ביהמ"ש חייב את בנק לאומי להפקיד צ'קים של בעל צ'יינג

בית משפט השלום בחיפה הורה לבנק לאומי לפעול להפקדת שני צ'קים של נותן שירותי מטבע (נש"מ) המנהל אצלו חשבון עו"ש. זאת, לאחר שהבנק סירב להפקידם, בנימוק כי קיים חשש להלבנת הון. הבנק, שחויב בהוצאות, הגיש למחוזי ערעור על ההחלטה.

ההחלטה התקבלה בעניינו של אמיר מועדי, הבעלים של חברת "מ. אמיר הכרמל פיננסים", שעיסוקה במתן שירותי מטבע (צ'יינג'ים), מנהל חשבון נש"מ מורשה על-ידי משרד האוצר ומדווח על העסקאות באופן ממוחשב. חברה מורשית של משרד האוצר למתן שירותי מטבע וניכיון צ'קים, מהווה למעשה גורם חוץ-בנקאי המורשה לתת אשראי, וככזה הוא מהווה מתחרה טבעי לבנקים. לקוחות שונים מעדיפים לעבוד עם גורם חוץ-בנקאי שיכול לבצע עסקאות במהירות ולקבל החלטות מסחריות מהר יותר מהבנקים וללא הביורוקרטיה הנהוגה שם. הלקוח מקבל כסף מיידי, ומנגד החברה מרוויחה עמלה בדמות ימי הערך עד למועד פירעון הצ'קים. על החברה חלה חובה לדווח על עסקאות החל מ-50 אלף שקל.

במקרה של מועדי שהגיע לבית המשפט, הגיע אל החברה שבבעלותו לקוח עם שני צ'קים דחויים - כל-אחד על-סמך 50 אלף שקל - ובסך-הכול עסקה אחת על-סך 100 אלף שקל עם אותו לקוח. הלקוח הסב את הצ'קים לחברה של מועדי, וזו שילמה לו את תמורת הצ'קים הדחויים באותו היום, בניכוי עמלת החברה. החברה דיווחה על העסקה באופן ממוחשב כדין.

בבואו להפקיד בסניף הבנק שלו את שני הצ'קים מהעסקה - נתקל עמדי בסירוב סניף הבנק שלו להפקידם. לעמדת בנק לאומי, שני הצ'קים מהווים פיצול מלאכותי של עסקת יסוד, ויש להציג אסמכתאות לעסקה, אחרת - מדובר בהסתרה של פעילות בלתי חוקית של הלבנת הון.

בתגובה הגיש עמדי לבנק את חשבונית המס והקבלה בגין עסקת היסוד, אולם הבנק לא הסתפק בכך ודרש ממועדי מידע נוסף אודות עסקת היסוד. בעקבות זאת הגיש מועדי - באמצעות עו"ד יניב הרינג - בקשה לבית המשפט לקבלת צו עשה זמני, שיורה לבנק להפקיד את הצ'קים.

חוסר בנתונים

השופט אייל דורון קבע כי על הבנק לאפשר את הפקדת הצ'קים. "קשה שלא לתמוה מה מקור הסמכות החוקית שנטל לעצמו הבנק להימנע מביצוע ההפקדה של שני הצ'קים. הוא חזר על ההלכה המשפטית, לפיה רק בהתקיים נתונים קונקרטיים המצביעים על חשש סביר לפעילות אסורה לפי חוק איסור הלבנת הון, מותר לבנק לסרב לשרת לקוח. לדברי בית המשפט, "בנק חייב לתת שירות ללקוח, למעט אם הסירוב הוא סביר, והנטל להוכחת הסבירות מוטל על הבנק".

השופט דורון פסק כי דרישת הבנק לאסמכתאות בגין עסקת היסוד היא אמנם לגיטימית וציין כי העסקה דווחה כעסקה אחת בסכום כולל של 100 אלף שקל, מבלי להסתיר את העובדה שהיא מורכבת מניכיון בגין שני צ'קים שונים. עם זאת, קבע דורון, "משנמסרו לבנק חשבונית מס וקבלה בגין עסקת היסוד, דומני כי דרישות נוספת מצד הבנק המחייבות את את התובע הפועל בשוק תחרותי בו פועלות חברות נוספות כדוגמתו, לבצע פעולות נוספות של דרישה וחקירה בנוגע לעסקת היסוד - הן דרישות מרחיקות לכת יתר על המידה, בהיעדר נתונים נוספים ואינדיקציות נוספות כלשהן".

