ימי בריאות נפש: הבוסים שרוצים שתדברו על זה

אנשים רבים שזקוקים באמת לפסק-זמן כדי לראות מטפל או להתאושש מהתקף חרדה, לא מספרים למנהלים שלהם את האמת על הסיבה שהם לקחו ימי חופשה של "בריאות נפש"

קריירה / צילום: Shutterstock
קריירה / צילום: Shutterstock

יש בוסים שרוצים שעובדיהם יתחילו לקחת "ימי בריאות נפש" מהסיבות הנכונות. העובדים בארה"ב נוהגים לקחת "ימי בריאות נפש" עם קריצה, מפני שכולם יודעים שהם ינצלו את החופשה כדי להתגבר על עומס העבודה או כדי ללכת לים. אבל אנשים רבים שזקוקים באמת לפסק-זמן כדי לראות מטפל או להתאושש מהתקף חרדה, לא מספרים למנהלים שלהם את האמת על הסיבה שהם לקחו ימי חופשה כאלה.

יותר חברות מנסות כעת להסיר את הסטיגמה של מחלות נפש ולעודד עובדים להשתמש בימי בריאות הנפש למטרתם המקורית. לחברת הייעוץ וראיית החשבון העולמית ארנסט אנד יאנג יש יוזמה שנקראת r u ok? ("את/ה בסדר?), שמעודדת עובדים לתקשר עם עובדים אחרים להציע תמיכה לזקוקים לה. לאמריקן אקספרס יש תוכנית סיוע לעובדים שכוללת גישה למומחי בריאות נפש וייעוץ בחינם במשרדי החברה. פרודנשל פייננשל מאפשרת לעובדיה סידורי עבודה גמישים וגישה לאנשי מקצוע בבריאות נפש.

לקיחת חופשה למטרת טיפול במצוקה נפשית יכולה להיחשב ימי מחלה או חופשה אישית, תלוי במדיניות החברה. ולא מדובר רק על נדיבות לב ורצון טוב של המעסיק. הפרעת הדיכאון הקשה לבדה עלתה לחברות 78 מיליארד דולר בפריון שהלך לאיבוד בשנת 2010 בגלל תפקוד עובדים שלקו בהפרעה הזאת, לפי מחקר מ-2015 שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

כנות ויראלית

ביוני השנה, מדלן פרקר, מפתחת אינטרנט בת 26 בחברת התוכנה אולארק מהעיירה אן ארבור במדינת מישיגן, שיגרה מביתה לעמיתיה בחברה מייל שבו היא כתבה שהיא לוקחת כמה ימי חופשה כדי להתמקד בבריאות הנפש שלה. "אני מקווה לחזור בשבוע הבא כשאני טעונה ורעננה, חזרה ל-100%", היא כתבה. מנכ"ל החברה, בן קונגלטון, השיב למייל והודה לפרקר על פתיחותה. "בכל פעם שאתם משגרים מיילים כאלה, אני משתמש בהם כתזכורת לחשיבות השימוש בימי מחלה לבריאות הנפש שלנו", הוא כתב. "את מהווה דוגמה לכולנו".

פרקר, שסובלת מדיכאון וחרדות, צייצה מאוחר יותר בטוויטר את חילופי המיילים שלה עם המנכ"ל, עם התוספת: "ככה זה כשהמנכ"ל מגיב למייל שלך שנשלח מחוץ למשרד על לקיחת חופשת מחלה לבריאות נפש, ומאשר את ההחלטה שלך". הציוץ הזה הפך לוויראלי, עם כמעט 5,000 משתמשים שאהבו אותו, וקונגלטון זכה לשבחים יוצאי דופן ממנהלים אחרים, כמו שריל סנדברג, מנכ"לית פייסבוק.

מלבד תשובתו האמפתית של קונגלטון, מה שמצא חן בעיני אלפי משתמשי טוויטר הללו היה כנראה ההסבר האמיתי של פרקר לצורך שלה בחופשה, אומרת קלייר מילר, מנהלת המרכז לבריאות נפש במקום העבודה בהתאחדות הפסיכיאטריה האמריקאית.

אבל עדיין, עובדים רבים חוששים להיפתח בהערכה שהקריירה שלהם תיפגע כתוצאה מכך. לאחד מכל חמישה מבוגרים בארה"ב יש בעייה נפשית כלשהי, לפי אומדן של "הברית הלאומית לבריאות הנפש", אבל רוב העובדים שיש להם בעיה כזו מסתירים אותה בעבודה. סקר מ-2014 שנערך על ידי חברת מחקרי השוק איפסוס מצא ש-73% מהעובדים שסבלו מדיכאון לא דיווחו למעסיק שלהם על מצבם. כמחצית מהם מסרו שהם העריכו שעבודתם תעמוד בסכנה אם יספרו על כך לבוס. "במקרים רבים, השתיקה היא כמו בושה", אומרת מילר. "היא מחזקת את הסטיגמה של מצוקה נפשית".

ב-2016, החברה של פרקר, אולארק, הוסיפה התייחסות לבעיות נפשיות בספר ההדרכה לעובדיה. ימי החופשה הגמישים בתשלום שהחברה מאפשרת כוללים "ימים לצורכי בריאות נפש כמו יום מנוחה או ימי טיפול", לפי דובר החברה.

חברת התוכנה HubSpot מבוסטון אימצה גישה שונה. היא מציעה לכ-1,800 עובדיה שעות עבודה גמישות וחופשה ללא הגבלה בלי הצורך להסביר לאיזו מטרה, אומרת קייטי ברק, מנהלת משאבי האנוש בחברה. המטרה היא לגרום לעובדים להרגיש בנוח, להסיר מהם את שכבות המגננה ולאפשר להם לחשוף את עצמם בלי לאלץ אותם לתאר בפרטים את מצוקתם. HubSpot מחזיקה גם "חדרי מדיטציה" במטה שלה, והעובדים פתחו קבצה שנקראת ZenSpot כדי לקדם מודעות עצמית ותמיכה נפשית, אומרת ברק.

פרקר, המתכנתת הצעירה שלקחה "ימי בריאות נפש", מתמודדת עם דיכאונות וחרדה מלימודיה במכללה. כשהיו לה התקפות פאניקה במהלך ישיבות בחברה, היא נהגה להתנצל, לצאת לשירותים, לקחת גלולה (זנאקס) ולחזור לישיבה.