האם מעבר כל משרדי הממשלה לירושלים יחסוך למדינה כסף?

אז למה בעצם המשרדים לא נוהרים לירושלים חרף שתי החלטות ממשלה בנושא? בגלל חוסר שיתוף-פעולה מצד היחידות האמורות לעבור. למה? סיבה אחת היא שחלק מעלויות המעבר יתוקצבו מתקציב היחידות עצמן

 

משרד המשפטים בירושלים (למעלה) ובתל אביב (למטה). למה צריך שניים / צילום: איל יצהר
משרד המשפטים בירושלים (למעלה) ובתל אביב (למטה). למה צריך שניים / צילום: איל יצהר

על פי החלטת ממשלה לפני למעלה מעשור (מאי 2007), כל היחידות הארציות של הממשלה, וכל יחידות הסמך שלהן, מחויבות לעבור לירושלים, עיר הבירה, עד לחודש מאי 2019. זאת, במטרה "לחזק ולבסס את מעמדה של העיר ירושלים כעוגן שלטוני, כלכלי ועסקי".

במחקר שעשה הכלכלן אורי דהן הוא הראה שהעברת היחידות לעיר תגדיל את היצע התעסוקה בעיר, את תשלומי הארנונה, ואת הביקוש למוצרים ולשירותים שונים בבתי עסק בעיר, כך שסך הגידול בתצרוכת ובתשלומי הארנונה לעיריית ירושלים הנובעת מהמעבר צפוי להסתכם בחמש השנים הראשונות ב-760 מיליון שקל.

בדיון שנערך בעניין בכנסת ב-2011 אמר עו"ד אמנון לורך ממשרד יגאל ארנון: "צריך לכתוב בחוק יסוד ירושלים שאין אופציה אלא לשבת בירושלים, כי כשמספרים לי שהיועץ המשפטי לממשלה ומנכ"ל משרדו את רוב שעותיהם מבלים בלשכותיהם בתל-אביב, אז אני, נקרע לבי. צריך להחליט שאין כפל לשכות לאף אחד. זה לא כל-כך רחוק ירושלים ותל-אביב. בארצות-הברית כולם טסים ונוסעים ברכבת לוושינגטון. אין לאף אחד שתי לשכות".

אלא שבמאי 2007 הוחלט כי המעבר יושלם עד 2015, וב-2014, לאחר שברור היה שזה לא יקרה, הוארך המועד עד 2019. יש גם יחידות שקיבלו פטור מהמעבר.

בינתיים, דוח עדכני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה כי רוב היחידות שהיו אמורות לעבור לירושלים טרם עברו. ל-37 יחידות ממשלתיות הוקצו משרדים בעיר והן יעברו בהדרגה בשנים 2017-2021, 40 יחידות קיבלו פטור ממעבר, ועוד עשרות יחידות טרם עשו צעד בעניין.

האם המעבר יחסוך למדינה כסף? קשה עדיין לדעת. על פי הדוח, המתבסס על נתוני מינהל הדיור, השכירות עבור משרדים מחוץ לירושלים גבוהה בכ-7 שקלים למ"ר לעומת השכירות בבירה, אולם לאחר המעבר לרוב המשרדים יהיה שטח גדול יותר, ולכן תשלום דמי השכירות עשוי דווקא לגדול. יתרה מזאת, בתל-אביב למשרדי ממשלה יש הנחה בארנונה ובירושלים הם משלמים תעריף מלא, כך שהעלויות הכוללות עלולות לגדול.

אז למה בעצם המשרדים לא נוהרים לירושלים חרף שתי החלטות ממשלה בנושא? על פי הדוח, בגלל חוסר שיתוף פעולה מצד היחידות האמורות לעבור. למה? סיבה אחת לחוסר שיתוף הפעולה היא שחלק מעלויות המעבר יתוקצבו מתקציב היחידות עצמן.

סיבה אחרת היא התנגדות העובדים, שטוענים שהמעבר יפגע בתנאי ההעסקה שלהם, אף שקו הרכבת המהיר לירושלים אמור להיחנך בעוד כחצי שנה, באפריל 2018, ולקצר משמעותית את הנסיעה לעיר (פחות מחצי שעה). החלטת ממשלה אחרת נועדה לעודד עובדי מדינה להתגורר בירושלים על ידי הרחבת היצע הדיור להשכרה לטווח ארוך בעיר, אולם כידוע, היצע הדירות להשכרה לטווח ארוך בירושלים טרם גדל.

"אין כלים לאכיפה"

מהדוח עולה כי בדומה להחלטות ממשלה אחרות, גם החלטת ממשלה הנוגעת למשרדי הממשלה עצמם לוקה בחוסר, או בלשון הזהירה של הדוח: "נראה כי אין בידי משרד ירושלים ומינהל הדיור די כלים כדי לאכוף על היחידות השונות את החלטת הממשלה". גם בתוכניות העבודה של המשרדים ל-2017-2018 לא מוזכר המעבר.

הצוות הבין-משרדי שנועד לטפל בהעברה הציע סנקציות שונות לטיפול במעבר, ביניהן מניעת חידוש חוזה שכירות על ידי מינהל הדיור הממשלתי, פגיעה בתקציבים, הקפאת כוח אדם, גביית כפל שכר דירה מתקציב שאינו מיועד לשכר דירה ועוד.

צרו איתנו קשר *5988