לדברי בית המשפט, "נציג הבנק נשאל על כך בחקירתו (על ההימנעות מההפקדה - מ' ר'), אך לא ידע להצביע על כל הנחיה כתובה, בוודאי לא חיקוק או הנחיה רגולטורית - בין של המפקח על הבנקים, בין של הרשות להלבנת הון - המצדיקים נקיטת עמדה כפי שנקט".

בית המשפט הציע לבנק למסור לעיניו בלבד, מידע סודי - אם יש כזה - שבגללו יש למנוע את ההפקדה, ושהוא לא רוצה לחשוף לעיני מועדי. אולם, הבנק לא נענה להצעה. הבנק הגיש ערעור על ההחלטה למחוזי וביקש את עיכוב הביצוע שלה - קרי ביקש לעכב את הפקדת הצ'קים עד להכרעה בערעור.

שופטת המחוזי בחיפה, עדי חן-ברק, אמנם קיבלה את הבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, בנימוק שבמקרה הזה הפקדת הצ'קים תסכל את הערעור עצמו, וגם בגלל שלמועדי "לא ייגרם נזק אדיר מאי-הפקדת הצ'קים". אולם, המחוזי ציין כי סיכויי הערעור "רחוקים מלהיות מובהקים, בשים לב לקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום", וכן בשים לב ל"קביעותיו הסבירות ביחס לאי-עמידת הבנק בנטל להוכחת סבירות הסירוב".

השופטת ציינה ביחס לעיכוב הביצוע עליו הורתה, כי אם הצ'קים יהפכו חסרי כיסוי בעתיד - הרי שהבנק יוכל להיתבע על כך. תגובת בנק לאומי בעניין לא הגיעה עד למועד סגירת הגיליון.

"השפעה רוחבית"

עו"ד הרינג המתמחה בייצוג נותני שירותי מטבע ושייצג את מועדי מתאר כי ההחלטה היא רוחבית ובעלת משמעות רבה לבנק. "למעשה נקבע שאין להטיל על נותני שירותי מטבע לחקור את הלקוחות בשאלות, כמו למה הלקוח הגיע עם שני צ'קים. זאת, ברגע שרואים בחשבונית המס ובקבלה שהצ'קים פוצלו מראש, וברגע שרואים שהכול דווח לרשות להלבנת הון כדין, כי העסקה עברה במערכת הממוחשבת של משרד האוצר", ציין. 

ניהול סיכון מוגבר או מלחמה במתחרים?

פסק הדין שקיבל בית משפט השלום בחיפה, שחייב את בנק לאומי להפקיד שני צ'קים דחויים של נותן שירותי מטבע, עשוי להשליך על מקרים אחרים בהם נותני שירותי מטבע מקבלים יחס בעייתי מבנקים.

תביעות של נותני שירותי מטבע נגד הבנקים, בגין הערמת קשיים בפעילות השוטפת, אינן תביעות נדירות.

איגוד "נותני שירותים פיננסים מוסדרים", קרא באחרונה באמצעות מכתב למשרד האוצר ולבנק ישראל, שפורסם ב"גלובס", לקבוע לבנקים נוהלי עבודה ברורים בנוגע לנותני שירותי מטבע וזאת לדבריו, בטרם מרבית השחקנים בענף יקרסו וייעלמו.

לטענת האיגוד, "נראה כי התעמרות זו של המערכת הבנקאית (בנותני שירותי מטבע) נובעת, בראש ובראשונה, מרצון לפגוע באלטרנטיבת המימון החוץ-בנקאית שמציעים הגופים החוקיים הפועלים בתחום, ומתוך רצון להמאיס עליהם את עיסוקם. כל זאת בכסות של מניעת הלבנת הון".

הבנקים טענו מצדם כי המגבלות על הפעילות הבנקאית של נותני שירותי שטבע יוסרו לאחר שרשות ניירות ערך תשלים את ההליך של מתן רישיונות לנש"מים. אולם, באיגוד טענו שמדובר בתירוץ שיוחלף לאחר מכן בתירוץ אחר, שיצדיק בתורו את המגבלות על החברות שבענף.

גורם במערכת הבנקאית ציין כי סקטור הנש"מים (נותני שירותי מטבע) נחשב בישראל, כמו גם במדינות אחרות, כמגזר בסיכון גבוה. "הדבר בא לביטוי בדיונים של רשויות וכן במסמכי הערכה בינלאומיים" טען הבנק. "לכן הבנקים חייבים בניהול סיכונים מוגבר, שכן הם עלולים להיות מנוצלים להלבנת הון, ואף עלולים להימצא גם כאחראים, למשל, אם בדיעבד יתברר שלא פעלו כנדרש".