המחליף של טרכטנברג: גיבור "פרשת התואר הפיקטיבי"

ספק אם סלאח סעד, מי שצפוי להיכנס לכנסת במקומו של פרופ' מנואל טרכטנברג שהודיע הערב (ה') על פרישה, הוא האיש שיו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי היה רוצה להתהדר בו. בסדרת פרסומים בשנת 2007 חשף "גלובס" כי סעד, אז בכיר בהסתדרות הכללית ומקורבו של ח"כ עמיר פרץ, הציג לארגון תואר במשפטים מהאוניברסיטה היוקרתית לומונוסוב במוסקבה וזכה בשל כך בדרגת משפטן עם תוספות שכר קבועות - זאת בשעה שהתואר היוקרתי היה למעשה פיקטיבי.

בדיקה פנימית שערך מבקר ההסתדרות דאז, עדי קנדל, העלתה כי במשך שלוש שנות הלימודים לכאורה סעד מעולם לא יצא מהארץ לתקופה ממושכת, אולם הוא הציג את כל המסמכים הרלוונטיים לרבות אישור מהמדור להכרה בתארים זרים ואישורים ממשרד הפנים לפיהם סעד כן שהה במוסקבה תקופות ממושכות.

סעד הודה בשיחה עם "גלובס" כי הוא לא באמת שהה במוסקבה, אולם טען כי הלימודים נעשו בצורת התכתבות מרחוק. עם זאת, באוניברסיטת לומונוסוב הבהירו לנו כי לא ניתן ללמוד במוסד הזה בהתכתבות, אלא רק בלימודי דוקטורט בלבד. זמן קצר לאחר הפרסום הודיעה ההסתדרות כי סעד הודיע על פרישה מהארגון, אולם על פי הערכות הוא אולץ למעשה לפרוש. בהסתדרות לא פנו בעניין למשטרה, אף שהמעשים המיוחסים לסעד כללו למעשה דיווח כוזב, זיוף וקבלת דבר במרמה.

"גלובס" חשף באותה עת כי סעד היה שותף באותם ימים בתחנת דלק בבית ג'אן, זאת בניגוד לכללים המחייבים נושאי משרה בהסתדרות. מספר חודשים לאחר מכן פרסם מבקר הפנים של ההסתדרות דוח ולפיו סעד פברק לכאורה חשבוניות מאותה תחנת דלק, זאת כדי להגיש הוצאות מנופחות לכאורה לצורך קבלת החזרים מהארגון. בין היתר נטען בדוח כי סעד הגיש חשבוניות ידניות שהיו גבוהות במאות שקלים מהחשבוניות הממוחשבות שתועדו בתחנת הדלק. באופן אירוני, מי שהציג את הראיות לכאורה נגדו היו בני דודיו של סעד - שמצידו הכחיש על הסף את כל הטענות.

אף שסעד המשיך לטעון כי גם במקרה של התואר המשפטי הכל נעשה כדין, בהתמודדות שלו בפריימריס של מפלגת העבודה בשנת 2012 הוא הציג את עצמו כבעל תואר ראשון במנהל עסקים ובמנהל ציבורי - בלי זכר לתואר היוקרתי במשפטים מאותה אוניברסיטת לומונוסוב המפורסמת.