכול להעמיד מוגבלות והבנקים לא ששים להעמיד לנו הלוואות לרכישת ציוד מתאים. בדיוק לצורך זה נועד מסלול 'אשראי לתעשייה', אך הוא נמנע מאיתנו כי מחזור הפעילות שלנו קטן מ-25 מיליון שקל בשנה. האם יש בכך היגיון?"

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ומנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים רן קויתי, אמרו בתגובה ל"גלובס" שבין משרד הכלכלה למשרד האוצר מתקיים שיח בנושא זה, כדי להפחית את גובה המחזור הנדרש מעסקים קטנים כדי שיעמדו בקריטריונים להצטרפות לתוכנית הסיוע הזאת.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו, הצגת הנתונים שהתאחדות המלאכה והתעשייה ביקשה וקיבלה מבנק ישראל מטעה ומסלפת. הנתונים שהועברו אליה מראים שהעסקים הזעירים, שמקיימים מחזור של עד 10 מיליון שקל מחזיקים בכ-28% מסך יתרת האשראי העסקי, ומזה העסקים הזעירים שמקיימים מחזור של עד 2 מיליון שקל - כ-12%, וזאת בעוד שהעסקים הגדולים, שמקיימים מחזור של יותר מ-250 מיליון שקל מחזיקים בכ-38% מיתרת האשראי העסקי. את השאר מחזיקים העסקים הקטנים והבינוניים.

"בניגוד לטענה שלפיה לא חל כל שינוי, יתרת האשראי לעסקים הזעירים גדלה בשנה האחרונה ב-8% וזו במידה רבה תוצאה של הרגולציה של בנק ישראל, שהגדילה עבור המערכת הבנקאית את כדאיות מתן האשראי לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים".

מחנק  האשראי / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
 מחנק האשראי / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

החוק להסדרת פעילות P2P

"קיווינו שיאשרו לתאגידים קטנים הלוואות עד 2 מיליון ש' וזה לא קרה"

בזמן שאלפי עסקים משוועים למימון ורבים מהם מוצאים עצמם מול מערכת בנקאית שמרנית, ייתכן שהישועה תבוא מפלטפורמות peer to peer (P2P) - הלוואות שניתנות מיחידים המבקשים להשקיע מכספם ליחידים אחרים, או עסקים הזקוקים להון שמקורו אינו בנק, באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות שמתווכות ביניהם.

בסוף יוני עבר בכנסת החוק המסדיר את פעילות החברות בענף ומכניס אותן לפיקוח רשות ההון במשרד האוצר. על פי הערכות, בשנים הקרובות פעילותן תתרחב והפלטפורמות הללו יהיו לשחקן משמעותי בשוק האשראי, באופן שאולי גם ייצר תחרות עם גופי האשראי הקיימים.

על פי החוק החדש, עסקים קטנים יוכלו לקבל הלוואות של עד מיליון שקל, שישמשו הון חוזר לעסק או לרכישת מיכון וציוד שיעלו את הפריון שלו. "יצאנו וחצי תאוותנו בידנו", אמרה גור מהתאחדות המלאכה והתעשייה שליוותה את הדיונים בנושא במסגרת ועדת הרפורמות של הכנסת. "קיווינו שיאשרו לתאגידים קטנים הלוואות בשיטה זו עד לסכום של 2 מיליון שקל וזה לא קרה. ועדיין, מדובר בבשורה אמיתית מבחינת שוק האשראי לעסקים קטנים שתפחית את התלות שלהם בבנקים".

החברות שעוסקות במתן אשראי מסוג זה יזכו בשלוש השנים הקרובות להגנת ינוקא, כך שלא יהיו חשופות לתחרות מצד חברות גדולות ומבוססות במשק, כמו גם בנקים שיושבים על פיקדונות של מאות מיליארדי שקלים.

אחת החברות האלה היא BTB. "העסקים הקטנים והיזמים שעומדים מאחוריהם הם המנוע הכלכלי של המשק, מייצרים מקומות עבודה ומשלמים את המסים הגבוהים ביותר - בלי תחמונים, בלי התחמקויות ובלי תכנוני מס, אבל כשהם הולכים לבנק כדי לבקש הלוואה, יידרשו לריביות גבוהות ולשעבודים של רכוש ונכסים, ומה הפלא שהם לא מצליחים להרים ראש ולצמוח", אומר אחד המייסדים והמנכ"ל של BTB, עו"ד שלומי תורג'מן.

מנתוני BTB עולה כי החברה כבר העמידה הלוואות בהיקף כולל של כ-100 מיליון שקל לכ-400 לווים סך הכול. תורג'מן: "אנחנו מציעים הלוואות של עד מיליון שקל עם ריביות בגובה של 5% עד 8%, עם תקופות החזר שבין 4 ל-6 שנים ובלי הדרישה לשעבד נכסים. אנחנו מגינים על עצמנו באמצעות מערך בדיקות על הלווה, היסטוריה בנקאית ועסקית של מבקש ההלוואה, ניתוח הדוחות שלו וכושר ההחזר שלו תוך בחינת התוכנית העסקית של בעל העסק, ובהתאם לתוצאות קובעים את גובה ההחזר החודשי שלו".

הבעיה היא, שעד היום רוב הבקשות (70%) לקבלת אשראי ממנו נדחו מאחר שהיו סיכון גבוה מדי למלווים.

חוק מוסר התשלומים

האם חוק "שוטף פלוס 30" השיג את יעדו?

החוק שמסדיר את מוסר התשלומים במשק הוא אחד ממהלכי החקיקה המשמעותיים מבחינת מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. על פי החוק, שעבר בשנה האחרונה, כל משרד ממשלתי, רשות מקומיות או חברה ממשלתית ישלמו לספק על ציוד או על שירות שצרכו בתוך 45 ימים מרגע הוצאת חשבונית.

החוק, שנקרא "שוטף פלוס 30", גובש בעקבות תופעה שהתרחבה בשנים האחרונות ובה תשלומים על שירותים שסיפקו בתי עסק לרשויות המדינה עוכבו במשך חודשים ארוכים ובאופן שחשף אותם לקשיי תזרים. על פי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה, בשנת 2015 עמד ממוצע האשראי לספקים בעד מכירת טובין, מתן שירות או ביצוע של עבודה כלשהי על לא פחות מ-72 יום.

למרות הבשורה שבחוק, הקבלנים קיבלו הקלות ויכולים לשלם לספק "שוטף פלוס 70", וכך גם הרשויות המקומיות שיכולות לשלם "שוטף פלוס 80" ומערכת הבריאות שהוחרגה מהחוק כליל. "החוק הזה חל על השירות הציבורי ולמרבה הצער, הרבה מאוד גופים הוחרגו ממנו. בכל מקרה, יש לא מעט עסקים קטנים שעדיין ולמרות החוק הזה, לא מקבלים את התשלומים שמגיעים להם בזמן. הם חוששים שאם ייצאו למאבק, לא יתקשרו איתם בפעם הבאה", אמרה ל"גלובס" מנכ"לית התאחדות התעשייה והמלאכה, ליאת גור.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, דווקא מפרגן לחוק. "הוא שיפר במובן מסוים את מוסר התשלומים ויותר ויותר גופים ציבוריים מקפידים עליו. מדובר בחוק חשוב ויש לברך עליו. זה בדיוק סוג היוזמות הרציניות והממשיות שצריך להוביל במשק", אמר.

אומדן להתפתחות האשראי
 אומדן להתפתחות האשראי